הרב שלמה שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{רב|
{{רב|
{{רב
|שם=הרב שלמה שפירא
|שם=הרב שלמה שפירא
|תמונה=|תמונה=[[קובץ:Rebbishapiro1.jpg|250px]]
|שם בשפת המקור=
|כיתוב=הרב שלמה שפירא
|תמונה=[[קובץ:שלמה שפירא (cropped).jpg|250px]]
|רבותיו= [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]]
|כיתוב=
 
|כינוי=
|תאריך לידה=[[י"ז בטבת]] [[ה'תשט"ו]]
|מקום לידה=ירושלים ישראל
|תאריך פטירה=
|מקום פטירה=
|מקום קבורה=
|תאריך לידה לועזי=
|תאריך פטירה לועזי=
|מקום פעילות=
|השתייכות=[[ציונות דתית]]
|תחומי עיסוק=[[גמרא]], [[הלכה]]
|תפקידים נוספים=[[ר"מ]] ב[[ישיבת מרכז הרב]]{{ש}}[[אב"ד]] [[נתניה]]{{ש}}חבר [[בית הדין הרבני הגדול]]{{ש}}רב קהילה ב[[פתח תקווה]]
|רבותיו=הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]]
|תלמידיו=
|בני דורו=
|חיבוריו=[[זכר יצחק]] (עריכה)
}}
}}
הרב '''שלמה''' זלמן כהנא '''שפירא''' (נולד ב[[י"ז בטבת]] [[ה'תשט"ו]], [[10 בינואר]] [[1955]]) הוא [[רב]] ו[[דיין (הלכה)|דיין]] [[ציונות דתית|דתי-לאומי]]. מכהן כדיין ב[[בית הדין הרבני הגדול]] וכרב קהילה ב[[פתח תקווה]]. בעבר כיהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[מרכז הרב]] וכ[[אב"ד]] בבית הדין הרבני ב[[נתניה]].


הרב '''שלמה שפירא''' הוא [[אב"ד]] ב[[בית הדין הרבני]] ב[[נתניה]], רב קהילה ב[[פתח תקווה]] ולשעבר [[ר"מ]] בישיבת [[מרכז הרב]]. מתלמידיו המובהקים של הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]]. עורך הספר '''[[זכר יצחק]]'''.
==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
למד בישיבת מרכז הרב ובאמצע שנות התשעים התמנה על ידי הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא לר"מ בישיבת [[מרכז הרב]].
נולד בשנת [[ה'תשט"ו]] לרב [[אליעזר שפירא (דיין)|אליעזר שפירא]], שהיה דיין בבית הדין הרבני העליון ואחיינו של הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]]. למד ב[[ישיבה תיכונית חורב|ישיבה התיכונית חורב]] ולאחר מכן בישיבת מרכז הרב. נשוי לבתו של הרב [[יעקב משה סלומון]], ראש הישיבה הטכנולוגית [[כפר אברהם]]. בראשית [[שנות התשעים של המאה ה-20]] התמנה על ידי הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא ל[[ר"מ]] בישיבה. בשלהי שנת [[ה'תשנ"ז]] ([[1997]])  התמנה לדיין בבית הדין בנתניה, ובשנת [[ה'תשע"א]] ([[2011]]) מונה לאב בית הדין.
 
מספר שנים לאחר מכן התמנה ל[[דיין (הלכה)|דיין]] בבית הדין בנתניה, ולאחר תקופה התמנה לשמש כ[[אב"ד]] ב[[בית הדין]]. בשנת תשע"ו התמנה לכהן כדיין בבית הגדול לערעורים.
 
==משפחתו==
אביו הוא הרב אליעזר שפירא, שהיה דיין ב[[בית הדין הרבני הגדול]], ולחלק מהדעות היה מהפוסקים את [[פסק דין האח והאחות]]. הוא נכד אחיו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. חותנו הוא הרב [[יעקב משה סלומון]], ראש הישיבה הטכנולוגית [[כפר אברהם]].
 
חתנו, הרב אודי נכטשטרן, משמש כ[[ישיבה#מושגי יסוד בחיי הישיבה|נושא ונותן]] בישיבת מרכז הרב.
 
==פסיקותיו הבולטות==
 
*'''[[התעללות]] נפשית היא עילה לחיוב ב[[גט]]''' - הרב שפירא פסק התעללות נפשית של הבעל באשתו מהווה עילה לחיוב בגט. עד היום נהגו בתי הדין לחייב גברים בגט בשל התעללות פיסית או מילולית, לעומת זאת כתב הרב: {{ציטוטון|מהות חיי ה[[נישואין]] היא שניתנו לחיים ולא לצער, ומעתה היכן שנפגעו העצמאות ותכלית חיי הנישואין ונוצר מצב שעצם חיי הנישואין גורמים לצער - זה עצמו מהווה סיבה לחיוב גט}}{{הערה|[http://www.ch10.co.il/news/261588/#.Vzo7jvkrLX4 תקדים בבית הדין הרבני בנתניה: התעללות נפשית באישה – עילה לחיוב בגט], [[כ"ז באדר]] [[התשע"ו]] , אתר 'חרדים 10'}}.


*'''כפיית גט במקרה של [[תלונה במשטרה|תלונות סרק]]''' - הרב שפירא פסק במקרה בו הבעל הגיש תביעת גירושין, אך האישה סירבה לגט על אף מערכת היחסים המדורדרת כי התנהגות האישה כלפי בעלה, ובפרט תלונות השווא הרבות שהגישה נגדו במשטרה, הן אלימות לכל דבר,תלונות הסרק במשטרה מהוות "[[רצח אופי]]" של הבעל ולכן האישה חויבה להתגרש{{הערה |[http://www.kikar.co.il/197425.html האישה חויבה להתגרש: תלונות הסרק במשטרה מהוות "רצח אופי" של הבעל] [[ט' בניסן]] [[תשע"ו]], [[אתר כיכר השבת]]}}.
ב[[ז' בתמוז]] [[תשע"ו]] ([[12 ביולי]] [[2016]]) נבחר כדיין בבית הדין הרבני הגדול.


*'''[[לימוד תורה]] אינו דוחה את החיוב לעבוד לפרנסת המשפחה''' - במקרה בו בעל בא לבית הדין לאחר שעזב את הבית והגיש תביעה לגירושין, וטענתו הייתה שאישה צריכה לעבוד ולאפשר לבעלה ללמוד תורה. הרב שפירא דחה את טענותיו וקבע שעל הבעל לפרנס את אשתו, ולכן הבעל מחויב במזונות בתו, ובמיוחד כשמדובר בתינוקת בת מספר חודשים. כמו כן, קבע שהבעל חייב לזון ולפרנס את אשתו, כפי שהתחייב ב[[כתובה]], כל עוד לא הוכיח שהוא פטור ממזונותיה מסיבה כלשהי. הרב אף הבהיר שלא ידוע לו על הוראה כזו של גדולי הדור שלפיה האישה תצא לעבוד כדי לאפשר לבעלה לשבת וללמוד תורה. אמנם הייתה הוראה כזו לאחר [[השואה]] מכיוון שעולם התורה נחרב, ואף היום הדבר נעשה במשפחות של [[אברכים]], אך רק בהסכמת האישה ומתוך רצון הדדי של בני הזוג, ולא כחובה משפטית. מעבר לכך, הרב הזכיר שבני הזוג משתייכים לאחד הפלגים של [[חסידות אשלג]]. "כידוע הרב אשלג בנו של [[בעל הסולם]] הקפיד שחסידיו יעבדו לפרנסתם, ולא יתפרנסו ממלגת אברך כנהוג אצל חלק מלומדי התורה ואף הבעל שבפנינו עובד לפרנסתו וברור שלגביו אינו נקרא מנהג המדינה"{{הערה |[http://www.kikar.co.il/197425.html הבעל לביה"ד: אישה צריכה לעבוד ולאפשר לבעלה ללמוד תורה],י"ז בשבט תשעו , אתר 'כיכר השבת'}}.
נשוי ומתגורר בשכונת [[גני הדר]] בפתח תקווה ומשמש כרב קהילה דתית לאומית ("נחלי משה") במקום.


*'''הצמדת כתובה ל[[מדד]]''' - זוג שנישא ב[[צרפת]] ובכתובה נכתב כי דמי הכתובה יהיו 'מאה ליטרין' על פי נוסח כתובות עתיק שהיה נהוג ביהדות אירופה. בפסק דין המשתרע על פני עשרות עמודים{{הערה|מופיע גם ב[[פרוייקט השו"ת]] בשם '''משפט הכתובה'''}}, פוסק הרב שאין בעיה להצמיד את דמי הכתובה ל[[מדד המחירים לצרכן]], אלא שכשלא נכתבה ההצמדה בפירוש, החיוב אינו צמוד.{{הערה |[http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/759/839.html פסק הדין: גבר יספק 8 ק"ג מטילי כסף לגרושתו],9/3/2016 , אתר nrg}}.
[[קובץ:הרב פרום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה שפירא (במרכז) בישיבת [[מרכז הרב]] בטקס [[הכנסת ספר תורה]]. מלפניו הרב [[מרדכי גרינברג]]. מאחוריו: הרב [[איתמר אורבך]].]]
[[קובץ:Mercaz HaRav (19).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה שפירא בישיבת [[מרכז הרב]] בטקס [[הכנסת ספר תורה]]]]
חתנו, הרב אודי נכטשטרן, משמש כר"מ בישיבת מרכז הרב.


*'''בירור יהדות במהלך תיק גירושין''' - בני זוג שנרשמו לנישואים ברבנות [[כפר סבא]] והתחתנו. במהלך השנים נולדו להם שני ילדים, אך כעבור שמונה שנות נישואים הם החליטו להתגרש וביקשו מבית הדין שיאשר את הסכם הגירושים ביניהם. במסגרת דיון שנערך ציין אב בית הדין, הרב שלמה שפירא, כי אין בפניו שום מסמך המוכיח שהאישה באמת יהודייה. במצב כזה, הבהיר, אין לבית הדין סמכות להתיר נישואים. במהלך דיון נוסף טענה האישה כי אין בידיה מסמכים כלשהם להוכחת יהדותה. היא סיפרה שעלתה מרוסיה ב-1990, כשהייתה בת 14, יחד עם אמה המנוחה ואביה, שעמו אינה בקשר. לדבריה סבתה הייתה יהודיה והמשפחה נהגה לציין את חג הפסח ולהדליק נרות עוד כשחיה ברוסיה. אלא שבית הדין לא האמין לה. הוא ציין כי הדלקת נרות היא מנהג שהתחדש בדור האחרון, ובוודאי שלא היה נפוץ ברוסיה. בד בבד הוא ציין כי שמות הורי האישה הם שמות נוכריים מובהקים. מכאן תהה בית הדין כיצד איפשר משרד הפנים למשפחה לעלות ארצה, והזמין את תיקי המשרד במטרה לגלות ראיה ליהדותה. בבדיקת התיקים התגלו מסמכים רבים המעידים על יהדות האב אך לא נמצאו מסמכים המעידים על יהדותה של האם. עוד התגלה כי ב-2006, לאחר מות האם, חזר האב לרוסיה ונישא בשנית לנוצרייה, שלאחר מכן ביקש להעלות אותה לישראל תוך שהצהיר כי אם בתו אינה יהודייה. ההליכים הללו גם הובילו את משרד הפנים לפנות לאישה בדרישה שתשנה את הרישום בתעודת הזהות שלה מ"יהודייה" ל"בת של יהודי". לנוכח הממצאים הללו קבע הרב שפירא כי אינו יכול לאשר את יהדות האישה, ומכאן שנישואיה לבעלה היהודי נעשו ללא סמכות, כך שאין צורך בגירושים או בהתרת הנישואים בבית המשפט לענייני משפחה. בכך הוא חסך לבני הזוג את הצורך לבצע גירושין, ובנוסף שניהם יוגדרו עתה "רווקה" ו"רווק". בהקשר לגורל הילדים פסק בית הדין כי ברגע שיימצא שהאם לא יהודיה – הדבר ישליך גם על עליהם. בסופו של דבר הוציא בית הדין תעודת גירושים שבה נכתב כי האישה אינה רשאית להינשא ליהודי אחר כל עוד לא תוכח יהדותה, והורה על רישומה ברשימת מעוכבי החיתון.{{הערה |[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4695531,00.html הרבנות בכפ"ס "התרשלה": האישה לא יהודיה],30.08.15 , אתר ynet}}.
==מפסיקותיו ==
*'''רועה זונות אינו יכול לדרוש [[שלום בית]]''' - גבר שחי עם אישה אחרת, ביקש לחזור ולתבוע "שלום בית" הרב שפירא אמר: "זו התעללות נפשית. במעשיו לא היה תום לב, אלא רשעות לשמה וניסיון להלך אימים על האישה כדי להשיג הישגים רכושיים". "בנידון דידן שהבעל הודה על קשריו עם אישה אחרת, יש לו דין של 'רועה זונות'". עוד הוסיף כי "עצם התנהלותו של הבעל, חזרתו כביכול לשלום בית, מבלי להודיע לאישה, הבאת פורץ בכדי להיכנס לבית הצדדים, התעקשותו לגור בבית הצדדים ואף בחדר השינה של האישה, יש בה משום התעללות נפשית, ויש בה בפני עצמה בכדי לחייבו להתגרש. הבעל הצהיר בפנינו שאין הוא מעוניין באישה וכל מגמתו והתנגדותו להתגרש הוא מפני שהוא חושב שעל ידי הפעלת לחצים על האישה, הדבר יגרום לאביה לוותר על העיקול ועל החוב שיש לו כלפי הבעל". בסופו של דבר קבע כי הוא דוחה מכל וכל את בקשת הבעל לקיום "שלום בית". הבעל חייב לתת גט פיטורין לאישה באופן מיידי, ואם יסרב - ידון בית הדין בהטלת צווי הגבלה. בית הדין אף הורה להוציא צו הרחקה לבעל מביתה של האשה.עוד נקבע כי יש לפרק השיתוף בדירת הצדדים. הדירה תימכר, מחצית מהכספים יינתנו לאישה, והמחצית השנייה לבעל, כאשר עליו יהיה לנהל תביעותיו להורדת העיקול על חצי הדירה הרשומה על שמו - לפני הרשות המשפטית המוסמכת{{הערה |[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4481581,00.html בגד וביקש לחזור לאשתו. ביה"ד: 'רועה זונות'],28.01.14 , אתר ynet}}.
כמה מפסיקותיו של הרב שפירא צוטטו בעיתונות המקוונת:
* '''מותר לאשה לבדוק את נאמנות בעלה ב[[מחשב]] האישי שלו וב[[טלפון נייד|טלפון הנייד]] שלו'''{{הערה|[http://www.bhol.co.il/102519/%D7%91%D7%99%D7%94%D7%93-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%98%D7%98-%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C-.html בית הדין: מותר לאשה לחטט בטלפון של בעלה] באתר [[בחדרי חרדים]]}}.  
*'''בעל שחי עם אישה אחרת אינו יכול לדרוש [[שלום בית]]'''{{הערה|{{ynet||בגד וביקש לחזור לאשתו. ביה"ד: 'רועה זונות'|4481581|28.01.14}}}}.
*'''בירור יהדות במהלך תיק גירושין''' - בבירור שנעשה תוך כדי תביעת [[גירושין]] קבע הרב כי אינו יכול לאשר את יהדות האישה, ומכאן שנישואיה לבעלה היהודי נעשו ללא סמכות, כך שאין צורך בגירושים או בהתרת הנישואים בבית המשפט לענייני משפחה, ושניהם יוגדרו עתה "רווקה" ו"רווק". בית הדין הוציא תעודת גירושים שבה נכתב כי האישה אינה רשאית להינשא ליהודי אחר כל עוד לא תוכח יהדותה{{הערה| {{ynet||הרבנות בכפ"ס "התרשלה": האישה לא יהודיה|4695531|30.08.15}}}}.
*'''[[התעללות]] נפשית היא עילה לחיוב ב[[גט]]''' - בתי הדין לא נהגו לחייב בעלים ב[[גט]] במקרים של התעללות פיזית או מילולית בנשותיהן. לעומת זאת כתב הרב: {{ציטוטון|מהות חיי ה[[נישואין]] היא שניתנו לחיים ולא לצער, ומעתה היכן שנפגעו העצמאות ותכלית חיי הנישואין ונוצר מצב שעצם חיי הנישואין גורמים לצער - זה עצמו מהווה סיבה לחיוב גט}}{{הערה|[http://www.ch10.co.il/news/261588/#.Vzo7jvkrLX4 תקדים בבית הדין הרבני בנתניה: התעללות נפשית באישה – עילה לחיוב בגט], [[כ"ז באדר]] [[התשע"ו]], אתר 'חרדים 10'}}.
*'''[[לימוד תורה]] אינו דוחה את החיוב לעבוד לפרנסת המשפחה''' - במקרה בו בעל בא לבית הדין לאחר שעזב את הבית והגיש תביעה לגירושין, וטענתו הייתה שאישה צריכה לעבוד ולאפשר לבעלה ללמוד תורה. הרב שפירא דחה את טענותיו וקבע שעל הבעל לפרנס את אשתו, ולכן הבעל מחויב במזונות בתו, ובמיוחד כשמדובר בתינוקת בת מספר חודשים. כמו כן, קבע שהבעל חייב לזון ולפרנס את אשתו, כפי שהתחייב ב[[כתובה]], על אף הפירוד. הרב הוסיף שבמשפחות של [[אברכים]] נשים עובדות כדי לאפשר לבעליהן לעסוק בתורה אך רק בהסכמת האישה ומתוך רצון הדדי של בני הזוג, ולא כחובה משפטית{{הערה |[http://www.kikar.co.il/197425.html הבעל לביה"ד: אישה צריכה לעבוד ולאפשר לבעלה ללמוד תורה], י"ז בשבט תשעו, אתר 'כיכר השבת'}}.
*'''הצמדת כתובה ל[[מדד]]''' - זוג שנישא ב[[צרפת]] ובכתובה נכתב כי דמי הכתובה יהיו 'מאה ליטרין' על פי נוסח כתובות עתיק שהיה נהוג ביהדות אירופה. בפסק דין ארוך{{הערה|חידושיו בעניין זה מופיעים גם ב[[פרויקט השו"ת]] בשם '''משפט הכתובה'''}}, פסק הרב שאין מניעה להצמיד את דמי הכתובה אף ל[[מדד המחירים לצרכן]], אלא שכשלא נכתבה ההצמדה בפירוש, החיוב אינו צמוד{{הערה|[http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/759/839.html פסק הדין: גבר יספק 8 ק"ג מטילי כסף לגרושתו], 9/3/2016, אתר nrg}}.
*'''כפיית גט במקרה של [[תלונה במשטרה|תלונות סרק]]''' - הרב שפירא פסק במקרה בו אישה סירבה לגט על אף מערכת יחסים מדורדרת, ובנוסף הגישה נגד הבעל תלונות שוא במשטרה לצורך [[רצח אופי]], כי התנהגות האישה כלפי בעלה היא [[אלימות]] לכל דבר ולכן האישה חויבה להתגרש{{הערה |[http://www.kikar.co.il/197425.html האישה חויבה להתגרש: תלונות הסרק במשטרה מהוות "רצח אופי" של הבעל] [[ט' בניסן]] [[תשע"ו]], [[אתר כיכר השבת]]}}.


==חיבוריו==
==חיבוריו==
* '''[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?147046 זכר יצחק]''' - ספרו של רבי [[יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז')|איצל'ה מפוניבז']] שמהדורתו החדשה יצאה לאור בהוצאת [[מכון ירושלים]] בעריכת הרב שלמה שפירא.
*חיבר מאות פסקי דין ומאמרים שחלקם התפרסמו בכתב העת 'שורת הדין' .
*חיבר מאות פסקי דין ומאמרים שחלקם התפרסמו בכתב העת 'שורת הדין' .
* '''[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?147046 זכר יצחק]''' - ספרו של רבי [[יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז')|איצל'ה מפוניבז']], שהוהדר על ידי הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] בצעירותו ויצא לאור שנית בהוצאת [[מכון ירושלים]] עם הערות ותוספות שנערכו על ידי הרב שלמה שפירא.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Shlomo Shapira}}
* [http://www.daat.ac.il/daat/psk/nosim.asp?dayan=27 עשרות פסקי דין של הרב שלמה שפירא בבי"ד הרבני בנתניה] ב[[אתר דעת]].
* [http://www.daat.ac.il/daat/psk/nosim.asp?dayan=27 עשרות פסקי דין של הרב שלמה שפירא בבי"ד הרבני בנתניה] ב[[אתר דעת]].
* [http://www.dintora.org/writer/87 פסקי דין של הרב שלמה שפירא מתוך אתר 'דין תורה'].
* [http://www.dintora.org/writer/87 פסקי דין של הרב שלמה שפירא מתוך אתר 'דין תורה'].
*[http://www.takdin.co.il/searchg/%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94%20%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90.html פסקי דין באתר 'תקדין']
*[http://www.takdin.co.il/searchg/%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94%20%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90.html פסקי דין באתר 'תקדין']
* [http://asif.co.il/?wpfb_dl=6262 בענין קבלת עדות וטבילת גר בלילה], [http://asif.co.il/?wpfb_dl=4721 גדרי קטן וגדול, ודין בנים כסימנים]. מאמרים מכתב העת של ישיבת מרכז הרב 'ניצני ארץ', מתוך אתר אסיף.
* [http://asif.co.il/?wpfb_dl=6262 בעניין קבלת עדות וטבילת גר בלילה], [http://asif.co.il/?wpfb_dl=4721 גדרי קטן וגדול, ודין בנים כסימנים]. מאמרים מכתב העת של ישיבת מרכז הרב 'ניצני ארץ', מתוך אתר אסיף.
* [https://www.youtube.com/watch?v=HwLOeCoKfZQ&t=1734s הרב שלמה שפירא, דעת במצוות, ישיבת מרכז הרב, ט' שבט תשע"ח], שיעור וידאו שהועבר בישיבת מרכז הרב.
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:שפירא, שלמה}}
[[קטגוריה:ישיבת מרכז הרב: ר"מים]]
[[קטגוריה:דייני בתי הדין הרבניים]]
[[קטגוריה:דייני בית הדין הרבני הגדול]]
[[קטגוריה: מהדירי ספרות תורנית]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חורב-ירושלים]]
[[קטגוריה:תלמידי הרב אברהם אלקנה שפירא]]
[[קטגוריה:תלמידי הרב אברהם אלקנה שפירא]]
[[קטגוריה:משפחת אברהם ישראל משה סלומון|שלמה שפירא]]
[[קטגוריה:משפחת מונדשיין]]
[[קטגוריה:משפחת לעוי-וייספיש-בהר"ן]]
[[קטגוריה:משפחת ריבלין]]

גרסה מ־02:07, 11 בפברואר 2018

{{רב|

הרב שלמה שפירא
קובץ:שלמה שפירא (cropped).jpg
תאריך לידה י"ז בטבת ה'תשט"ו
השתייכות ציונות דתית
תפקידים נוספים ר"מ בישיבת מרכז הרב
אב"ד נתניה
חבר בית הדין הרבני הגדול
רב קהילה בפתח תקווה
רבותיו הרב אברהם שפירא
חיבוריו זכר יצחק (עריכה)

הרב שלמה זלמן כהנא שפירא (נולד בי"ז בטבת ה'תשט"ו, 10 בינואר 1955) הוא רב ודיין דתי-לאומי. מכהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול וכרב קהילה בפתח תקווה. בעבר כיהן כר"מ בישיבת מרכז הרב וכאב"ד בבית הדין הרבני בנתניה.

ביוגרפיה

נולד בשנת ה'תשט"ו לרב אליעזר שפירא, שהיה דיין בבית הדין הרבני העליון ואחיינו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. למד בישיבה התיכונית חורב ולאחר מכן בישיבת מרכז הרב. נשוי לבתו של הרב יעקב משה סלומון, ראש הישיבה הטכנולוגית כפר אברהם. בראשית שנות התשעים של המאה ה-20 התמנה על ידי הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא לר"מ בישיבה. בשלהי שנת ה'תשנ"ז (1997) התמנה לדיין בבית הדין בנתניה, ובשנת ה'תשע"א (2011) מונה לאב בית הדין.

בז' בתמוז תשע"ו (12 ביולי 2016) נבחר כדיין בבית הדין הרבני הגדול.

נשוי ומתגורר בשכונת גני הדר בפתח תקווה ומשמש כרב קהילה דתית לאומית ("נחלי משה") במקום.

קובץ:הרב פרום.jpg
הרב שלמה שפירא (במרכז) בישיבת מרכז הרב בטקס הכנסת ספר תורה. מלפניו הרב מרדכי גרינברג. מאחוריו: הרב איתמר אורבך.
קובץ:Mercaz HaRav (19).jpg
הרב שלמה שפירא בישיבת מרכז הרב בטקס הכנסת ספר תורה

חתנו, הרב אודי נכטשטרן, משמש כר"מ בישיבת מרכז הרב.

מפסיקותיו

כמה מפסיקותיו של הרב שפירא צוטטו בעיתונות המקוונת:

  • מותר לאשה לבדוק את נאמנות בעלה במחשב האישי שלו ובטלפון הנייד שלו‏[1].
  • בעל שחי עם אישה אחרת אינו יכול לדרוש שלום בית‏[2].
  • בירור יהדות במהלך תיק גירושין - בבירור שנעשה תוך כדי תביעת גירושין קבע הרב כי אינו יכול לאשר את יהדות האישה, ומכאן שנישואיה לבעלה היהודי נעשו ללא סמכות, כך שאין צורך בגירושים או בהתרת הנישואים בבית המשפט לענייני משפחה, ושניהם יוגדרו עתה "רווקה" ו"רווק". בית הדין הוציא תעודת גירושים שבה נכתב כי האישה אינה רשאית להינשא ליהודי אחר כל עוד לא תוכח יהדותה‏[3].
  • התעללות נפשית היא עילה לחיוב בגט - בתי הדין לא נהגו לחייב בעלים בגט במקרים של התעללות פיזית או מילולית בנשותיהן. לעומת זאת כתב הרב: "מהות חיי הנישואין היא שניתנו לחיים ולא לצער, ומעתה היכן שנפגעו העצמאות ותכלית חיי הנישואין ונוצר מצב שעצם חיי הנישואין גורמים לצער - זה עצמו מהווה סיבה לחיוב גט"‏[4].
  • לימוד תורה אינו דוחה את החיוב לעבוד לפרנסת המשפחה - במקרה בו בעל בא לבית הדין לאחר שעזב את הבית והגיש תביעה לגירושין, וטענתו הייתה שאישה צריכה לעבוד ולאפשר לבעלה ללמוד תורה. הרב שפירא דחה את טענותיו וקבע שעל הבעל לפרנס את אשתו, ולכן הבעל מחויב במזונות בתו, ובמיוחד כשמדובר בתינוקת בת מספר חודשים. כמו כן, קבע שהבעל חייב לזון ולפרנס את אשתו, כפי שהתחייב בכתובה, על אף הפירוד. הרב הוסיף שבמשפחות של אברכים נשים עובדות כדי לאפשר לבעליהן לעסוק בתורה אך רק בהסכמת האישה ומתוך רצון הדדי של בני הזוג, ולא כחובה משפטית‏[5].
  • הצמדת כתובה למדד - זוג שנישא בצרפת ובכתובה נכתב כי דמי הכתובה יהיו 'מאה ליטרין' על פי נוסח כתובות עתיק שהיה נהוג ביהדות אירופה. בפסק דין ארוך‏[6], פסק הרב שאין מניעה להצמיד את דמי הכתובה אף למדד המחירים לצרכן, אלא שכשלא נכתבה ההצמדה בפירוש, החיוב אינו צמוד‏[7].
  • כפיית גט במקרה של תלונות סרק - הרב שפירא פסק במקרה בו אישה סירבה לגט על אף מערכת יחסים מדורדרת, ובנוסף הגישה נגד הבעל תלונות שוא במשטרה לצורך רצח אופי, כי התנהגות האישה כלפי בעלה היא אלימות לכל דבר ולכן האישה חויבה להתגרש‏[8].

חיבוריו

קישורים חיצוניים

תבנית:ויקישיתוף בשורה

הערות שוליים

הערות שוליים

  1. ↑ בית הדין: מותר לאשה לחטט בטלפון של בעלה באתר בחדרי חרדים
  2. ↑ תבנית:Ynet
  3. ↑ תבנית:Ynet
  4. ↑ תקדים בבית הדין הרבני בנתניה: התעללות נפשית באישה – עילה לחיוב בגט, כ"ז באדר התשע"ו, אתר 'חרדים 10'
  5. ↑ הבעל לביה"ד: אישה צריכה לעבוד ולאפשר לבעלה ללמוד תורה, י"ז בשבט תשעו, אתר 'כיכר השבת'
  6. ↑ חידושיו בעניין זה מופיעים גם בפרויקט השו"ת בשם משפט הכתובה
  7. ↑ פסק הדין: גבר יספק 8 ק"ג מטילי כסף לגרושתו, 9/3/2016, אתר nrg
  8. ↑ האישה חויבה להתגרש: תלונות הסרק במשטרה מהוות "רצח אופי" של הבעל ט' בניסן תשע"ו, אתר כיכר השבת
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=הרב_שלמה_שפירא&oldid=106311"