הרשאה

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

יפוי כח, סמכות הניתנת לשליח לדון עם בעל דינו של שולחו, כאילו היה זה דינו האישי של השליח.


יפה כחה של הרשאה מסתם שליחות, שאף על פי ש"שלוחו של אדם כמותו", מכל מקום מכיון שאין השליח בעלים על הדבר, אין בעל הדין מחוייב לדון עמו, ויכול לומר לו "לאו בעל דברים דידי את" (אינך בעל דברים שלי), מה שאין כן כשבא השליח בהרשאה אין בעל הדין יכול לומר למורשה "לאו בעל דברים דידי את", אלא רשאי המורשה לכופו בבית דין לדון עמו, כאילו היה זה דינו האישי של המורשה.

בהרשאה מקנים לשליח את החוב ע"י קניין אגב עם 4 אמות מקרקע של המשלח.


שטר הרשאה

בפנינו חתומים מטה עדים ר' פלוני, בלי זכר ואונס כלל אלא בלב שלם ונפש חפיצה ודעת שלימה, מינה והרשה אגב ארבע אמות קרקע, מינוי גמור והרשאה גמורה והשלטה שלימה לר' פלוני לתובע ולקבל ולגבות בעדו ובשמו כל זכות וכל חוב וכל תביעה וכל חוב וכל ממונא ודררא דממונא אשר לפלוני הנזכר על כל איזה גברא איש או אשה בעולם בין השטר ובין בעל פה, הן מחמת פקדון או מחמת חוב או איזה עסק ומשא ומתן או מחמת כל איזה צד ואופן ועניין שיהיה בעולם ובכל מקום בעולם.

ובפרט מינה והרשה לר' פלוני הנזכר לתבוע ולקבל מפלוני כל וכך דינרים או נכסים שחייב לפלוני הנזכר, כפי הנראה משטר חוב שיש לו ביד פלוני ועל כל הנזכר שם פלוני המרשה הנזכר יד פלוני המורשה הנזכר ידו ככוחו ותביעתו כתביעתו וכו' והכל שריר וקיים.

על פי "אוצר השטרות הנהוגים בישראל", ירושלים תרפ"ו עמ' 277

הערות שוליים[edit]

הערות שוליים