ויכולו

קטע מפרשת בראשית {{מקור|(בראשית ב, א - ג)}}, הנאמר בליל שבת שלוש פעמים: בתוך תפילת העמידה של ערבית, אחרי תפילת העמידה ובשעת הקידוש על היין.

בגמרא (שבת קיט, ב) מובא: "אמר רב המנונא, כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית".

הטעם שחוזרים לומר "ויכולו" לאחר תפילת העמידה הוא משום יום טוב שחל להיות בשבת שאין אומרים אותו בתפילת העמידה, ואגב יום טוב שחל להיות בשבת תיקנו לכל השבתות. טעם נוסף: כדי להוציא את מי שאינו יודע.

את "ויכולו" שלאחר תפילת העמידה אומרים בעמידה דווקא. הטעם לכך הוא, לפי שבפסוקים אלה מעידים אנו שהקב"ה ברא את עולמו בששת ימי הבריאה, ועדות נאמרת לפי דין תורה בעמידה, שנאמר: "ועמדו שני האנשים". רצוי לאומרו ביחד עם הציבור, ולפחות יאמרו אותו שניים יחד.