ויקישיבה:ארגז חול/אבות (ברכה): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הפעיל הגנה על ויקישיבה:ארגז חול/אבות (ברכה) ([edit=sysop] (לצמיתות) [move=sysop] (לצמיתות)))
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{אנציקלופדיה תלמודית|קצר}}


'''הגדרה'''<ref>'''א''', טור' לז-לח.</ref>- הברכה הראשונה של תפלת שמונה עשרה.
==מהות הברכה ונוסחה==
ברכה זו נקראת בשם "אבות" (ברכות לד א-ב; ר"ה לב א; מגילה יז ב), על שם שמזכירים בה את שלושת האבות (על פי תהלים כט א. וראה רש"י מגילה יז ב ד"ה הבו)<ref> וראה שו"ת הרשב"א ח"א סי' תכג למה מזכירים את האבות ולא אלקי השמים ואלקי הארץ, עיי"ש.</ref>ויש שקוראים לה "מגן" על שם החתימה – מגן אברהם (ראה שו"ת רש"י סי' טו; בית יוסף או"ח סי' קיד וסי' תקפב ועוד).
מייחדים את השם על כל אחד מהאבות לחוד: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל (בראשית יב ב) - זהו שאומרים אלקי אברהם, וַאֲבָרֶכְךָ - זהו שאומרים אלקי יצחק, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ - זהו שאומרים אלקי יעקב. יכול יהיו חותמים בכולן? תלמוד לומר: וֶהְיֵה בְּרָכָה, בך חותמים - "מגן אברהם" - ואין חותמים בכולן (פסחים קיז ב)<ref> ועי' שו"ת פנים מאירות ח"א סי' לט.</ref>ואף על פי שאומרים "ואלקי אבותינו", חוזרים ואומרים "אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב", על שם שכן אמר הקדוש ברוך הוא למשה (שמות ג טו. אבודרהם סדר תפלות חול. ועי' מכילתא בא פט"ז: מנין שאומרים וכו').
ברכה זו סדורה ראשונה בתפלה, לפי שכשניצול אברהם מאור כשדים פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י מגן אברהם, ואחר כך לפי המאורעות שאירעו אמרו שאר הברכות (שבלי הלקט סי' יח)<ref> ועי' תורה שלמה בראשית יב אות מח, ושם טו אות כא, ופירושים וחידושים בירושלמי ח"ג מעמוד 249 ואילך.</ref>
הנוסח "הא-ל הגדול הגבור והנורא" משה רבנו אמרו (דברים י יז. יומא סט ב), ואף שירמיהו לא אמר "נורא" (ירמיהו לב יח), ודניאל לא אמר "גבור" (דניאל ט ד), באו אנשי כנסת הגדולה והחזירו עטרה ליושנה לומר את שבחי הבורא כפי שאמרם משה (יומא שם).
הנוסח "וזוכר חסדי אבות, ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה" בא להזכיר חסדי אבות אצל הגאולה, לומר שאף אם תמה זכות אבות - גאולתו לעולם קיימת, שהרי הבטיח בה בשמו הגדול, וכמו ששמו קיים לעולם ולעולמי עולמים, כך גאולתנו לעולם קיימת; ופירושו, שזוכר חסדי אבות לבניהם לגאלם, ואף אם תמה זכות אבות - מביא גואל לבני בניהם למען שמו שהוא קיים לעולם (טור סי' קיג).
ברכת אבות פותחת וחותמת בברוך מפני שהיא הברכה הראשונה בתפילת העמידה, ושאר הברכות הן ברכות הסמוכות לחברותיהן ואינן פותחות בברוך, אך חותמות בברוך (טור שם); ואף על פי שברכת אבות סמוכה לברכת "גאל ישראל", מכל מקום בתפילה היא הראשונה (ערוך השלחן שם). יש מי שכתב שברכה הראשונה חותמת בברוך מפני שהיא ארוכה, שיש בה כמה עניינים משבחיו יתברך (ערוך השלחן שם).
באבות אין מזכירים בפתיחתה מלכות - "אלקינו מלך העולם" - כדרך שמזכירים בכל הברכות שפותחים ב"ברוך", וכמה טעמים נאמרו בדבר:
* מה שאומרים "אלקי אברהם" הוא כמו מלכות, שאברהם אבינו המליך את הקדוש ברוך הוא על כל העולם (תוס' ברכות מ ב ד"ה אמר; רא"ש שם; תוס' ברכות מט א ד"ה ברוך; טור או"ח קיג, על פי בראשית כד ג,ז, ועל פי ברכות  ז ב)<ref> ועי' ספרי האזינו שיג, ובראשית פנ"ט.</ref>
* לכבוד האבות לא הזכירו מלכות על שאר העולם, אלא שהקב"ה הוא אלקי האבות (ספר הבתים עמ' קטז).
* לפי שאומרים "הא-ל הגדול" נחשב כמו מלכות (רא"ש שם; טור שם)<ref> וראה עוד בספר הבתים שם.</ref>
* לפי שכשבא אברהם אבינו עדיין לא נודעה מלכותו בעולם, והיה רק אלקי אברהם בלבד (כלבו סי' יא).
* לפי שכל ברכות העמידה סמוכות ל"מלך א-ל חי וקיים" שבברכת גואל ישראל (תוס' שם מט א ד"ה ברוך, עי"ש במהרש"א וצל"ח).
* לפי שיש מלכות בסוף סמוך לחתימתה – "מלך עוזר ומושיע ומגן" (המנהיג סי' נא; האשכול (הוצ' רצ"א) ח"א סי' כח, בשם י"א).
* יש סוברים שאין מזכירים מלכות אלא בברכת הודאה על הנאה ועל המצוות וכיוצא, אבל תפילה אינה אלא בקשת צרכיו של אדם, ורק משום שלעולם יסדיר אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל, אומרים בשלש ראשונות שבחו של מקום, ולפיכך לא תיקנו בה מלכות (רוקח סי' שסג; האשכול שם; מאירי ברכות מ ב).
* יש הסוברים שיש להזכיר מלכות דווקא בברכה על בריאת העולם או על המצות, היינו שהוא גוזר ועושה כרצונו, וזהו כעין מלכות, אבל תפילה ובקשת רחמים אינה צריכה מלכות (מאירי שם).
* ויש שכתבו לפי שתפילה היא רחמים, ומלך משמעו מידת הדין, כמו שכתוב מלך במשפט (ראבי"ה ברכות סי' קיד, בשם רבנו שמעיה).
בברכת אבות יש מ"ב תיבות (טור סי' קיג)<ref> ומתאים לרוב הנוסחאות, ועי"ש רמזים וטעמים על זה. וראה עוד במנורת המאור (אלנקאווה) ח"ב עמ' 125. וראה בסידור אוצר התפילות פירושים ושינויי גירסאות בברכה זו.</ref>


==דיני הברכה==
{{אנציקלופדיה תלמודית|מלא}}


* באבות שוחה תחלה וסוף (ברכות לד א; רמב"ם תפלה ה י; טוש"ע או"ח קיג א). טעם לכריעה זו, שכן דרך ארץ כשבאים לפני המלך שמשתחווים לפניו (תוס' הרא"ש ורבנו יהודה החסיד שם); ויש דורשים אותו ממה שכתוב וָאֶקֹּד וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לַה', וָאֲבָרֵךְ אֶת ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם (בראשית כד מח. תוס' הרא"ש ורבנו יהודה החסיד שם; אבודרהם בשם הירושלמי (ולפנינו בירושלמי לא נמצא); רוקח סי' שסג).
'''הגדרה''' -  הברכה הראשונה של תפלת [[אנציקלופדיה תלמודית:שמנה עשרה|שמנה עשרה]].
* יתרון בברכת אבות על שאר ברכות התפלה בנוגע לכוונה: המתפלל צריך שיכוין את לבו בכולן, ואם אינו יכול לכוין בכולן, יכוין את לבו באחת (ברכות לד ב). ופירשו: באבות (גמרא שם; רמב"ם תפלה י א; טוש"ע או"ח קא א). ואם לא כיון באבות, אף על פי שכיון בכל השאר, חוזר ומתפלל (הגהות אשרי שם; שו"ע קא א). ובזמן הזה אין חוזרים, לפי שאף בחזרה קרוב שלא יכוין (טור ורמ"א שם). המתפלל וטעה, שסימן רע הוא לו, וכן אם הוא שליח צבור שסימן רע הוא לשולחיו (משנה ברכות שם), הרי זה דווקא כשהטעות היא באבות (גמ' שם, וירושלמי שם ה ה), לפי שהיא תחילת התפלה ורמז הוא שאין חפץ בה (רש"י שם ד"ה באבות), וחוזר לתחילת הברכה (תלמידי רבנו יונה שם).
 
* אפילו במקרים שמותר להתפלל כשהוא מהלך, יש להחמיר ולעמוד באבות (טוש"ע או"ח צד ד, ועי' תר"י ברכות פ"ד).
ברכה זו נקראת בשם "אבות"<ref>. ברכות לד א - ב; ר"ה לב א; מגילה יז ב.</ref>, על שם שמזכירים בה את האבות. הזכרה זו למדו מפסוק: מנין שאומרים אבות? שנאמר<ref>. תהלים כט א.</ref>: הבו לה' בני אלים<ref>. ר"ה ומגילה שם.</ref>, הזכירו לפניו את אילי הארץ<ref>. רש"י מגילה יז ב.</ref>. ומיחדים את השם על כל אחד מהאבות לחוד: ואעשך לגוי גדול<ref>. בראשית יב ב.</ref>- זהו שאומרים אלהי אברהם, ואברכך - זהו שאומרים אלהי יצחק, ואגדלה שמך - זהו שאומרים אלהי יעקב. יכול יהיו חותמין בכולן? תלמוד לומר: והיה ברכה, בך חותמין - "מגן אברהם" - ואין חותמין בכולן<ref>. פסחים קיז ב, ועי' שו"ת פנים מאירות ח"א סי' לט.</ref>. ואף על פי שאומרין "ואלהי אבותינו" חוזרין ואומרין "אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב", על שם שכן אמר הקדוש ברוך הוא למשה<ref>. שמות ג טו.</ref>: "כה תאמר וגו' ה' אלהי אבותיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב"<ref>. אבודרהם סדר תפלות חול. ועי' מכילתא בא פט"ז: מנין שאומרים וכו'.</ref>.
* בעשרת ימי תשובה תקנו מהגאונים להוסיף זכרנו לחיים וכו' (אבודרהם, סדר תפילת ראש השנה; טור או"ח סי' תקפב)<ref> וראה שם ביחס לנוסח התוספת וטעמי הנוסח. וראה עוד שם, שהיו מהגאונים שלא הניחו לומר תוספת זו, אך גאונים אחרים וראשונים הכריעו לאומרו, ראה ב"י שם, וכן נהוג בימינו.</ref>וצריך להקפיד לומר לְחיים ולא לַחיים (מ"ב שם ס"ק טז). אם לא אמר זכרנו אין מחזירים אותו (טוש"ע שם ה), אם כבר הזכיר את ה' של הברכה (רמ"א שם; מ"ב שם)<ref> אמנם יש הסבורים שמחזירים אותו – ראה תוס' ברכות יב ב ד"ה והלכתא; תוס' שם לד א ד"ה אמצעיות; טור וב"י שם.</ref>
 
* דיני גר בברכה זו ראה ע' אבות (א) האומה.
ברכה זו סדורה ראשונה בתפלה, לפי שכשניצול אברהם מאור כשדים פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י מגן אברהם, ואחר כך לפי המאורעות שאירעו אמרו שאר הברכות<ref>. שבלי הלקט סי' יח. ועי' תורה שלמה בראשית יב אות מח, ושם טו אות כא, ופירושים וחידושים בירושלמי ח"ג מעמוד 249 ואילך.</ref>.
 
באבות אין מזכירים בפתיחתה מלכות - "אלהינו מלך העולם" - כדרך שמזכירים בכל הברכות שפותחין ב"ברוך", שמה שאומרים "אלהי אברהם" הוא כמו מלכות, שאברהם אבינו המליך [טור לח] את הקדוש ברוך הוא על כל העולם שהודיע מלכותו<ref>. תוס' ורא"ש ברכות מ ב; טור או"ח קיג.</ref>, והוא שכתוב<ref>. בראשית כד ז.</ref>: ה' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי<ref>. רא"ש שם.</ref>, שבשעה שלקחני מבית אבי היה מלך על השמים בלבד, ואחר כך המליכו על השמים ועל הארץ, שנאמר<ref>. בראשית כד ג.</ref>: ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ<ref>. עי' ספרי האזינו שיג, וב"ר פנ"ט.</ref>, ויש מפרשים ש"אלהי אברהם" היא מלכות מטעם שאמרו<ref>. ברכות ז ב.</ref>: משנברא העולם לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון עד שבא אברהם וקראו אדון, שנאמר: אדני אלהים מה תתן לי<ref>. בראשית טו ב. תוס' ברכות מט א ד"ה ברוך.</ref>. ויש אומרים ש"האל הגדול" חשוב כמו מלכות<ref>. רא"ש שם; טור שם.</ref>. ויש אומרים שאין בה מלכות לפי שכשבא אברהם אבינו עדיין לא נודעה מלכותו בעולם והיה רק אלהי אברהם בלבד<ref>. כלבו סימן יא. ועי' המנהיג סי' נא, ורוקח סי' שסג, טעמים אחרים.</ref>.
 
באבות שוחה תחלה וסוף<ref>. ברכות לד א; רמב"ם תפלה פ"ה ה"י; טוש"ע או"ח קיג א, וע"ע כריעה.</ref>. טעם לכריעה זו, שכן דרך ארץ כשבאים לפני המלך שמשתחוים<ref>. תוס' הרא"ש וריה"ח שם.</ref>, ויש דורשים אותו ממה שכתוב<ref>. בראשית כד מח.</ref>: ואקד ואשתחוה לה' ואברך את ה' אלהי אדני אברהם<ref>. תוס' הרא"ש וריה"ח שם; אבודרהם בשם הירושלמי (ולפנינו בירושלמי לא נמצא); רוקח שסג.</ref>.
 
יתרון בברכת אבות על שאר ברכות התפלה בנוגע לכונה. המתפלל צריך שיכוין את לבו בכולן, ואם אינו יכול לכוין בכולן יכוין את לבו באחת<ref>. ברייתא בברכות לד ב.</ref>. ופירשו: באבות<ref>. גמרא שם; רמב"ם תפלה פ"י ה"א; טוש"ע או"ח קא א.</ref>. ואם לא כיון באבות אף על פי שכיון בכל השאר חוזר ומתפלל<ref>. הג"א שם; שו"ע קא א.</ref>. ובזמן הזה אין חוזרין, לפי שאף בחזרה קרוב שלא יכוין<ref>. טור ורמ"א שם.</ref>. המתפלל וטעה, שסימן רע הוא לו, וכן אם הוא שליח צבור שסימן רע הוא לשולחיו<ref>. משנה ברכות שם.</ref>, הרי זה דוקא שהטעות היא באבות<ref>. גמ' שם וירושלמי שם פ"ה ה"ה.</ref>, לפי שהיא תחלת התפלה ורמז הוא שאין חפץ בה<ref>. רש"י.</ref>, וחוזר לתחלת הברכה<ref>. תר"י, ועי"ש ובמלאכת שלמה למשניות סופ"ה, שאין מחלוקת בין ב' הלשונות בגמ'.</ref>. אפילו במקרים שמותר להתפלל כשהוא מהלך<ref>. ע"ע תפלה.</ref>, יש להחמיר ולעמוד באבות<ref>. טוש"ע או"ח צד ד, ועי' תר"י ברכות פ"ד.</ref>.  
 
בברכת אבות יש מ"ב תיבות<ref>. טור קיג, ומתאים לרוב הנוסחאות, ועי"ש רמזים וטעמים ע"ז.</ref>.  


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
<references/>
<references/>

גרסה מ־16:59, 15 במרץ 2012


ערך זה הוא מתוך ערכי האנציקלופדיה התלמודית המתפרסמים בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג

EnTalSml.jpg


הגדרה - הברכה הראשונה של תפלת שמנה עשרה.

ברכה זו נקראת בשם "אבות"[1], על שם שמזכירים בה את האבות. הזכרה זו למדו מפסוק: מנין שאומרים אבות? שנאמר[2]: הבו לה' בני אלים[3], הזכירו לפניו את אילי הארץ[4]. ומיחדים את השם על כל אחד מהאבות לחוד: ואעשך לגוי גדול[5]- זהו שאומרים אלהי אברהם, ואברכך - זהו שאומרים אלהי יצחק, ואגדלה שמך - זהו שאומרים אלהי יעקב. יכול יהיו חותמין בכולן? תלמוד לומר: והיה ברכה, בך חותמין - "מגן אברהם" - ואין חותמין בכולן[6]. ואף על פי שאומרין "ואלהי אבותינו" חוזרין ואומרין "אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב", על שם שכן אמר הקדוש ברוך הוא למשה[7]: "כה תאמר וגו' ה' אלהי אבותיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב"[8].

ברכה זו סדורה ראשונה בתפלה, לפי שכשניצול אברהם מאור כשדים פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י מגן אברהם, ואחר כך לפי המאורעות שאירעו אמרו שאר הברכות[9].

באבות אין מזכירים בפתיחתה מלכות - "אלהינו מלך העולם" - כדרך שמזכירים בכל הברכות שפותחין ב"ברוך", שמה שאומרים "אלהי אברהם" הוא כמו מלכות, שאברהם אבינו המליך [טור לח] את הקדוש ברוך הוא על כל העולם שהודיע מלכותו[10], והוא שכתוב[11]: ה' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי[12], שבשעה שלקחני מבית אבי היה מלך על השמים בלבד, ואחר כך המליכו על השמים ועל הארץ, שנאמר[13]: ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ[14], ויש מפרשים ש"אלהי אברהם" היא מלכות מטעם שאמרו[15]: משנברא העולם לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון עד שבא אברהם וקראו אדון, שנאמר: אדני אלהים מה תתן לי[16]. ויש אומרים ש"האל הגדול" חשוב כמו מלכות[17]. ויש אומרים שאין בה מלכות לפי שכשבא אברהם אבינו עדיין לא נודעה מלכותו בעולם והיה רק אלהי אברהם בלבד[18].

באבות שוחה תחלה וסוף[19]. טעם לכריעה זו, שכן דרך ארץ כשבאים לפני המלך שמשתחוים[20], ויש דורשים אותו ממה שכתוב[21]: ואקד ואשתחוה לה' ואברך את ה' אלהי אדני אברהם[22].

יתרון בברכת אבות על שאר ברכות התפלה בנוגע לכונה. המתפלל צריך שיכוין את לבו בכולן, ואם אינו יכול לכוין בכולן יכוין את לבו באחת[23]. ופירשו: באבות[24]. ואם לא כיון באבות אף על פי שכיון בכל השאר חוזר ומתפלל[25]. ובזמן הזה אין חוזרין, לפי שאף בחזרה קרוב שלא יכוין[26]. המתפלל וטעה, שסימן רע הוא לו, וכן אם הוא שליח צבור שסימן רע הוא לשולחיו[27], הרי זה דוקא שהטעות היא באבות[28], לפי שהיא תחלת התפלה ורמז הוא שאין חפץ בה[29], וחוזר לתחלת הברכה[30]. אפילו במקרים שמותר להתפלל כשהוא מהלך[31], יש להחמיר ולעמוד באבות[32].

בברכת אבות יש מ"ב תיבות[33].

הערות שוליים

  1. ↑ . ברכות לד א - ב; ר"ה לב א; מגילה יז ב.
  2. ↑ . תהלים כט א.
  3. ↑ . ר"ה ומגילה שם.
  4. ↑ . רש"י מגילה יז ב.
  5. ↑ . בראשית יב ב.
  6. ↑ . פסחים קיז ב, ועי' שו"ת פנים מאירות ח"א סי' לט.
  7. ↑ . שמות ג טו.
  8. ↑ . אבודרהם סדר תפלות חול. ועי' מכילתא בא פט"ז: מנין שאומרים וכו'.
  9. ↑ . שבלי הלקט סי' יח. ועי' תורה שלמה בראשית יב אות מח, ושם טו אות כא, ופירושים וחידושים בירושלמי ח"ג מעמוד 249 ואילך.
  10. ↑ . תוס' ורא"ש ברכות מ ב; טור או"ח קיג.
  11. ↑ . בראשית כד ז.
  12. ↑ . רא"ש שם.
  13. ↑ . בראשית כד ג.
  14. ↑ . עי' ספרי האזינו שיג, וב"ר פנ"ט.
  15. ↑ . ברכות ז ב.
  16. ↑ . בראשית טו ב. תוס' ברכות מט א ד"ה ברוך.
  17. ↑ . רא"ש שם; טור שם.
  18. ↑ . כלבו סימן יא. ועי' המנהיג סי' נא, ורוקח סי' שסג, טעמים אחרים.
  19. ↑ . ברכות לד א; רמב"ם תפלה פ"ה ה"י; טוש"ע או"ח קיג א, וע"ע כריעה.
  20. ↑ . תוס' הרא"ש וריה"ח שם.
  21. ↑ . בראשית כד מח.
  22. ↑ . תוס' הרא"ש וריה"ח שם; אבודרהם בשם הירושלמי (ולפנינו בירושלמי לא נמצא); רוקח שסג.
  23. ↑ . ברייתא בברכות לד ב.
  24. ↑ . גמרא שם; רמב"ם תפלה פ"י ה"א; טוש"ע או"ח קא א.
  25. ↑ . הג"א שם; שו"ע קא א.
  26. ↑ . טור ורמ"א שם.
  27. ↑ . משנה ברכות שם.
  28. ↑ . גמ' שם וירושלמי שם פ"ה ה"ה.
  29. ↑ . רש"י.
  30. ↑ . תר"י, ועי"ש ובמלאכת שלמה למשניות סופ"ה, שאין מחלוקת בין ב' הלשונות בגמ'.
  31. ↑ . ע"ע תפלה.
  32. ↑ . טוש"ע או"ח צד ד, ועי' תר"י ברכות פ"ד.
  33. ↑ . טור קיג, ומתאים לרוב הנוסחאות, ועי"ש רמזים וטעמים ע"ז.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=ויקישיבה:ארגז_חול/אבות_(ברכה)&oldid=56488"