ויקישיבה:ארגז חול/אב (החודש החמישי) (מקוצר): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: {{אנציקלופדיה תלמודית|קצר|אב (החודש החמישי)}} '''הגדרה'''<ref>'''א''', טור' יח-כא.</ref>- החודש החמישי למנין החדשים...)
 
מ (Automatic page editing)
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{אנציקלופדיה תלמודית|קצר|אב (החודש החמישי)}}
{{אנציקלופדיה תלמודית|NoCategory=yes}}


'''הגדרה'''<ref>'''א''', טור' יח-כא.</ref>- החודש החמישי למנין החדשים.
'''הגדרה'''<ref>'''א''', טור' יח-כא.</ref>- החודש החמישי למנין החדשים.
==השם==
==השם==
נוהגים בכתובות, בשטרות ובאגרות לכתוב חודש מנחם במקום אב (גט פשוט סי' קכו), ויש שכותבים שניהם יחד: מנחם אב (ערוה"ש אבהע"ז קכו טז). אבל בגט כותבים רק אב לחוד, שזהו שמו, ומנחם כותבים רק לשם נחמה אי"ה (שם). האשכנזים אינם רגילים לכתוב מנחם לחוד, ולכן יש מפקפקים בכשרות הגט אם כתב מנחם בלבד, אבל אם כתב מנחם אב ודאי כשר בדיעבד (שם)<ref> מקור השם "אב" הוא בבלי שפירושו אש-חום, כי הוא חל בתקופת חום הקיץ (עי' ב"מ קו ב). וראה בספר בן איש חי, הקדמה לפר' דברים שנה א, שהחודש נקרא אב, כי הוא עתיד להיות אב לכל החודשים.</ref>
נוהגים בכתובות, בשטרות ובאגרות לכתוב חודש מנחם במקום אב (גט פשוט סי' קכו), ויש שכותבים שניהם יחד: מנחם אב ({{מקור|ערוה"ש אבהע"ז קכו טז}}). אבל בגט כותבים רק אב לחוד, שזהו שמו, ומנחם כותבים רק לשם נחמה אי"ה (שם). האשכנזים אינם רגילים לכתוב מנחם לחוד, ולכן יש מפקפקים בכשרות הגט אם כתב מנחם בלבד, אבל אם כתב מנחם אב ודאי כשר בדיעבד (שם)<ref> מקור השם "אב" הוא בבלי שפירושו אש-חום, כי הוא חל בתקופת חום הקיץ (עי' {{מקור|ב"מ קו ב}}). וראה בספר בן איש חי, הקדמה לפר' דברים שנה א, שהחודש נקרא אב, כי הוא עתיד להיות אב לכל החודשים.</ref>
==הקביעות==
==הקביעות==
ראש חודש אב הוא יום אחד: ביום שלשים לתמוז, שהוא אחד באב, כי תמוז לעולם חסר; חודש אב לעולם מלא, בן שלשים יום (רמב"ם קידוש החודש ח ד-ה; טור או"ח סי' תכז-תכח)<ref> בשנה של שילוח המרגלים, עיברוהו לחודש תמוז (פסחים עז א), ועשו ראש חודש אב שני ימים (רש"י לעין יעקב תענית כט א. ועי' רש"י פסחים שם).</ref>
ראש חודש אב הוא יום אחד: ביום שלשים לתמוז, שהוא אחד באב, כי תמוז לעולם חסר; חודש אב לעולם מלא, בן שלשים יום ({{מקור|רמב"ם קידוש החודש ח ד$רמב"ם קידוש החודש ד-ה}}; טור או"ח סי' {{מקור|טור אורח חיים תכז$תכז}}-{{מקור|טור אורח חיים תכח$תכח}})<ref> בשנה של שילוח המרגלים, עיברוהו לחודש תמוז ({{מקור|בבלי:פסחים עז א}}), ועשו ראש חודש אב שני ימים (רש"י לעין יעקב תענית כט א. ועי' רש"י פסחים שם).</ref>
הימים שאפשר לחול בהם ראש חודש אב, בזמן הזה שהקביעות על פי חשבון, הם: ב' ד' ו' ז' (שו"ע או"ח תכח ב).
הימים שאפשר לחול בהם ראש חודש אב, בזמן הזה שהקביעות על פי חשבון, הם: ב' ד' ו' ז' ({{מקור|שו"ע או"ח תכח ב}}).
בזמן שקידשו את החודש על פי הראייה היו שלוחי בית דין יוצאים למקומות הרחוקים מירושלים להודיע באיזה יום קידשו ראש חודש אב, בשביל שידעו מתי התענית של תשעה באב (משנה ר"ה יח א). יש אומרים, שאף בזמן שבית המקדש השני היה קיים, היו השלוחים יוצאים על אב, לפי שגם אז התענו בט' באב (רמב"ם פיהמ"ש שם); ויש חולקים ומוכיחים שבזמן בית שני, כשם שלא התענו בשאר הצומות של החורבן (ר"ה יח ב), כך לא התענו בט' באב, והשלוחים לא היו יוצאים אז על אב (שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' רעא).
בזמן שקידשו את החודש על פי הראייה היו שלוחי בית דין יוצאים למקומות הרחוקים מירושלים להודיע באיזה יום קידשו ראש חודש אב, בשביל שידעו מתי התענית של תשעה באב ({{מקור|משנה:ראש השנה יח א}}). יש אומרים, שאף בזמן שבית המקדש השני היה קיים, היו השלוחים יוצאים על אב, לפי שגם אז התענו בט' באב (רמב"ם פיהמ"ש שם); ויש חולקים ומוכיחים שבזמן בית שני, כשם שלא התענו בשאר הצומות של החורבן ({{מקור|בבלי:ר"ה יח ב}}), כך לא התענו בט' באב, והשלוחים לא היו יוצאים אז על אב ({{מקור|שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' רעא}}).


==דיני החודש==
==דיני החודש==
* בשבת שלפני ראש חודש אב מברכים את החודש כמו בשאר החודשים (חדושי אנשי שם על המרדכי סוף תענית), וטוב לברכו, כדי לברך את ישראל, שהזמן מוכן לפורענות (חדושי אנ"ש שם, ועי"ש עוד טעמים), וכן נוהגים במדינות אלו (שער אפרים שער י אות לה)<ref> אמנם דעת התוס' המובאים במרדכי מו"ק סי' תתקלד ובחידושי אנשי השם תענית שם, שאין מברכים חודש אב.</ref>
* בשבת שלפני ראש חודש אב מברכים את החודש כמו בשאר החודשים (חדושי אנשי שם על המרדכי סוף תענית), וטוב לברכו, כדי לברך את ישראל, שהזמן מוכן לפורענות (חדושי אנ"ש שם, ועי"ש עוד טעמים), וכן נוהגים במדינות אלו (שער אפרים שער י אות לה)<ref> אמנם דעת התוס' המובאים במרדכי מו"ק סי' תתקלד ובחידושי אנשי השם תענית שם, שאין מברכים חודש אב.</ref>
* על ההפטרות בחודש אב – ראה ערך הפטרות.
* על ההפטרות בחודש אב – ראה ערך הפטרות.
* אין מקדשים את הלבנה קודם תשעה באב (רמ"א או"ח תכו ב), כי שרויים באבל (מגן אברהם שם ס"ק ד).
* אין מקדשים את הלבנה קודם תשעה באב ({{מקור|רמ"א או"ח תכו ב}}), כי שרויים באבל ({{מקור|מגן אברהם או"ח תכו ד}}).
* בתשעה באב אירעו חמש צרות לעם ישראל, ובהם חורבן הבית הראשון והבית השני, ולכן משנכנס אב ממעטים בשמחה (משנה תענית כו ב), ונוהגים אבלות בכמה דינים<ref> על פרטי הדינים בענין נישואין, תספורת, כביסה ורחיצה, שמחה ועוד, ועל דיני שבוע שחל בו תשעה באב, ע"ע בין המצרים.</ref>ישראל שיש לו דין עם העכו"ם ישתמט ממנו בחודש אב, משום רוע המזל של חודש זה לישראל (תענית כט ב). יש אומרים שכל החודש ישתמט (מג"א סי' תקנא סק"ב), ויש אומרים רק עד אחר ט' באב (קרבן נתנאל תענית שם).
* בתשעה באב אירעו חמש צרות לעם ישראל, ובהם חורבן הבית הראשון והבית השני, ולכן משנכנס אב ממעטים בשמחה (משנה ב{{מקור|בבלי:תענית כו ב}}), ונוהגים אבלות בכמה דינים<ref> על פרטי הדינים בענין נישואין, תספורת, כביסה ורחיצה, שמחה ועוד, ועל דיני שבוע שחל בו תשעה באב, ע"ע בין המצרים.</ref>ישראל שיש לו דין עם העכו"ם ישתמט ממנו בחודש אב, משום רוע המזל של חודש זה לישראל (תענית כט ב). יש אומרים שכל החודש ישתמט (מג"א סי' תקנא סק"ב), ויש אומרים רק עד אחר ט' באב (קרבן נתנאל תענית שם).
* ראש חודש אב יש להתענות בו, לפי שבו מת אהרן בשנת ב'תפח (מגילת תענית פרק אחרון; שו"ע או"ח תקפ ב). ויש מפקפקים בדבר, שהרי ראש חודש אסור בתענית (עי' ב"י ומג"א שם).
* ראש חודש אב יש להתענות בו, לפי שבו מת אהרן בשנת ב'תפח (מגילת תענית פרק אחרון; {{מקור|שו"ע או"ח תקפ ב}}). ויש מפקפקים בדבר, שהרי ראש חודש אסור בתענית (עי' ב"י ומג"א שם).
* חמשה ימים מחודש אב – ה', ז', י', ט"ו, כ' - היו ימים טובים למשפחות מיוחדות מישראל, ונקראו "זמן עצי כהנים והעם" (משנה תענית כו א), כי כשעלו בני הגולה לא מצאו עצים בלשכה ועמדו אלו והתנדבו משלהם, וכך התנו נביאים שביניהם שאפילו לשכה מלאה עצים יהיו אלו מתנדבים משלהם (נחמיה י לה. תענית כו א, כח א; רמב"ם כלי המקדש ו ט).
* חמשה ימים מחודש אב – ה', ז', י', ט"ו, כ' - היו ימים טובים למשפחות מיוחדות מישראל, ונקראו "זמן עצי כהנים והעם" (משנה ב{{מקור|בבלי:תענית כו א}}), כי כשעלו בני הגולה לא מצאו עצים בלשכה ועמדו אלו והתנדבו משלהם, וכך התנו נביאים שביניהם שאפילו לשכה מלאה עצים יהיו אלו מתנדבים משלהם ({{מקור|נחמיה י לה}}. {{מקור|בבלי:תענית כו א}}, {{מקור|בבלי: תענית כח א$כח א}}; {{מקור|רמב"ם כלי המקדש ו ט}}).
* בשבת שלפני תשעה באב קוראים תמיד פרשת דברים ומפטירים חזון ישעיהו, ונקראת שבת חזון. היא השבת האחרונה של שלוש הפורעניות<ref> על ההלכות בשבת זו - ראה ערך בין המצרים.</ref>
* בשבת שלפני תשעה באב קוראים תמיד פרשת דברים ומפטירים חזון ישעיהו, ונקראת שבת חזון. היא השבת האחרונה של שלוש הפורעניות<ref> על ההלכות בשבת זו - ראה ערך בין המצרים.</ref>
* על ערב תשעה באב ועל יום תשעה באב – ראה ערכם.
* על ערב תשעה באב ועל יום תשעה באב – ראה ערכם.
* על חמשה עשר באב – ראה ערכו.
* על חמשה עשר באב – ראה ערכו.
* יש נוהגים להתחיל מחמשה עשר באב את ארבעים התעניות שמתענים מראש חודש אלול עד יום הכפורים<ref> ראה ערך אלול.</ref>לפי שאין מתענים בשבתות ובראש חודש, ולכן משלימים אותן מט"ו באב ואילך (מג"א סי' תקסח ס"ק יז).
* יש נוהגים להתחיל מחמשה עשר באב את ארבעים התעניות שמתענים מראש חודש אלול עד יום הכפורים<ref> ראה ערך אלול.</ref>לפי שאין מתענים בשבתות ובראש חודש, ולכן משלימים אותן מט"ו באב ואילך ({{מקור|מג"א סי' תקסח ס"ק יז}}).
* מט"ו באב ואילך, שהלילות מתארכים והימים מתקצרים, מתחילים להוסיף מן הלילה על היום ללמוד תורה (בבא בתרא קכא ב, ורשב"ם שם)<ref> וראה יערות דבש ח"א דרוש ד.</ref>ונמשך עד ט"ו באייר (מג"א סי' רלח בהקדמה). ויש אומרים שמתחילים מט' באב עד חג השבועות (ב"ח סי' רלח; מג"א שם).
* מט"ו באב ואילך, שהלילות מתארכים והימים מתקצרים, מתחילים להוסיף מן הלילה על היום ללמוד תורה ({{מקור|בבלי:בבא בתרא קכא ב}}, ורשב"ם שם)<ref> וראה יערות דבש ח"א דרוש ד.</ref>ונמשך עד ט"ו באייר (מג"א סי' רלח בהקדמה). ויש אומרים שמתחילים מט' באב עד חג השבועות (ב"ח סי' רלח; מג"א שם).
* בי"ח בו - ויש גורסים: י"ז, ויש גורסים: י"ט (אליהו רבא תקפ ב; פמ"ג שם) - יש להתענות, שבו כבה נר מערבי בימי אחז (מגילת תענית שם; שו"ע שם).
* בי"ח בו - ויש גורסים: י"ז, ויש גורסים: י"ט ({{מקור|אליהו רבא תקפ ב}}; פמ"ג שם) - יש להתענות, שבו כבה נר מערבי בימי אחז (מגילת תענית שם; שו"ע שם).
* בכ"ד באב גברה יד בית חשמונאי, ובטלו הדין של הצדוקים שהבת תירש עם הבן, ועשו אותו יום טוב (מגילת תענית פ"ה)<ref> בב"ב קטו ב הגירסא: בכ"ד בטבת, וכ"ה בשאילתות שאילתא קלה.</ref>בזמן הזה אינו נוהג, מפני שהלכה שבטלה מגלת תענית (ראש השנה יח ב).
* בכ"ד באב גברה יד בית חשמונאי, ובטלו הדין של הצדוקים שהבת תירש עם הבן, ועשו אותו יום טוב (מגילת תענית פ"ה)<ref> בב"ב קטו ב הגירסא: בכ"ד בטבת, וכ"ה בשאילתות שאילתא קלה.</ref>בזמן הזה אינו נוהג, מפני שהלכה שבטלה מגלת תענית ({{מקור|בבלי:ראש השנה יח ב}}).
* בכ"ט באב הוא גורן למעשר בהמה לשיטת בן עזאי (בכורות נז ב), ואין הלכה כמותו (רמב"ם בכורות ז ח).
* בכ"ט באב הוא גורן למעשר בהמה לשיטת בן עזאי ({{מקור|בבלי:בכורות נז ב}}), ואין הלכה כמותו ({{מקור|רמב"ם בכורות ז ח}}).


==נספח: אירועים בחודש<ref> הדברים לקוחים מלוח דבר בעתו.</ref>==
==נספח: אירועים בחודש<ref> הדברים לקוחים מלוח דבר בעתו.</ref>==
שורה 29: שורה 29:
! יום !! שנה !! אירוע !! מקור
! יום !! שנה !! אירוע !! מקור
|-
|-
| א || א'תרנז || נראו ראשי ההרים לאחר המבול || בראשית ח ה
| א || א'תרנז || נראו ראשי ההרים לאחר המבול || {{מקור|בראשית ח ה}}
|-
|-
| א || ב'תפח || יום פטירת אהרן הכהן || במדבר לג לח
| א || ב'תפח || יום פטירת אהרן הכהן || {{מקור|במדבר לג לח}}
|-
|-
| א || ג'תיד || עלה עזרא הסופר ואלפים עמו לירושלים || עזרא ז ט, עי' ברכות ד א, ויומא ט ב על עליה זו
| א || ג'תיד || עלה עזרא הסופר ואלפים עמו לירושלים || {{מקור|עזרא ז ט}}, עי' {{מקור|בבלי:ברכות ד א}}, ו{{מקור|בבלי:יומא ט ב}} על עליה זו
|-
|-
| ה || ה'שלב || יום פטירתו של האר"י הקדוש
| ה || ה'שלב || יום פטירתו של האר"י הקדוש
שורה 41: שורה 41:
| ו || ה'רס"ט || יום פטירתו של דון יצחק אברבנאל
| ו || ה'רס"ט || יום פטירתו של דון יצחק אברבנאל
|-
|-
| ז || ג'שלט || בא נבוזראדן רב הטבחים ירושלימה || מלכים ב כה ח
| ז || ג'שלט || בא נבוזראדן רב הטבחים ירושלימה || {{מקור|מלכים ב כה ח}}
|-
|-
| ט || ב'תמט || חטא המרגלים והגזרה לבכיה לדורות
| ט || ב'תמט || חטא המרגלים והגזרה לבכיה לדורות
שורה 49: שורה 49:
| ט || ג'תתכח/ט
| ט || ג'תתכח/ט
|-
|-
|  || מחלוקת ראשונים ביחס לשנה – ראה ראשונים על ע"ז ו ב; רמב"ם קידוש החודש יא טז, שמיטה י ד-ו || חורבן הבית השני
|  || מחלוקת ראשונים ביחס לשנה – ראה ראשונים על {{מקור|ע"ז ו ב}}; {{מקור|רמב"ם קידוש החודש יא טז}}, {{מקור|רמב"ם שמיטה ויובל י ד$שמיטה י ד-ו}} || חורבן הבית השני
|-
|-
| ט || ג'תתצג || נלכדה העיר ביתר בימי בר כוכבא
| ט || ג'תתצג || נלכדה העיר ביתר בימי בר כוכבא

גרסה אחרונה מ־10:44, 21 ביוני 2013

ערך זה הוא מתוך ערכי האנציקלופדיה התלמודית המתפרסמים בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג

EnTalSml.jpg


הגדרה[1]- החודש החמישי למנין החדשים.

השם

נוהגים בכתובות, בשטרות ובאגרות לכתוב חודש מנחם במקום אב (גט פשוט סי' קכו), ויש שכותבים שניהם יחד: מנחם אב (ערוה"ש אבהע"ז קכו טז). אבל בגט כותבים רק אב לחוד, שזהו שמו, ומנחם כותבים רק לשם נחמה אי"ה (שם). האשכנזים אינם רגילים לכתוב מנחם לחוד, ולכן יש מפקפקים בכשרות הגט אם כתב מנחם בלבד, אבל אם כתב מנחם אב ודאי כשר בדיעבד (שם)[2]

הקביעות

ראש חודש אב הוא יום אחד: ביום שלשים לתמוז, שהוא אחד באב, כי תמוז לעולם חסר; חודש אב לעולם מלא, בן שלשים יום (רמב"ם קידוש החודש ד-ה; טור או"ח סי' תכז-תכח)[3] הימים שאפשר לחול בהם ראש חודש אב, בזמן הזה שהקביעות על פי חשבון, הם: ב' ד' ו' ז' (שו"ע או"ח תכח ב). בזמן שקידשו את החודש על פי הראייה היו שלוחי בית דין יוצאים למקומות הרחוקים מירושלים להודיע באיזה יום קידשו ראש חודש אב, בשביל שידעו מתי התענית של תשעה באב (ראש השנה יח א). יש אומרים, שאף בזמן שבית המקדש השני היה קיים, היו השלוחים יוצאים על אב, לפי שגם אז התענו בט' באב (רמב"ם פיהמ"ש שם); ויש חולקים ומוכיחים שבזמן בית שני, כשם שלא התענו בשאר הצומות של החורבן (ר"ה יח ב), כך לא התענו בט' באב, והשלוחים לא היו יוצאים אז על אב (שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' רעא).

דיני החודש

  • בשבת שלפני ראש חודש אב מברכים את החודש כמו בשאר החודשים (חדושי אנשי שם על המרדכי סוף תענית), וטוב לברכו, כדי לברך את ישראל, שהזמן מוכן לפורענות (חדושי אנ"ש שם, ועי"ש עוד טעמים), וכן נוהגים במדינות אלו (שער אפרים שער י אות לה)[4]
  • על ההפטרות בחודש אב – ראה ערך הפטרות.
  • אין מקדשים את הלבנה קודם תשעה באב (רמ"א או"ח תכו ב), כי שרויים באבל (מגן אברהם או"ח תכו ד).
  • בתשעה באב אירעו חמש צרות לעם ישראל, ובהם חורבן הבית הראשון והבית השני, ולכן משנכנס אב ממעטים בשמחה (משנה בתענית כו ב), ונוהגים אבלות בכמה דינים[5]ישראל שיש לו דין עם העכו"ם ישתמט ממנו בחודש אב, משום רוע המזל של חודש זה לישראל (תענית כט ב). יש אומרים שכל החודש ישתמט (מג"א סי' תקנא סק"ב), ויש אומרים רק עד אחר ט' באב (קרבן נתנאל תענית שם).
  • ראש חודש אב יש להתענות בו, לפי שבו מת אהרן בשנת ב'תפח (מגילת תענית פרק אחרון; שו"ע או"ח תקפ ב). ויש מפקפקים בדבר, שהרי ראש חודש אסור בתענית (עי' ב"י ומג"א שם).
  • חמשה ימים מחודש אב – ה', ז', י', ט"ו, כ' - היו ימים טובים למשפחות מיוחדות מישראל, ונקראו "זמן עצי כהנים והעם" (משנה בתענית כו א), כי כשעלו בני הגולה לא מצאו עצים בלשכה ועמדו אלו והתנדבו משלהם, וכך התנו נביאים שביניהם שאפילו לשכה מלאה עצים יהיו אלו מתנדבים משלהם (נחמיה י לה. תענית כו א, כח א; רמב"ם כלי המקדש ו ט).
  • בשבת שלפני תשעה באב קוראים תמיד פרשת דברים ומפטירים חזון ישעיהו, ונקראת שבת חזון. היא השבת האחרונה של שלוש הפורעניות[6]
  • על ערב תשעה באב ועל יום תשעה באב – ראה ערכם.
  • על חמשה עשר באב – ראה ערכו.
  • יש נוהגים להתחיל מחמשה עשר באב את ארבעים התעניות שמתענים מראש חודש אלול עד יום הכפורים[7]לפי שאין מתענים בשבתות ובראש חודש, ולכן משלימים אותן מט"ו באב ואילך (מג"א סי' תקסח ס"ק יז).
  • מט"ו באב ואילך, שהלילות מתארכים והימים מתקצרים, מתחילים להוסיף מן הלילה על היום ללמוד תורה (בבא בתרא קכא ב, ורשב"ם שם)[8]ונמשך עד ט"ו באייר (מג"א סי' רלח בהקדמה). ויש אומרים שמתחילים מט' באב עד חג השבועות (ב"ח סי' רלח; מג"א שם).
  • בי"ח בו - ויש גורסים: י"ז, ויש גורסים: י"ט (אליהו רבא תקפ ב; פמ"ג שם) - יש להתענות, שבו כבה נר מערבי בימי אחז (מגילת תענית שם; שו"ע שם).
  • בכ"ד באב גברה יד בית חשמונאי, ובטלו הדין של הצדוקים שהבת תירש עם הבן, ועשו אותו יום טוב (מגילת תענית פ"ה)[9]בזמן הזה אינו נוהג, מפני שהלכה שבטלה מגלת תענית (ראש השנה יח ב).
  • בכ"ט באב הוא גורן למעשר בהמה לשיטת בן עזאי (בכורות נז ב), ואין הלכה כמותו (רמב"ם בכורות ז ח).

נספח: אירועים בחודש[10]

יום שנה אירוע מקור
א א'תרנז נראו ראשי ההרים לאחר המבול בראשית ח ה
א ב'תפח יום פטירת אהרן הכהן במדבר לג לח
א ג'תיד עלה עזרא הסופר ואלפים עמו לירושלים עזרא ז ט, עי' ברכות ד א, ויומא ט ב על עליה זו
ה ה'שלב יום פטירתו של האר"י הקדוש
ה ה'תש יום פטירתו של הרב חיים עוזר גרודזינסקי, בעל שו"ת אחיעזר
ו ה'רס"ט יום פטירתו של דון יצחק אברבנאל
ז ג'שלט בא נבוזראדן רב הטבחים ירושלימה מלכים ב כה ח
ט ב'תמט חטא המרגלים והגזרה לבכיה לדורות
ט ג'שלט חורבן הבית הראשון
ט ג'תתכח/ט
מחלוקת ראשונים ביחס לשנה – ראה ראשונים על ע"ז ו ב; רמב"ם קידוש החודש יא טז, שמיטה י ד-ו חורבן הבית השני
ט ג'תתצג נלכדה העיר ביתר בימי בר כוכבא
ט ג'תתצג נחרשה ירושלים עד היסוד
ט ה'רנב גירוש יהודי ספרד
י ב'קפז/ח נולד יששכר בן יעקב, ונפטר בו ביום בגיל קכב שנה
כא ה'תרעח יום פטירתו של הרב חיים סולובייציק מבריסק, בעל חידושי הגר"ח על הרמב"ם
כא ה'תשיז יום פטירתו של האדמו"ר מבעלז ר' אהרן רוקח
כב ה'נח נהרג רבי מרדכי ב"ר הלל, בעל ספר מרדכי
כג ה'תשמ"ה יום פטירתו של הרב יעקב ישראל קנייבסקי מסטייפלא, בעל קהילות יעקב
כד ה'תקפח יום פטירתו של הרב אפרים זלמן מרגליות, בעל בית אפרים
כה ה'תקצט יום פטירתו של הרב יעקב משולם אורנשטיין, בעל ישועות יעקב
כו ה'תשל"ט יום פטירתו של האדמו"ר מסאטמר ר' יואל טייטלבוים, בעל ויואל משה
כח ה'תרנ"ג יום פטירתו של הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב מוולוז'ין), בעל העמק דבר
כט ה'תרס"ט יום פטירתו של הרב שמואל סלנט, גאב"ד ירושלים

הערות שוליים

  1. א, טור' יח-כא.
  2. מקור השם "אב" הוא בבלי שפירושו אש-חום, כי הוא חל בתקופת חום הקיץ (עי' ב"מ קו ב). וראה בספר בן איש חי, הקדמה לפר' דברים שנה א, שהחודש נקרא אב, כי הוא עתיד להיות אב לכל החודשים.
  3. בשנה של שילוח המרגלים, עיברוהו לחודש תמוז (פסחים עז א), ועשו ראש חודש אב שני ימים (רש"י לעין יעקב תענית כט א. ועי' רש"י פסחים שם).
  4. אמנם דעת התוס' המובאים במרדכי מו"ק סי' תתקלד ובחידושי אנשי השם תענית שם, שאין מברכים חודש אב.
  5. על פרטי הדינים בענין נישואין, תספורת, כביסה ורחיצה, שמחה ועוד, ועל דיני שבוע שחל בו תשעה באב, ע"ע בין המצרים.
  6. על ההלכות בשבת זו - ראה ערך בין המצרים.
  7. ראה ערך אלול.
  8. וראה יערות דבש ח"א דרוש ד.
  9. בב"ב קטו ב הגירסא: בכ"ד בטבת, וכ"ה בשאילתות שאילתא קלה.
  10. הדברים לקוחים מלוח דבר בעתו.