ונתנה תוקף: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:


ב[[בראשית רבה]] מצאנו כתוב שלושה דברים מבטלים גזירות רעות ואלו הם: תפלה וצדקה ותשובה:"  ר' יודן בשם ר"א אמר שלשה דברים מבטלים גזירות רעות ואלו הם תפלה וצדקה ותשובה ושלשתן נאמרו בפסוק אחד הה"ד (ד"ה ב ז) ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו זו תפלה ויבקשו פני הרי צדקה כמד"א (תהלים יז) אני בצדק אחזה פניך וישובו מדרכם הרעה זו תשובה ואח"כ (ד"ה ב ז) ואסלח לחטאם וארפא את ארצם ר' הונא בר רב יוסף אמר אף שנוי שם ומעשה טוב שנוי השם מאברהם ולא יקרא עוד שמך אברם מעשה טוב מאנשי נינוה שנאמר (יונה ג) וירא אלהים את מעשיהם כי שבו וגו' וי"א אף שנוי מקום שנאמר (בראשית יב) ויאמר ה' אל אברם לך לך ר' מונא אמר אף התענית שנאמר (תהלים כ) יענך ה' ביום צרה וגו' רבא בר מחסיא ורבי חמא בן גריון בשם רב אמר יפה תענית לחלום כאש בנעורת א"ר יוסף ובו ביום ואפילו בשבת({{מקור|ד"ה ל"ויוצא אותו" (מ"ד,י"ב)}}
ב[[בראשית רבה]] מצאנו כתוב שלושה דברים מבטלים גזירות רעות ואלו הם: תפלה וצדקה ותשובה:"  ר' יודן בשם ר"א אמר שלשה דברים מבטלים גזירות רעות ואלו הם תפלה וצדקה ותשובה ושלשתן נאמרו בפסוק אחד הה"ד (ד"ה ב ז) ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו זו תפלה ויבקשו פני הרי צדקה כמד"א (תהלים יז) אני בצדק אחזה פניך וישובו מדרכם הרעה זו תשובה ואח"כ (ד"ה ב ז) ואסלח לחטאם וארפא את ארצם ר' הונא בר רב יוסף אמר אף שנוי שם ומעשה טוב שנוי השם מאברהם ולא יקרא עוד שמך אברם מעשה טוב מאנשי נינוה שנאמר (יונה ג) וירא אלהים את מעשיהם כי שבו וגו' וי"א אף שנוי מקום שנאמר (בראשית יב) ויאמר ה' אל אברם לך לך ר' מונא אמר אף התענית שנאמר (תהלים כ) יענך ה' ביום צרה וגו' רבא בר מחסיא ורבי חמא בן גריון בשם רב אמר יפה תענית לחלום כאש בנעורת א"ר יוסף ובו ביום ואפילו בשבת({{מקור|ד"ה ל"ויוצא אותו" (מ"ד,י"ב)}}
וב[[מדרש תנחומא]] ל[[פרשת האזינו]]:"וכן הקדוש ברוך הוא יתברך שמו אמר לישראל, בני, הוו יודעין שאני דן את העולם בארבעה פרקים האלו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי עולם עוברין לפני כבני מרון, בחג נדונין על המים. ובאלו שלשה פרקים יושב לדון דיני ממונות, להעשיר או להעני, להרבות או למעט. אבל בראש השנה, דן דיני נפשות, אם למות אם לחיים, כמה דאת אמר בתקיעתא דרב, ועל המדינות בו יאמר וכו'. ואם עשיתם תשובה לפני בלב שלם, אני אקבל אתכם ואדון אתכם לכף זכות, ששערי שמים פתוחין ואשמע תפלתכם, שאני משגיח מן החלונות, מציץ מן החרכים, עד שלא אחתום גזר דין ביום הכפורים. לכך נאמר, דרשו ה' בהמצאו. אמר רבי שמואל בר נחמני, משל למה הדבר דומה. למלך שהיה דר במדינה והיו בני המדינה מכעיסין אותו, כעס המלך ויצא מתוכה כמו עשרה מילין ועמד לו. ראהו אדם, אמר לבני המדינה, דעו שהמלך עמכם בכעס והוא מבקש לשלוח לגיונותיו על העיר להחריבה, צאו ופייסוהו ויחזור אצלכם, עד שלא ירחיק מכם. פקח אחד היה שם, אמר להם, שוטים, עד שהיה אצלכם לא בקשתם לפייסו, ועכשיו קודם שיתרחק צאו אצלו אולי יקבל אתכם. לכך כתיב, דרשו ה' בהמצאו, אלו עשרת ימי תשובה, שהוא שרוי ביניכם. שכן יחזקאל אומר, והקיר ביני וביניכם (יחזקאל מג ח). הוי, קראוהו בהיותו קרוב, יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו וגו' (ישעיה נה ו-ז).


==על ר' אמנון ממגנצא==  
==על ר' אמנון ממגנצא==  
שורה 138: שורה 140:




==כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרום==
מדרש תנחומא פרשת האזינו סימן ד ד"ה (ד) הצור תמים
הקב"ה יתברך שמו אמר לישראל:
בני הוו יודעין שאני דן את העולם בארבעה פרקים האלו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות
האילן,בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון, בחג נדונין על המים, ובאלו שלשה פרקים יושב
לדון דיני ממונות להעשיר או להעני להרבות או למעט, אבל בראש השנה דן דיני נפשות: אם למות
אם לחיים כד"א (כמה דאת אמרת = כמו שנאמר) בתקיעתא דרב: ועל המדינות בו יאמר וכו', ואם
עשיתם תשובה לפני בלב שלם, אני אקבל אתכם ואדון אתכם לכף זכות ששערי שמים פתוחין,
ואשמע תפלתכם שאני משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים עד שלא אחתום גזר דין ביום
הכפורים לכך נאמר: "דרשו ה' בהמצאו", א"ר שמואל בר נחמני: מלה"ד (=משל למה הדבר
דומה)? למלך שהיה דר במדינה, והיו בני המדינה מכעיסין אותו. כעס המלך ויצא מתוכה כמו
עשרה מילין ועמד לו, ראהו אדם, אמר לבני המדינה: דעו שהמלך עמכם בכעס והוא מבקש
לשלוח לגיונותיו על העיר להחריבה. צאו ופייסוהו ויחזור אצלכם עד שלא ירחיק מכם, פיקח אחד
היה שם אמר להם: שוטים! עד שהיה אצלכם לא ביקשתם לפייסו, ועכשיו קודם שיתרחק צאו
אצלו אולי יקבל אתכם, לכך כתיב: "דרשו ה' בהמצאו" - אלו עשרת ימי תשובה שהוא שרוי ביניכם
שכן יחזקאל אומר: "והקיר ביני וביניכם" (יחזקאל מג) הוי "קראוהו בהיותו קרוב" יעזב רשע דרכו
ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו וגו'.


==על מנהגי אמירת הפיוט==
==על מנהגי אמירת הפיוט==


מתוך הערך הויקיפדיה העברית [http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A7%D7%A3&action=edit ונתנה תוקף] - "פיוט הנאמר בתפילת מוסף בשני ימי ראש השנה וביום הכיפורים. בקהילות אשכנז ואיטליה הפיוט נאמר בחזרת שליח הציבור על תפילת העמידה, בתוך סדר קדושה. בקהילות ספרדיות בודדות נהוג לאומרו לפני תפילת העמידה]של תפילת מוסף, בתוך תפילת מוסף או לאחר סיום תפילת מוסף. ברוב הקהילות הספרדיות לא נהוג לומר את הפיוט כלל."
הפיוט "ונתה תוקף" נאמר בתפילת מוסף בשני ימי ראש השנה וביום הכיפורים. בקהילות אשכנז ואיטליה הפיוט נאמר בסדר קדושה  בחזרת [[שליח הציבור]] על [[תפילת העמידה]]. בקהילות ספרדיות בודדות נהוג לאומרו לפני [[תפילת העמידה]] של [[תפילת מוסף]], בתוך תפילת מוסף או לאחר סיום תפילת מוסף. ברוב הקהילות הספרדיות לא נהוג לומר את הפיוט כלל."


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==