חבל ארץ יהודה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חבל ארץ יהודה הוא חבל ארץ במרכז ארץ ישראל בין ים המלח במזרח לבין שפלת החוף במערב (המכונה לעיתים גם "שפלת יהודה". צפון החבל מוגדר בציר יריחו - ירושלים - לוד. דרומו עובר בתוואי של כביש הרוחב מאשקלון - בית גוברין - חברון ומשם בקו- ישר עעד לים המלח.

חבל הארץ כולל את חתכי הרוחב של ארץ ישראל מבקעת הירדן, מדבר יהודה, הרי יהודה, השפלה המרכזית ושפלת החוף. שמו של החבל נובע מנחלת שבט יהודה, אשר החבל חופף את החלק הצפוני של הנחלה.

חבל ארץ יהודה הוא מורשתו של העם היהודי. בחברון הוקמה מלכות ישראל, בבית לחם נולד וחי דוד המלך ובימי דוד, ירושלים הייתה לבירת הממלכה ובימי שלמה המלך נבנה בה בית המקדש.

מחוז ירושלים

במדינת ישראל, חבל ארץ יהודה חופף את מחוז ירושלים ולו שני אזורים גאוגרפיים טבעיים: הרי יהודה ו שפלת יהודה.

להלן התפלגות אוכלוסיית מדינת ישראל לשנת 2006:


היחידה אוכלוסייה מזה:יהודים כותרת 3
כל המדינה 7,116.7 5,393.4 תא 0
מחוז ירושלים 870.1 592.9 תא 1
הרי יהודה 785.3 510.2
שפלת יהודה 84.8 82.8 תא 3


מקור אוכלוסיית ישראל