חברון: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:


"תל חברון הקדומה הוא (תל רומידה)- תל זה הוא מקומה של העיר המקראית חברון שנוסדה לפי כ-4500 שנה, והיתה מקום התיישבותו הראשון של אברהם אבינו. במקום נתגלו שרידים מרשימים של חומות העיר הקדומה, ובמורד התל נובע המעין הקדום "עין ג'דידה". המקרא מספר על סיור שערכו המרגלים ששלח משה מהמדבר לתור את הארץ והם התרשמו מהחומות הענקיות ונרתעו מכיבוש ארץ ישראל; רק כלב בן יפונה, שהתפלל על קברי האבות, התמלא רוח גבורה וזכה לכבוש את חברון מהענקים ששלטו בה.
"תל חברון הקדומה הוא (תל רומידה)- תל זה הוא מקומה של העיר המקראית חברון שנוסדה לפי כ-4500 שנה, והיתה מקום התיישבותו הראשון של אברהם אבינו. במקום נתגלו שרידים מרשימים של חומות העיר הקדומה, ובמורד התל נובע המעין הקדום "עין ג'דידה". המקרא מספר על סיור שערכו המרגלים ששלח משה מהמדבר לתור את הארץ והם התרשמו מהחומות הענקיות ונרתעו מכיבוש ארץ ישראל; רק כלב בן יפונה, שהתפלל על קברי האבות, התמלא רוח גבורה וזכה לכבוש את חברון מהענקים ששלטו בה.
==קניית מערת המכפלה==
האיזכור המקראי הראשון במקרא הוא כאשר [[אברהם אבינו]] קונה את חלקת האדמה לקבור בה את [[שרה אימנו]]. וכך כתוב ב[[ספר בראשית]] : וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים--שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה.  ב וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ.  ג וַיָּקָם, אַבְרָהָם, מֵעַל, פְּנֵי מֵתוֹ; וַיְדַבֵּר אֶל-בְּנֵי-חֵת, לֵאמֹר.  ד גֵּר-וְתוֹשָׁב אָנֹכִי, עִמָּכֶם; תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת-קֶבֶר עִמָּכֶם, וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי.  ה וַיַּעֲנוּ בְנֵי-חֵת אֶת-אַבְרָהָם, לֵאמֹר לוֹ.  ו שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי, נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ--בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ, קְבֹר אֶת-מֵתֶךָ; אִישׁ מִמֶּנּוּ, אֶת-קִבְרוֹ לֹא-יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ.  ז וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם-הָאָרֶץ, לִבְנֵי-חֵת.  ח וַיְדַבֵּר אִתָּם, לֵאמֹר:  אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁכֶם, לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי--שְׁמָעוּנִי, וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר.  ט וְיִתֶּן-לִי, אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ, אֲשֶׁר, בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ:  בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי, בְּתוֹכְכֶם--לַאֲחֻזַּת-קָבֶר.  י וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב, בְּתוֹךְ בְּנֵי-חֵת; וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת-אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת, לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ לֵאמֹר.  יא לֹא-אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי--הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ; לְעֵינֵי בְנֵי-עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ, קְבֹר מֵתֶךָ.  יב וַיִּשְׁתַּחוּ, אַבְרָהָם, לִפְנֵי, עַם הָאָרֶץ.  יג וַיְדַבֵּר אֶל-עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם-הָאָרֶץ, לֵאמֹר, אַךְ אִם-אַתָּה לוּ, שְׁמָעֵנִי:  נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, קַח מִמֶּנִּי, וְאֶקְבְּרָה אֶת-מֵתִי, שָׁמָּה.  יד וַיַּעַן עֶפְרוֹן אֶת-אַבְרָהָם, לֵאמֹר לוֹ.  טו אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי, אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל-כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה-הִוא; וְאֶת-מֵתְךָ, קְבֹר.  טז וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם, אֶל-עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן, אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת--אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר.  יז וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן, אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה, אֲשֶׁר, לִפְנֵי מַמְרֵא:  הַשָּׂדֶה, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ, וְכָל-הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, אֲשֶׁר בְּכָל-גְּבֻלוֹ סָבִיב.  יח לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה, לְעֵינֵי בְנֵי-חֵת, בְּכֹל, בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ.  יט וְאַחֲרֵי-כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, אֶל-מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל-פְּנֵי מַמְרֵא--הִוא חֶבְרוֹן:  בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן.  כ וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ, לְאַבְרָהָם--לַאֲחֻזַּת-קָבֶר:  מֵאֵת, בְּנֵי-חֵת. {{מקור|(כ"ג, א'-כ')}}
==כיבוש והתנחלות בכנען==
מלך חברון יחד עם ארבע כנען מתכנן מערכה נגד [[יהושע בן נון]], ןכך נאמר ב[[ספר יהושע]]: " וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי-צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם, אֶל-הוֹהָם מֶלֶךְ-חֶבְרוֹן וְאֶל-פִּרְאָם מֶלֶךְ-יַרְמוּת וְאֶל-יָפִיעַ מֶלֶךְ-לָכִישׁ וְאֶל-דְּבִיר מֶלֶךְ-עֶגְלוֹן--לֵאמֹר.{{מקור|(י', ג')}}.
[[כלב בן יפונה]] זוכה לרשת את חברון בעת חלוקת הארץ ל[[נחלות שבטי ישראל]] וכל נאמר ב ספר יהושע :"וַיְבָרְכֵהוּ, יְהוֹשֻׁעַ; וַיִּתֵּן אֶת-חֶבְרוֹן לְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, לְנַחֲלָה.    עַל-כֵּן הָיְתָה-חֶבְרוֹן לְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי, לְנַחֲלָה, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה--יַעַן, אֲשֶׁר מִלֵּא, אַחֲרֵי, ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע, הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא; וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה, מִמִּלְחָמָה.{{מקור|(י"ד,י"ג-ט"ו)}}.
ב[[ספר שופטים]], [[שבט יהודה]] משלים את כיבוש חברון: "וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה, אֶל-הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּחֶבְרוֹן, וְשֵׁם-חֶבְרוֹן לְפָנִים, קִרְיַת אַרְבַּע; וַיַּכּוּ אֶת-שֵׁשַׁי וְאֶת-אֲחִימַן, וְאֶת-תַּלְמָי."{{מקור|א',י')}}.


==השרידים בתל==
==השרידים בתל==


דוד המלך ייסד את מלכותו בחברון לפני 3000 שנה, ובה מלך שבע שנים לפני עלייתו לירושלים. מתקופה זו שרדו קברי ישי אבי דוד ורות המואביה בראש התל הקדום, ומעליהם נבנה מבצר בתקופה הצלבנית. חפירות ארכיאולוגיות שנערכו בתל חשפו את חומות העיר הקדומה ושרידים מתקופת הבית הראשון והשני. בימי מרד בר כוכבא היה הר חברון במרכז המרד; שרידי העיר החרבה מתקופה זו נתגלו בחפירות. בחלקו המערבי של התל הקדום נמצא בית העלמין היהודי העתיק, בו נקברו יהודים במשך מאות שנים, וביניהם - צדיקים, רבנים ומנהיגי הקהילה. בין הצדיקים הקבורים במקום - ה"ראשית חכמה", ה"מלאכת שלמה", ה"חסד לאברהם", ה"שדי חמד", ועוד. בחלקה נוספת קבורים קדושי תרפ"ט שנטבחו בידי שכניהם הערבים, ובחלקה אחרת - חללי הטרור הערבי מהשנים האחרונות. בית העלמין נחרב אחר הכיבוש הירדני בתש"ח (1948) על ידי הפורעים הערבים ושוקם לאחר שחרור חברון על ידי הקהילה היהודית.
דוד המלך ייסד את מלכותו בחברון לפני 3000 שנה, ובה מלך שבע שנים לפני עלייתו לירושלים. בה הוא מקים את ביתו, כפי שנאמר ב[[ספר שמואל]] ב':"וילדו (וַיִּוָּלְדוּ) לְדָוִד בָּנִים, בְּחֶבְרוֹן; וַיְהִי בְכוֹרוֹ אַמְנוֹן, לַאֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִת.  ג וּמִשְׁנֵהוּ כִלְאָב, לאביגל (לַאֲבִיגַיִל) אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי; וְהַשְּׁלִשִׁי אַבְשָׁלוֹם בֶּן-מַעֲכָה, בַּת-תַּלְמַי מֶלֶךְ גְּשׁוּר.  ד וְהָרְבִיעִי, אֲדֹנִיָּה בֶן-חַגִּית; וְהַחֲמִישִׁי, שְׁפַטְיָה בֶן-אֲבִיטָל.  ה וְהַשִּׁשִּׁי יִתְרְעָם, לְעֶגְלָה אֵשֶׁת דָּוִד; אֵלֶּה יֻלְּדוּ לְדָוִד, בְּחֶבְרוֹן.{{מקור|(ג',ב'-ה')}}. מתקופה זו שרדו קברי ישי אבי דוד ורות המואביה בראש התל הקדום, ומעליהם נבנה מבצר בתקופה הצלבנית.
 
חפירות ארכיאולוגיות שנערכו בתל חשפו את חומות העיר הקדומה ושרידים מתקופת הבית הראשון והשני. בימי מרד בר כוכבא היה הר חברון במרכז המרד; שרידי העיר החרבה מתקופה זו נתגלו בחפירות.  
 
בחלקו המערבי של התל הקדום נמצא בית העלמין היהודי העתיק, בו נקברו יהודים במשך מאות שנים, וביניהם - צדיקים, רבנים ומנהיגי הקהילה. בין הצדיקים הקבורים במקום - ה"ראשית חכמה", ה"מלאכת שלמה", ה"חסד לאברהם", ה"שדי חמד", ועוד.  
 
בחלקה נוספת קבורים קדושי תרפ"ט שנטבחו בידי שכניהם הערבים, ובחלקה אחרת - חללי הטרור הערבי מהשנים האחרונות. בית העלמין נחרב אחר הכיבוש הירדני בתש"ח (1948) על ידי הפורעים הערבים ושוקם לאחר שחרור חברון על ידי הקהילה היהודית.


==רכישת אדמות התל==
==רכישת אדמות התל==