חברון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 75: | שורה 75: | ||
* ב[[גניזת קהיר]] אוסף גדול של כתבי יד יהודיים, שנכתבו מאז המאה ה-9 נמצא מסמך ובו כתוב: "המומחה החברוני זצ"ל בן סעדיה החבר בס(נהדריה) גדולה - כינוי לגוף החכמים המנהל את עניני הקהילה בעיר - המשרת אבות עולם - אברהם יצחק ויעקב" <ref>[מקור:[[אנציקלופדיה אריאל]] ערך חברון עמוד 2169]</ref>. | * ב[[גניזת קהיר]] אוסף גדול של כתבי יד יהודיים, שנכתבו מאז המאה ה-9 נמצא מסמך ובו כתוב: "המומחה החברוני זצ"ל בן סעדיה החבר בס(נהדריה) גדולה - כינוי לגוף החכמים המנהל את עניני הקהילה בעיר - המשרת אבות עולם - אברהם יצחק ויעקב" <ref>[מקור:[[אנציקלופדיה אריאל]] ערך חברון עמוד 2169]</ref>. | ||
==היישוב היהודי בחברון== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[היישוב היהודי בחברון]]}} | |||
ה'''יישוב יהודי בחברון''' חודש ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]] לאחר שבימי חורבן [[הבית השני]] וביתר שאת בימי [[מרד בר כוכבא]] היהודים נאלצו לנטוש את העיר. לאחר מכן הייתה בעיר רק יהודים בודדים. רק במאה ה-16 הוקמה בעיר קהילה של יוצאי [[יהדות ספרד]]. בשנת 1540 [[הרב מלכיאל אשכנזי]], ממגורשי ספרד, עלה ארצה ורכש מה[[קראים]] שטח שעליו הוקמה 'חצר היהודים' (לימים, שכונת "אברהם אבינו"). הוא הקים בה הוקם בה [[בית הכנסת על שם אברהם אבינו|בית הכנסת אברהם אבינו]]. כמאתיים וחמישים שנים לאחר מכן הרחיב יהודי, חיים המצרי שמו, את שטח "חצר היהודים". אחר-כך הגיעו חסידי [[חב"ד]], עם הרבנית מנוחה-רחל סלונים (בת אדמו"ר האמצעי) בראשם, ותרמו עוד נדבך לחיזוק המתחם והיישוב היהודי בחברון בכך נוסדה בעיר קהילה של יוצאי [[אשכנז]]. בסוף המאה ה-19 הגיעו יהודים רבים לעיר וביססו את היישוב היהודי בחברון - מספרם הגיע בשנת 1895 ל-1429 (810 -ספרדים ו-619 - אשכנזים) מתוך אוכלוסייה כוללת של 14,295 נפש. אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]] פחת מספרם ל-430 נפש. בשנת תרפ"ד (1924) הוקם סניף של כ'''ישיבת סלובודקה''' - היום [[ישיבת חברון]]. ב[[מאורעות תרפ"ט]] נרצחו 67 מיהודי העיר ותלמידי הישיבה והשאר נטשו אותה. עם זאת במפקד 1931 נמנו 131 נפש, אף הם עזבו את העיר במאורעות 1936. | |||
ב[[מלחמת ששת הימים]], לאחר כיבוש [[חברון]] חודש היישוב היהודי בעיר. משיקולי מדיניות מגוריהן של היהודים בעיר מוגבל. | |||
[[הרב חיים ישועה בג'איו]], שהיה ראש היהודית בחברון, קנה בראשית המאה ה-19 את אדמות התל העתיד של חברון - תל רומידה. תעודות הקנייה נמצא היום בידי מתיישבי היישוב היהודי בחברון ובעליהם העניקו להם את זכויות החזרה בנכסים. <ref>שתי תעודות הקנייה הן מטעם "הוואקף המוסלמי" וחתומים עליהן בני משפחת א-תמימי הערבית</ref>. | |||
בשנת הש (1540) | |||
==רכישת אדמות התל== | ==רכישת אדמות התל== | ||