חברון: הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 70:

==עד התקופה העותמאנית==

~~{{להשלים}}~~

מחורבן הבית השני עד לכיבוש ארץ ישראל על ידי האימפריה ~~העומתאנית~~, היישוב היהודי בחברון היה דל וכלל משפחות בודדות. על תקופה זו יש לנו מידע מועט:

מחורבן הבית השני עד לכיבוש ארץ ישראל על ידי האימפריה העותמאנית, היישוב היהודי בחברון היה דל וכלל משפחות בודדות. על תקופה זו יש לנו מידע מועט:

* ב[[גניזת קהיר]] אוסף גדול של כתבי יד יהודיים, שנכתבו מאז המאה ה-9 נמצא מסמך ובו כתוב: "המומחה החברוני זצ"ל בן סעדיה החבר בס(נהדריה) גדולה - כינוי לגוף החכמים המנהל את עניני הקהילה בעיר - המשרת אבות עולם - אברהם יצחק ויעקב" <ref>[מקור:[[אנציקלופדיה אריאל]] ערך חברון עמוד 2169]</ref>.

שורה 82:

שורה 81:

ש' אסף מביא מאותו " ספר קיצור תקנות הכמרים" השלמה לסיפורו "אמנם תכף ומיד באו היהודים אשר השיגו מהסרצינים ביטחון ומנוחה להישאר בין תושבי חברון, לבנות להם בית-הכנסת לפני הפתח (של מערת המכפלה). הם הקימו להם שם מקום כניסה, והעם הכופר הזה היה עובר שם ברגליים יחפות. ובפנים בנו להם היהודים בית תפילה וקישטו אותו באופן נפלא...". יותר מאוחר מסתבר שבית-כנסת זה הפך להיות כנסיה עם הכיבוש הצלבני. <ref>פרק זה כלול גם בערך [[היישוב היהודי בחברון]]</ref>

* רבי משולם מוולטרה כתב ב[[מסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל]] כי הוא הגיע לחברון בשיירה עם "שר מערת המכפלה" . הנוסע מציין כי עקב תפקידו הרם "כולם אוהבים אותו" ואין חשש מפני הערבים ומפני השודדים. הוא מגיע לחברון, מבקר ב[[מערת המכפלה]] ועורך תרשים של המערה.

בכתביו הוא מספר על חברון, שכמו בעזה, אין לה חומות והיא "עיר טובה".בחברון הוא מצא 20 משפחות יהודיות.

על ביקורי נוסעים, בתקופה זו, במערת המכפלה ראו בערך [[מערת המכפלה]].

==היישוב היהודי בחברון==

חברון: הבדלים בין גרסאות בדף

תפריט ניווט

חיפוש