חובל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(התנגשות ערכים בקטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת) |
Yeshivaorgil (שיחה | תרומות) מ (שוחזר מעריכה של Yeshivaorgil bot (שיחה) לעריכה האחרונה של [[User:קובץ יסודות וחקירות השלם|קובץ יסודות וחקירות �) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
אדם | ==הגדרה== | ||
'''אדם שמזיק את גופו של חבירו''' {{מקור|(הסוגיות בבא קמא פרק ח)}}'''.''' | |||
" | '''בערך זה''' נדון באדם שחבל בגופו של חבירו. בדיני נזיקין בכלל (כגון המקור והטעם לאיסור להזיק) ע"ע נזיקין. | ||
'''לדוגמא''', סימא את עינו, קטע את ידו, שבר את רגלו, כוואו בשיפוד {{מקור|(בבא קמא פג: במשנה)}}. | |||
==מקור וטעם== | |||
'''בטעם תשלומי חבלה''' חקר ר' שמואל האם הם משום הממון שהפסיד, כשאר תשלומי נזיקין, או שזו גזירת הכתוב {{מקור|(שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד סה. וכן הקונטרסי שיעורים בבא קמא כא-ב כתב שנחלקו הרמב"ם והראב"ד האם חובל הוא מדיני נזקי ממון או דין נפרד)}}. | |||
==חיוביו== | |||
'''חיוביו''' הם חמישה: נזק, צער, ריפוי, שבת, בושת {{מקור|(בבא קמא פג: במשנה)}}. | |||
ונפרט כעת את התשלומין שדנו בהם המפרשים: | |||
'''תשלומי נזק''', כגון הקוטע את ידו של חבירו, הם בפשטות ממון (ולא קנס), שהרי משלם לו את שווי הנזק. אך הרמב"ם חידש שהוא קנס {{מקור|(חובל ומזיק ה-ו,}} {{מקור|והראב"ד ושאר נו"כ הקשו עליו)}}, ובטעמו מצאנו ארבעה הסברים: | |||
[[קטגוריה: | א) רוב האחרונים ביארו שאברי הגוף (כגון היד) לא נחשבים ממון כיוון שאינם במכירה, שהרי לא יכול למכור את עצמו לעבד {{מקור|(אור שמח חובל ומזיק ה-ו, קהילות יעקב בבא קמא מ בהשמטה לפרק החובל, גרש"ש כתובות לה סוף ד"ה ולדברנו, אבן האזל חובל ומזיק ה-ו ד"ה ובדעת. ומעין זה כתב מרכבת המשנה סנהדרין ה-יד (תחילת קכז. בדפיו) שאין בזה חסרון כיס)}}. | ||
ב) התשלום לא יועיל למלא את הנזק, שהרי לא יוכל לקנות יד חדשה {{מקור|(קהילות יעקב בבא קמא מ בהשמטה לפרק החובל)}}<ref>עיין לקמן בסמוך (ד"ה בטעם תשלומי הנזק) האם התשלומין הם על החומר או על השווי.</ref>. | |||
ג) נזק גוף צריך אומדן גדול, ולכן נחשב קנס {{מקור|(ב"ח חו"מ צ-כה)}}. | |||
ד) לדעות שגופו של האדם לא שייך לו<ref>הבאנו בזה מחלוקת בערך בעלות בסעיף "הנכס" ד"ה גוף האדם.</ref> פשוט שאינו נזק. | |||
בטעם תשלומי הנזק חקרו האחרונים האם הם על הממון (שווי), או על החומר שניזוק (עצם) {{מקור|(עיון בלומדות יד: מחלוקת ראשונים)}}<ref>עיין לעיל בסמוך (ד"ה תשלומי נזק אות ב) במקרה שאי אפשר למלא את החומר הניזוק אלא רק את שוויו.</ref>. | |||
'''תשלומי ריפוי''' אינם חוב ממון לשלם לו את שווי הריפוי, אלא יש עליו חיוב לרפאותו, ורק כשאינו יכול לרפאותו משלם לרופאים שירפאוהו {{מקור|(קובץ שיעורים כתובות ריח)}}. | |||
'''תשלומי בושת''' חייב לשלם רק אם התכוון {{מקור|(בבא קמא פו: במשנה)}}. ובגדר הכוונה יש חמש שיטות במפרשים {{מקור|(קונטרסי שיעורים בבא קמא יד-ג)}}: | |||
א) כוונה לעשות את המעשה {{מקור|(רש"י)}}. | |||
ב) כוונה להזיק {{מקור|(ר"ח)}}. | |||
ג) כוונה להזיק, ואפילו אם כוונתו להזיק רק בשביל הנאתו, וכן אם הוא פסיק רישא חייב אפילו אם לא התכוון {{מקור|(מאירי)}}. | |||
ד) כוונה להזיק דווקא לרעתו של הניזק {{מקור|(ראב"ד)}}. | |||
ה) כוונה לבייש, וטעמו הוא שאם לא התכוון לבייש לא נחשב ביוש, דהיינו שהפטור בבושת שלא בכוונה אינו מצד המזיק אלא מצד הניזק {{מקור|(ים של שלמה)}}. | |||
==פרטי הדין== | |||
'''נתן לו רשות לחבול בו''' וחבל בו - אינו עובר בלאו ("לא יוסיף") {{מקור|(מנחת חינוך מט-א [ו] ד"ה וגם נראה, מח-ב [ג] ד"ה ונראה לענ"ד, והוסיף (מח שם) שלא מצא כן מפורש, אך הסברא נותנת כן)}}. | |||
==ראה גם== | |||
[[נזיקין]] | |||
==הערות שוליים== | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] |