חובל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
מאין תקציר עריכה
שורה 15: שורה 15:


'''תשלומי נזק''', כגון הקוטע את ידו של חבירו, הם בפשטות ממון (ולא קנס), שהרי משלם לו את שווי הנזק. אך הרמב"ם חידש שהוא קנס {{מקור|(חובל ומזיק ה-ו,}} {{מקור|והראב"ד ושאר נו"כ הקשו עליו)}}, ובטעמו מצאנו ארבעה הסברים:
'''תשלומי נזק''', כגון הקוטע את ידו של חבירו, הם בפשטות ממון (ולא קנס), שהרי משלם לו את שווי הנזק. אך הרמב"ם חידש שהוא קנס {{מקור|(חובל ומזיק ה-ו,}} {{מקור|והראב"ד ושאר נו"כ הקשו עליו)}}, ובטעמו מצאנו ארבעה הסברים:
 
@ רוב האחרונים ביארו שאברי הגוף (כגון היד) לא נחשבים ממון כיוון שאינם במכירה, שהרי לא יכול למכור את עצמו לעבד {{מקור|(אור שמח חובל ומזיק ה-ו, קהילות יעקב בבא קמא מ בהשמטה לפרק החובל, גרש"ש כתובות לה סוף ד"ה ולדברנו, אבן האזל חובל ומזיק ה-ו ד"ה ובדעת. ומעין זה כתב מרכבת המשנה סנהדרין ה-יד (תחילת קכז. בדפיו) שאין בזה חסרון כיס)}}.
א) רוב האחרונים ביארו שאברי הגוף (כגון היד) לא נחשבים ממון כיוון שאינם במכירה, שהרי לא יכול למכור את עצמו לעבד {{מקור|(אור שמח חובל ומזיק ה-ו, קהילות יעקב בבא קמא מ בהשמטה לפרק החובל, גרש"ש כתובות לה סוף ד"ה ולדברנו, אבן האזל חובל ומזיק ה-ו ד"ה ובדעת. ומעין זה כתב מרכבת המשנה סנהדרין ה-יד (תחילת קכז. בדפיו) שאין בזה חסרון כיס)}}.
@ התשלום לא יועיל למלא את הנזק, שהרי לא יוכל לקנות יד חדשה {{מקור|(קהילות יעקב בבא קמא מ בהשמטה לפרק החובל)}}<ref>עיין לקמן בסמוך (ד"ה בטעם תשלומי הנזק) האם התשלומין הם על החומר או על השווי.</ref>.
 
@ נזק גוף צריך אומדן גדול, ולכן נחשב קנס {{מקור|(ב"ח חו"מ צ-כה)}}.
ב) התשלום לא יועיל למלא את הנזק, שהרי לא יוכל לקנות יד חדשה {{מקור|(קהילות יעקב בבא קמא מ בהשמטה לפרק החובל)}}<ref>עיין לקמן בסמוך (ד"ה בטעם תשלומי הנזק) האם התשלומין הם על החומר או על השווי.</ref>.
@ לדעות שגופו של האדם לא שייך לו<ref>הבאנו בזה מחלוקת בערך בעלות בסעיף "הנכס" ד"ה גוף האדם.</ref> פשוט שאינו נזק.
 
ג) נזק גוף צריך אומדן גדול, ולכן נחשב קנס {{מקור|(ב"ח חו"מ צ-כה)}}.
 
ד) לדעות שגופו של האדם לא שייך לו<ref>הבאנו בזה מחלוקת בערך בעלות בסעיף "הנכס" ד"ה גוף האדם.</ref> פשוט שאינו נזק.


בטעם תשלומי הנזק חקרו האחרונים האם הם על הממון (שווי), או על החומר שניזוק (עצם) {{מקור|(עיון בלומדות יד: מחלוקת ראשונים)}}<ref>עיין לעיל בסמוך (ד"ה תשלומי נזק אות ב) במקרה שאי אפשר למלא את החומר הניזוק אלא רק את שוויו.</ref>.
בטעם תשלומי הנזק חקרו האחרונים האם הם על הממון (שווי), או על החומר שניזוק (עצם) {{מקור|(עיון בלומדות יד: מחלוקת ראשונים)}}<ref>עיין לעיל בסמוך (ד"ה תשלומי נזק אות ב) במקרה שאי אפשר למלא את החומר הניזוק אלא רק את שוויו.</ref>.
שורה 29: שורה 25:


'''תשלומי בושת''' חייב לשלם רק אם התכוון {{מקור|(בבא קמא פו: במשנה)}}. ובגדר הכוונה יש חמש שיטות במפרשים {{מקור|(קונטרסי שיעורים בבא קמא יד-ג)}}:
'''תשלומי בושת''' חייב לשלם רק אם התכוון {{מקור|(בבא קמא פו: במשנה)}}. ובגדר הכוונה יש חמש שיטות במפרשים {{מקור|(קונטרסי שיעורים בבא קמא יד-ג)}}:
 
@ כוונה לעשות את המעשה {{מקור|(רש"י)}}.
א) כוונה לעשות את המעשה {{מקור|(רש"י)}}.
@ כוונה להזיק {{מקור|(ר"ח)}}.
 
@ כוונה להזיק, ואפילו אם כוונתו להזיק רק בשביל הנאתו, וכן אם הוא פסיק רישא חייב אפילו אם לא התכוון {{מקור|(מאירי)}}.
ב) כוונה להזיק {{מקור|(ר"ח)}}.
@ כוונה להזיק דווקא לרעתו של הניזק {{מקור|(ראב"ד)}}.
 
@ כוונה לבייש, וטעמו הוא שאם לא התכוון לבייש לא נחשב ביוש, דהיינו שהפטור בבושת שלא בכוונה אינו מצד המזיק אלא מצד הניזק {{מקור|(ים של שלמה)}}.
ג) כוונה להזיק, ואפילו אם כוונתו להזיק רק בשביל הנאתו, וכן אם הוא פסיק רישא חייב אפילו אם לא התכוון {{מקור|(מאירי)}}.
 
ד) כוונה להזיק דווקא לרעתו של הניזק {{מקור|(ראב"ד)}}.
 
ה) כוונה לבייש, וטעמו הוא שאם לא התכוון לבייש לא נחשב ביוש, דהיינו שהפטור בבושת שלא בכוונה אינו מצד המזיק אלא מצד הניזק {{מקור|(ים של שלמה)}}.


==פרטי הדין==
==פרטי הדין==
שורה 44: שורה 35:


==ראה גם==
==ראה גם==
[[נזיקין]]
* [[נזיקין]]