חזקת אומדנא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 54: שורה 54:
'''[[אין ספק מוציא מידי ודאי]]''' - אומדנא כן מוציאה מוודאי, כי היא נחשבת כוודאי, והרי ודאי מוציא מידי ודאי {{מקור|(פסחים ט. ורש"י ד"ה התם ודאי וודאי)}}<ref>כדלעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה לגבי ודאותה.</ref>.
'''[[אין ספק מוציא מידי ודאי]]''' - אומדנא כן מוציאה מוודאי, כי היא נחשבת כוודאי, והרי ודאי מוציא מידי ודאי {{מקור|(פסחים ט. ורש"י ד"ה התם ודאי וודאי)}}<ref>כדלעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה לגבי ודאותה.</ref>.


==כללים==
== כללים ==
 
'''ב[[ספק שאפשר לבררו]]''' האומדנא לא מועילה {{מקור|(תוס' פסחים ד: ד"ה לאו)}}.
'''בסעיף זה''' נדון האם ההכרעה תועיל במקרים (כללים) שמבטלים חלק מההכרעות.
 
'''בספק שאפשר לבררו''' האומדנא לא מועילה {{מקור|(תוס' פסחים ד: ד"ה לאו)}}.
 
'''בתרי ותרי''', כלומר שיש שתי כיתות עדים שסותרות זו את זו, השב שמעתתא {{מקור|(ו-כב לגבי חזקה אין אדם פורע תוך זמנו) )}}כתב שהאומדנא לא מועילה אפילו מדאורייתא משום שהיא בירור המציאות<ref>עיין לעיל בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בטעמה) שיש מי שחולק על זה.</ref> ולא עדיפה מעוד עדים שלא מכריעים - "תרי כמאה". אך הרעק"א {{מקור|(שו"ת מהדורא קמא קלו ד"ה ומה"ט) )}}מסתפק בזה.


'''ב[[תרי ותרי]]''', כלומר שיש שתי כיתות עדים שסותרות זו את זו, השב שמעתתא {{מקור|(ו-כב לגבי חזקה אין אדם פורע תוך זמנו)}} כתב שהאומדנא לא מועילה אפילו מ[[דאורייתא]] משום שהיא בירור המציאות<ref>עיין לעיל בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בטעמה) שיש מי שחולק על זה.</ref> ולא עדיפה מעוד עדים שלא מכריעים - "[[תרי כמאה]]". אך הרעק"א {{מקור|(שו"ת מהדורא קמא קלו ד"ה ומה"ט)}} מסתפק בזה.


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==