חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
ב[[תפילה|תפילת]] [[על ה-ניסים]] אנו מזכירים את מגמת היוונים: | ב[[תפילה|תפילת]] [[על ה-ניסים]] אנו מזכירים את מגמת היוונים: | ||
::"להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך"<ref>הרב אהרן ליכטשטיין | ::"להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך"<ref>הרב אהרן ליכטשטיין [http://www.etzion.org.il/dk/1to899/791mazav.htm מאמרו] מסביר שיש כאן שתי סכנות: (א) "להעבירם" - בכח ובכפייה, "מחוקי רצונך" - מקיום ה[[מצוות]] בפועל. (ב) "להשכיחם תורתך" - ליצור אוירה תרבותית שתגרום לעם ישראל לשכוח מהתורה.</ref>. | ||
== הדלקת נרות== | == הדלקת נרות== | ||
| שורה 79: | שורה 79: | ||
נהוג לאכול בחנוכה מאכלי חלב, לפי שהנס נעשה על ידי מאכלי חלב, שהאכילה יהודית את האויב {{מקור|(רמ"א}} {{מקור|שו"ע או"ח תרע ב$או"ח סי' תרע סעיף ב}}{{מקור|)}}. יהודית היתה בתו של יוחנן [[כהן גדול]], היא האכילה גבינה את ראש היוונים כדי שיצמא, ישתכר וירדם. אחר כך כרתה את ראשו וכל צבאו ברח. על ידי כך היתה ישועה גדולה לעם ישראל. | נהוג לאכול בחנוכה מאכלי חלב, לפי שהנס נעשה על ידי מאכלי חלב, שהאכילה יהודית את האויב {{מקור|(רמ"א}} {{מקור|שו"ע או"ח תרע ב$או"ח סי' תרע סעיף ב}}{{מקור|)}}. יהודית היתה בתו של יוחנן [[כהן גדול]], היא האכילה גבינה את ראש היוונים כדי שיצמא, ישתכר וירדם. אחר כך כרתה את ראשו וכל צבאו ברח. על ידי כך היתה ישועה גדולה לעם ישראל. | ||
יש הנוהגים לחלק לילדיהם "[[דמי חנוכה]]", כדי לעודדם לעסוק ב[[תורה]] {{מקור|אוצר טעמי המנהגים<ref>הוצאת מפעל [[רש"י]], פתח תקווה תשנ"ו.</ref>, הרב שמואל פנחס גלברד | יש הנוהגים לחלק לילדיהם "[[דמי חנוכה]]", כדי לעודדם לעסוק ב[[תורה]] {{מקור|אוצר טעמי המנהגים<ref>הוצאת מפעל [[רש"י]], פתח תקווה תשנ"ו.</ref>, הרב שמואל פנחס גלברד, עמ' שלח|כן}}. | ||
נהגו לסובב ב[[סביבון]] בימי החנוכה {{מקור|פסקי תשובות סי' עתר אות ד, כעמ' תסג|כן}}. ונתנו בזה ה[[תנועת החסידות|החסידים]] טעמים שונים. | נהגו לסובב ב[[סביבון]] בימי החנוכה {{מקור|פסקי תשובות סי' עתר אות ד, כעמ' תסג|כן}}. ונתנו בזה ה[[תנועת החסידות|החסידים]] טעמים שונים. | ||
| שורה 166: | שורה 166: | ||
* הרמב"ם {{מקור|בהקדמתו לפירוש המשנה|כן}} תולה זאת בפִרסומם של הלכות חנוכה {{מקור|חתם סופר גיטין עח א$וכ"ה בחי' החת"ס גיטין עח.|כן}}. | * הרמב"ם {{מקור|בהקדמתו לפירוש המשנה|כן}} תולה זאת בפִרסומם של הלכות חנוכה {{מקור|חתם סופר גיטין עח א$וכ"ה בחי' החת"ס גיטין עח.|כן}}. | ||
* יש שכתבו שרבי עשה זאת ב[[רוח הקודש|רוח קודשו]] כביקורת על ה[[חשמונאים]] שתפסו את ה[[מלוכה]] המיועדת לזרע [[דוד]]<ref>כפי שהזכיר [[הרמב"ן]] ב[[פרשת ויחי|פר' ויחי]] {{מקור|רמב"ן בראשית מט י$בראשית מט, י|כן}} את [[חטא|חטאם]] בזה. [[הראי"ה]] זצ"ל {{מקור|בשו"ת משפטי כהן סי' קמד ריש אות טו - א, עמ' שלז|כן}} מסביר, שאמנם נפסקה [[מלכות בית דוד]], ולכן החשמונאים תפסו המלכות בדין. אבל חטאם היה בכך שהם לא החזירו את המלכות לבית דוד.</ref> {{מקור|(טעמי המנהגים עמ' שסה, בשם החתם סופר}}<ref>פורסם ברחבי האינטרנט ([http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2323373&forum_id=1364 בהייד פארק] וכן ב[[תבנית:הידעת?/כ"ד כסלו ה'תשס"ט|פינת הידעת]]).</ref>{{מקור|)}}. ורבים השיגו על טעם זה, והטילו ספק אם הדברים יצאו מפיו<ref>[[הרב שלמה אבינר]] {{מקור|עם כלביא ח"ב עמ' 213|כן}} תמה, שאם זהו הטעם, כיצד הסכימו תלמידי רבי להשמטה זו? "וגם היו הרבה מחקרים על לגיטימיות ממלכת החשמונאים, ואין הדבר מוכרע כ"כ. מ"מ אִמרה זו בשם החתם-סופר לא נמצאת באף אחד מספריו... וצריך בירור גדול אם יצאו דברים אלו מפי קודשו". (ובפרט שבחידושיו הביא טעם אחר וכנ"ל). גם [[הרב משה צבי נריה]] {{מקור|מאורות נריה לחנוכה; צניף מלוכה, כפר הרא"ה תשנ"ב, עמ' 177-182|כן}} הרבה לתמוה על טעם זה, וכתב שוודאי הדברים לא יצאו מפי קודשו.{{ש}}וראה [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=12039 בפורום 'אוצר החכמה'] שיש משערים שהדברים יצאו מפי "מי שהיה קרוב למשכילים".</ref>. | * יש שכתבו שרבי עשה זאת ב[[רוח הקודש|רוח קודשו]] כביקורת על ה[[חשמונאים]] שתפסו את ה[[מלוכה]] המיועדת לזרע [[דוד]]<ref>כפי שהזכיר [[הרמב"ן]] ב[[פרשת ויחי|פר' ויחי]] {{מקור|רמב"ן בראשית מט י$בראשית מט, י|כן}} את [[חטא|חטאם]] בזה. [[הראי"ה]] זצ"ל {{מקור|בשו"ת משפטי כהן סי' קמד ריש אות טו - א, עמ' שלז|כן}} מסביר, שאמנם נפסקה [[מלכות בית דוד]], ולכן החשמונאים תפסו המלכות בדין. אבל חטאם היה בכך שהם לא החזירו את המלכות לבית דוד.</ref> {{מקור|(טעמי המנהגים עמ' שסה, בשם החתם סופר}}<ref>פורסם ברחבי האינטרנט ([http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2323373&forum_id=1364 בהייד פארק] וכן ב[[תבנית:הידעת?/כ"ד כסלו ה'תשס"ט|פינת הידעת]]).</ref>{{מקור|)}}. ורבים השיגו על טעם זה, והטילו ספק אם הדברים יצאו מפיו<ref>[[הרב שלמה אבינר]] {{מקור|עם כלביא ח"ב עמ' 213|כן}} תמה, שאם זהו הטעם, כיצד הסכימו תלמידי רבי להשמטה זו? "וגם היו הרבה מחקרים על לגיטימיות ממלכת החשמונאים, ואין הדבר מוכרע כ"כ. מ"מ אִמרה זו בשם החתם-סופר לא נמצאת באף אחד מספריו... וצריך בירור גדול אם יצאו דברים אלו מפי קודשו". (ובפרט שבחידושיו הביא טעם אחר וכנ"ל). גם [[הרב משה צבי נריה]] {{מקור|מאורות נריה לחנוכה; צניף מלוכה, כפר הרא"ה תשנ"ב, עמ' 177-182|כן}} הרבה לתמוה על טעם זה, וכתב שוודאי הדברים לא יצאו מפי קודשו.{{ש}}וראה [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=12039 בפורום 'אוצר החכמה'] שיש משערים שהדברים יצאו מפי "מי שהיה קרוב למשכילים".</ref>. | ||
* יש מי שכתב שהיות ורבי ידע שספרו יבוקר מאנשי מדע העומדים מחוץ ליהדות שיחרצו עליו משפט לפני ממשלת [[רומא]], לכך השמיט עניינים מרכזיים בתורת ישראל, כגון: ה[[גאולה]] ע"י ה[[משיח]]. ומטעם זה הושמטו גם ענייני חנוכה, שחשבוהו ה[[גויים]] כעניין פוליטי - חגיגת הניצחון הלאומי {{מקור|(יסוד המשנה ועריכה,}} [[הרב ראובן מרגליות]]{{מקור|, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, עמ' כב; ודברים דומים כתב ב}}{{מקור|שו"תשואל ונשאל ד או"ח לז$שו"ת שואל ונשאל ח"ד או"ח סי' לז}}<ref>הובא ע"י [http://www.yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=31&tid=96638&id=111015 הרב אליהו רחמים זיני | * יש מי שכתב שהיות ורבי ידע שספרו יבוקר מאנשי מדע העומדים מחוץ ליהדות שיחרצו עליו משפט לפני ממשלת [[רומא]], לכך השמיט עניינים מרכזיים בתורת ישראל, כגון: ה[[גאולה]] ע"י ה[[משיח]]. ומטעם זה הושמטו גם ענייני חנוכה, שחשבוהו ה[[גויים]] כעניין פוליטי - חגיגת הניצחון הלאומי {{מקור|(יסוד המשנה ועריכה,}} [[הרב ראובן מרגליות]]{{מקור|, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, עמ' כב; ודברים דומים כתב ב}}{{מקור|שו"תשואל ונשאל ד או"ח לז$שו"ת שואל ונשאל ח"ד או"ח סי' לז}}<ref>הובא ע"י [http://www.yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=31&tid=96638&id=111015 הרב אליהו רחמים זיני].</ref>{{מקור|)}}. | ||
* יש מי שאמר שהיות והמאבק עם יון היה על כוחם של [[חכמים|חכמי ישראל]] ו[[תורה שבעל פה]], השאיר רבי את חנוכה בגדר "תורה שבעל פה" מבלי להיזקק להיתר של "עת לעשות לה' הפרו תורתך" {{מקור|(הרב יעקב לבנון סיפר ש}}[[הרב דב ליאור]] {{מקור|בצעירותו אמר תירוץ זה בפני}} [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] {{מקור|זצ"ל, וקילסו מאוד}}{{הערה|וראה גם 'אל מול פני המנורה', חלק ראשון, הוצאת חוסן ישועות ירושלים תש"ע, עמ' קכב והערה 2.}}{{מקור|; שו"ר שכך מובא בפסקי תשובות, סי' עתר אות ב והערה 18, עמ' תסב, בשם}} [[רבי צדוק הכהן]]{{דרוש מקור}} {{מקור|מלובלין)}}. | * יש מי שאמר שהיות והמאבק עם יון היה על כוחם של [[חכמים|חכמי ישראל]] ו[[תורה שבעל פה]], השאיר רבי את חנוכה בגדר "תורה שבעל פה" מבלי להיזקק להיתר של "עת לעשות לה' הפרו תורתך" {{מקור|(הרב יעקב לבנון סיפר ש}}[[הרב דב ליאור]] {{מקור|בצעירותו אמר תירוץ זה בפני}} [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] {{מקור|זצ"ל, וקילסו מאוד}}{{הערה|וראה גם 'אל מול פני המנורה', חלק ראשון, הוצאת חוסן ישועות ירושלים תש"ע, עמ' קכב והערה 2.}}{{מקור|; שו"ר שכך מובא בפסקי תשובות, סי' עתר אות ב והערה 18, עמ' תסב, בשם}} [[רבי צדוק הכהן]]{{דרוש מקור}} {{מקור|מלובלין)}}. | ||
* הרב יוסף בא-גד{{דרוש מקור}} כתב שרבי חשש שהעם ידגיש את הניצחון הצבאי החומרי, ויעדיף אותו על פני נס פח השמן שכולו משמים{{הערה|וראה מש"כ להעיר על זה הרב יונה מצגר בספר מים ההלכה ח"א עמ' רטז.}}, ולכך לא האריך בענייני חנוכה. | * הרב יוסף בא-גד{{דרוש מקור}} כתב שרבי חשש שהעם ידגיש את הניצחון הצבאי החומרי, ויעדיף אותו על פני נס פח השמן שכולו משמים{{הערה|וראה מש"כ להעיר על זה הרב יונה מצגר בספר מים ההלכה ח"א עמ' רטז.}}, ולכך לא האריך בענייני חנוכה. | ||
| שורה 180: | שורה 180: | ||
'''יש המסבירים''' תופעה זו בהסבר [[היסטוריה|היסטורי]], עפ"י המסופר בספר המכבים על חג החנוכה הראשון: "ויחוגו את שמונת הימים בשמחה כחג הסוכות, בזכרם את רעותם לפני זמן מה בחג הסוכות בהרים ובמערות כחיות השדה" {{מקור|ספר חשמונאים ב, א, יח; שם י, ה|כן}}. לפי זה קבעו לעשות חג חנוכת הבית שמונה ימים בתורת תשלומים לחג הסוכות שלא היה בידם לחגוג כדין בהיותם בעיצומה של מלחמה. | '''יש המסבירים''' תופעה זו בהסבר [[היסטוריה|היסטורי]], עפ"י המסופר בספר המכבים על חג החנוכה הראשון: "ויחוגו את שמונת הימים בשמחה כחג הסוכות, בזכרם את רעותם לפני זמן מה בחג הסוכות בהרים ובמערות כחיות השדה" {{מקור|ספר חשמונאים ב, א, יח; שם י, ה|כן}}. לפי זה קבעו לעשות חג חנוכת הבית שמונה ימים בתורת תשלומים לחג הסוכות שלא היה בידם לחגוג כדין בהיותם בעיצומה של מלחמה. | ||
יתירה מזו, ב[[מדרש]] {{מקור|מובא בספר 'ימי החנוכה', להרב דוד כהן | יתירה מזו, ב[[מדרש]] {{מקור|מובא בספר 'ימי החנוכה', להרב דוד כהן, ירושלים תשס"ה, ריש מאמר ח, עמ' עב|כן}} שהיוונים רצו לבטל דוקא את הדלקת המנורה ואת חג הסוכות ע"ש. | ||
יש המעמיקים להסביר זאת, ... | יש המעמיקים להסביר זאת, ... | ||