חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף

חנוכה הוא חג לזכר נס הנצחון נגד היוונים , תשועת עם ישראל ונס פח השמן. לאור זאת תיקנו להדליק נר שמונה לילות.

רקע כללי

הרמב"ם (פ"ג מהל' מגילה וחנוכה הל' א-ג) כתב:

"בבית שני כשמלכו יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות. וצר להם לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם. וגברו בני חשמונאי, הכהנים הגדולים, והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני.

וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בחמשה ועשרים בחדש כסלו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור.

ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו שתחלתן מליל חמשה ועשרים בכסלו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס, וימים אלו הן הנקראין חנוכה".

נמצא שישנם כמה סיבות לקביעת ימי החנוכה:

• הנצחון של החשמונאים ביטול הצרות מהיונים,
• חזרת המלכות לישראל,
• נס פח השמן.

דעת בעל הטורים

לעומת הרמב"ם מציג את הדברים בצורה אחרת רבנו, יעקב בן הרא"ש,כדלקמן:

מאי חנוכה [מה עניינו]? דתניא [שלמדנו] בכ"ה בכסליו יומי חנוכה תמניא [שמונה]... שכשנכנסו גוים בהיכל טמאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה יד מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה חתום בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא כדי להדליק יום אחד, ונעשה בו נס והדליקו בו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ימים טובים בהלל ובהודאה – פי' לומר בהן הלל ולהודות לומר בו על הנסים בהודאה (או"ח סי' תרע).המקור לניסוח הוא במסכת שבת ( כא, ב)כאשר הנושא בכללו הוא הדלקת נרות.

הרב דוד בר-חיים במאמרו על הנושא:חנוכה זו שאנו חוגגים – על שום מה ? באתר ערוץ שבע מבחין בין שתי הגישות וקובע:"תלוי את מי שואלים: בני ארץ ישראל או בני הגולה. ובניסוח אחר: הרמב"ם או הטור".

הוא מונה את ההבדלים בין התאורים: בעוד הרמב"ם מתאר את הרקע לחג, כיצד בני ישראל חיו תחת כיבוש היווני, ואשר ביקש למנוע מהיהודים לחיות כיהודים ואף חילל את בית מקדשם. וכתוצאה, קמו החשמונאים והיכו את הצבא היווני והעיקר הצליחו להעמיד שלטון עצמאי לראשונה מאתים שנה. ה"טור" מתמקד בפך אחד של שמן.

המהר"ל מסביר ב(נר מצוה עמ' כב): "ואם תאמר, וכי בשביל שנעשה להם נס בהדלקה, שלא תהיה בטלה ההדלקה, היו קובעין חנוכה? כי מה שחייב להודות ולהלל, זהו כאשר נעשה לו נס ובשביל הצלתו, ולא בשביל שנעשה לו נס לעשות המצוה... יש לומר, שעיקר מה שקבעו ימי חנוכה בשביל שהיו מנצחים את היוונים, רק שלא היה נראה שהיה נצחון הזה על ידי נס שעשה זה השם יתברך ולא היה זה מכחם וגבורתם. ולפיכך נעשה הנס על ידי נרות המנורה, שידעו שהכל היה בנס מן השם יתברך, וכך המלחמה שהיו מנצחין ישראל, היה מן השם יתברך (ועיין עוד במור וקציעה ליעב"ץ סי' תרע ובהגהות מהר"ץ חיות לשבת שם).

מסכת תענית

תמיכה למאמרו של הרמב"ם נמצא במסכת תענית, בה נאמר :"'ומה ראו להדליק את הנרות? לפי שנכנסו יונים בהיכל, וכשגברה יד בית חשמונאי לא היה במה להדליק. הביאו שבעה שפודי ברזל וחפום בעץ והדליקו בהם את הנרות' (משנה כ"ג)

הרב דוד בר-חיים משלים : "המצוה הראשונה שיכלו לוחמי החופש היהודיים לקיים במקדש ששוחרר זה עתה היתה הטבת נרות המנורה, וזאת משני טעמים: אין קושי מיוחד להרכיב מנורה מכל הבא ליד (מנורת הזהב נגזלה על ידי היונים), ועוד ש'אין מחנכין המנורה; אלא בהדלקת שבעה נרותיה בין הערביים' (רמב"ם, תמידין ומוספין ג, י) – כלומר ניתן היה לבצע זאת מיידית. כך הפכה המנורה לסמל הנצחון וטיהור המקדש.

ועוד במגילת תענית: 'ומה ראו לעשות חנוכה שמונה ימים? והלא חנוכה שעשה משה במדבר [בהקמת המשכן] לא עשה אלא שבעת ימים? אלא בימי מלכות יון נכנסו בני חשמונאי להיכל ובנו את המזבח ושדוהו בשיד ותקנו בו כלי שרת, והיו מתעסקים בו שמונה ימים'. לאמור: שמונת הימים הם לזכר הימים בהם עסקו בהכנת המזבח והכלים. לנס השמן, שוב, אין זכר.

הקשר לחג הסוכות

באגרת ששיגר יהודה המכבי ומועצת הזקנים בירושלים ליהודי אלכסנדריה, בה חנוכה נקראת פעם 'חג טהרת המקדש' ופעם 'חג הסוכות' (ספר מכבים ב, א, יח). התעלומה נפתרת פרקים אחדים מאוחר יותר כאשר בעל הספר מספר על חג החנוכה הראשון:ויחוגו את שמונת הימים בשמחה כחג הסוכות, בזכרם את רעותם לפני זמן מה בחג הסוכות בהרים ובמערות כחיות השדה (ספר חשמונאים ב, א, יח; י, ה). לפי זה קבעו לעשות חג חנוכת הבית שמונה ימים בתורת תשלומים לחג הסוכות שלא היה בידם לחגוג כדין בהיותם בעיצומה של מלחמה.

ראו גם

• זאת חנוכה
• נס חנוכה
• נר חנוכה
• מעוז צור
• על הנסים