חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 56:

'''יש אומרים''' שאין מצוה בריבוי ה[[סעודה|סעודות]] {{מקור|שולחן ערוך אורח חיים תרע$שו"ע או"ח סי' תרע סעיף ב|כן}}, משום שבחנוכה הסכנה הייתה סכנה [[רוחניות|רוחנית]], ולכן תקנו את לבטא השמחה ע"י אמירת הלל<ref>ר' להלן בכותר: אמירת הלל כביטוי שמחה.</ref> ושמחה רוחנית, לעומת ימי ה[[פורים]] שהייתה סכנה [[גשמיות|גשמית]], ולכן תקנו לבטא את השמחה ע"י אכילה ושתיה {{מקור|(מ"ב שם ס"ק ו)}}<ref>ב[http://www.etzion.org.il/dk/5767/1075acmal.html מאמר בעלון ישיבת הר עציון] הובאו הסברים נוספים לכך שבחנוכה ציון הנס ע"י הלל והודאה, ואילו בפורים ע"י סעודות ומשתה:

'''(א)''' כאשר המקדש היה קיים - ה[[שמחה]] הייתה באה מאליה (ולכן [[נדב]] ו[[אביהוא]] [[עונש|נענשו]] מפני שניסו לקיים שמחה והשראת קדושה באופן מלאכותי ע"י שתיית [[יין]], ולא סמכו על קדושת בית המקדש שתאציל עליהם את ההשראה והשמחה). לכן, ב[[מגילת אסתר]], שסיפורה קרה בזמן ה[[גלות]] שלא היה כבר מקדש, היה צורך לשמוח שמחה יתרה באופן מלאכותי ע"י שתיית יין, לעומת זאת, בחנוכה, בית המקדש היה קיים, והוא שוחרר מידי היוונים, השמחה הייתה באה מאליה, וכל מה שנותר היה לקבוע להודות ולהלל לה' {{מקור|( בשם בעל "וידבר משה")}}.

'''(ב)''' במגילת אסתר נכשלו [[חטא]] מסוים – המשתה אצל [[אחשוורוש]], כאשר [[חזרה בתשובה|חזרו בתשובה]] היו צריכים [[תיקון]] נקודתי למעשה שבו חוטאים, לכן נקבעו משתה ושמחה בטהרה כתיקון למשתה אחשוורוש. בחנוכה, לעומת זאת, היוונים רצו לעקור את הדת היהודית. אך הם פעלו בדרך ערמה: הם ידעו שאם הם יפנו באופן ישיר ליהודים – 'המירו את דתכם' – אף אחד לא יקשיב. לכן הם ניסו בתחילה לבטל מצוות שייחדו את היהודים, מצוות 'חוקיות' – שבת, מילה ~~וקידוש~~ החודש, שאין ~~השכל מחייבן~~, בחשבם ~~שע"י ביטול מצוות אלו יוכלו אח~~"כ ~~להעבירם על דתם בנקל. אומר הרב דושינסקי~~, ~~שהחילוק שהיוונים חילקו גרם לשרבוב דעות נפסדות לתוך עם ישראל, וגרם להרבה מאוד יהודים להמיר דתם. הנכון הוא~~ שע"י לימוד ~~נכון יתברר~~ שכל המצוות הן 'חוקיות', מאת ה'~~. כפי שרש~~"י ~~אומר~~: "אם בחוקותיי תלכו – שתהיו עמלים בתורה"~~. ע"י חקירה ועיון בתורה יתברר לבסוף שכל המצוות 'חוקיות'~~. ה' עשה את הנס – כדי ~~שישראל~~ ישתחררו ~~מדעות אלו, יחזרו בתשובה~~ ויעמלו בתורה. לכן נקבעו ימים אלו דווקא להודות ולהלל לשמו הגדול ולעמול בתורה, כדי שיבואו לידי הכרה שכל המצוות מה' ואין להרהר אחריהן, אלא לעשותן ולקיימן.

'''(ב)''' [[רבי יוסף צבי דושינסקי]] זצ"ל {{מקור|(דרשות מהרי"ץ, סוף דרוש טז)}} נתן לדבר הסבר נוסף: במגילת אסתר נכשלו [[חטא]] מסוים – המשתה אצל [[אחשוורוש]], כאשר [[חזרה בתשובה|חזרו בתשובה]] היו צריכים [[תיקון]] נקודתי למעשה שבו חוטאים, לכן נקבעו משתה ושמחה בטהרה כתיקון למשתה אחשוורוש. בחנוכה, לעומת זאת, היוונים רצו לעקור את הדת היהודית, והחלו מצוות '[[חוק|חוקיות]]' – [[שבת]], [[מילה]] ו[[קידוש החודש]], שאין להם [[טעמי מצוות|טעם]], בחשבם שאח"כ יגררו להקל בשאר המצוות, אך האמת היא שע"י [[תלמוד תורה|לימוד התורה]] מתברר שכל המצוות הן 'חוקיות', מאת ה' {{מקור|(וזו כוונת}} [[רש"י]] {{מקור|ויקרא כו ג$ויקרא כו, ג}}{{מקור|: "אם בחוקותיי תלכו – שתהיו עמלים בתורה"}}. ה' עשה את הנס – כדי שעם ישראל ישתחררו מהדעות הזרות הללו ויעמלו בתורה. לכן נקבעו ימים אלו דווקא להודות ולהלל לשמו הגדול ולעמול בתורה, כדי שיבואו לידי הכרה שכל המצוות מה' ואין להרהר אחריהן, אלא לעשותן ולקיימן.

~~לפי דעתי~~, ~~ניתן להציע פירוש נוסף~~ .</ref>.

'''(ג)''' בחנוכה, הייתה מלחמה הפיזית, וכדרכן של מלחמות, היה חשש שהלוחמים עלולים להרגיש גיבורים ועטורי תהילה ולייחס לעצמם את הנצחון על היוונים, בבחינת "[[כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה]]" {{מקור|דברים ח יז$דברים ח, יז|כן}}. לכן כאן נקבע "להודות ולהלל". קודם כל, להודות לה', שהכל בא ממנו, והם בעצם היו רק השליחים. בפורים, לעומת זאת, אופי הפעולה הציבורית נגד הגזירה היה רוחני: שלשה ימי צום ותפילה לה' לביטול הגזירה. המהפך בין מצב פטאלי כמעט להצלה מושלמת, בא במיידיות, בהשגחה ברורה מאת ה'. לא היה סיכוי שמישהו ייחס לעצמו משהו מן המהפך. לכן, כל מה שנותר לעשות הוא משתה ושמחה, כי בכל מקרה ההודאה וההלל ברורות מאליהן.</ref>.

'''ויש אומרים''' שיש קצת מצוה בריבוי הסעודות, משום שבאותן הימים הייתה [[חנוכת המזבח]] {{מקור|(רמ"א שם)}}, כלומר: סיום הכנת מלאכת ה[[משכן]], אף שהקמתו נדחתה ל[[ראש חודש ניסן|ר"ח]] [[ניסן]] {{מקור|(מ"ב שם ס"ק ז)}}.

חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף

תפריט ניווט

חיפוש