חסידות: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
כשרון אמנותי נפלא המבסס את רוח האדם בכללו ומעמידו על עמדתו העליונה, שהוא שואף אליה בפנימיות תכנו [עפ"י א"ק ג שמו]. | |||
[[מילון הראי"ה:דבקות אלהית|דבקות אלהית]], (ושייכות ל)חכמות רוחניות עליונות מופשטות [עפ"י שם רז]. | |||
''' | התעמקות [[מילון הראי"ה:קדושה|קדושה]] בהכרה בהירה של הבינה והמדע הרוחני המזהיר. יסודה [[מילון הראי"ה:אהבת החסד|אהבת החסד]], שאיפת ההטבה המוחלטת כשהיא מתגברת בלב, עד שהיא נטבעת בטבע הנפש [עפ"י ע"ר א קפז־ח, קצז]. | ||
התעמקות קדושה המביאה לידי הבעה גלויה את יסוד ההארה הצפונה, המתגלה בהתגלות מצערה לפי הערך, בפי עמו (של [[מילון הראי"ה:התהלה|התהלה]]) [עפ"י ע"ר א קצז]. | |||
הנטייה אל [[מילון הראי"ה:הטוב|הטוב]] [[מילון הראי"ה:והצדק|והצדק]] [עפ"י פנק' ב סז (ל"ה פרק טו)]. | |||
=== החסידות הטהורה === | |||
אהבת חסד במלואה [א"י סד]. | |||
חסידות, יסודה - ''' יסוד תמימות העבודה והחסידות האמיתית ''' - שהשלימות הפרטית ותשוקתו אליה לא תתפש מקום כלל לעומת חשקו בשלימות הכלל [ע"א א ג נא]. | |||
=== החסידות ענינה=== | |||
לעשות [[מילון הראי"ה:נחת רוח ליוצרו|נחת רוח ליוצרו]] [מ"ר 275]. | |||
=== שורש החסידות האמיתית=== | |||
ההנחה האמיתית של כל דבר ע"פ תכונתו האמיתית בתכלית [[מילון הראי"ה:היושר|היושר]] והתיקון, עד שלא תמצא הפרעת סדר מפני כל רוח ונטיה אף כחוט השערה [ע"א א ה צא]. | |||
=== מדת החסידות הגדולה=== | |||
◊ יוצאת מתוך [[מילון הראי"ה:בינה|בינה]] [[מילון הראי"ה:אלהית|אלהית]] עליונה ותכופה [א' נג]. | |||
חסידות - ''' החסידות המעשית ''' - ההתגשמות של [[מילון הראי"ה:קרבת אלהים|קרבת אלהים]] בחיים בפועל [א"ק ג שיא]. | |||
ע"ע [[מילון הראי"ה:מעשים של קדושה שהחסידות המעשית מתלבשת בהם וכו'|מעשים של קדושה שהחסידות המעשית מתלבשת בהם וכו']]. | |||
=== יסוד תמימות העבודה והחסידות האמיתית === | |||
שהשלמות הפרטית ותשוקתו אלי' לא תתפוש מקום כלל לעומת חשקו בשלמות הכלל. <ואיש כזה שקנה לו השלמות הזו ביושר שכלו וטבעו, הוא [[מילון הראי"ה:החסיד האמיתי|החסיד האמיתי]] ההולך בעצת השכל ולא ע"פ הרגש של אהבת עצמו> [עפ"י ע"א א ג נא]. | |||
ע' במדור מדרגות והערכות אישיותיות, חסיד. | |||
[[קטגוריה:מילון הראי"ה:מדרגות והערכות אישיותיות|חסיד]] | |||
[[קטגוריה:מדרגות | |||
גרסה מ־14:19, 26 באוגוסט 2012
|
|
כשרון אמנותי נפלא המבסס את רוח האדם בכללו ומעמידו על עמדתו העליונה, שהוא שואף אליה בפנימיות תכנו [עפ"י א"ק ג שמו]. דבקות אלהית, (ושייכות ל)חכמות רוחניות עליונות מופשטות [עפ"י שם רז]. התעמקות קדושה בהכרה בהירה של הבינה והמדע הרוחני המזהיר. יסודה אהבת החסד, שאיפת ההטבה המוחלטת כשהיא מתגברת בלב, עד שהיא נטבעת בטבע הנפש [עפ"י ע"ר א קפז־ח, קצז]. התעמקות קדושה המביאה לידי הבעה גלויה את יסוד ההארה הצפונה, המתגלה בהתגלות מצערה לפי הערך, בפי עמו (של התהלה) [עפ"י ע"ר א קצז]. הנטייה אל הטוב והצדק [עפ"י פנק' ב סז (ל"ה פרק טו)].
החסידות הטהורה
אהבת חסד במלואה [א"י סד].
חסידות, יסודה - יסוד תמימות העבודה והחסידות האמיתית - שהשלימות הפרטית ותשוקתו אליה לא תתפש מקום כלל לעומת חשקו בשלימות הכלל [ע"א א ג נא].
החסידות ענינה
לעשות נחת רוח ליוצרו [מ"ר 275].
שורש החסידות האמיתית
ההנחה האמיתית של כל דבר ע"פ תכונתו האמיתית בתכלית היושר והתיקון, עד שלא תמצא הפרעת סדר מפני כל רוח ונטיה אף כחוט השערה [ע"א א ה צא].
מדת החסידות הגדולה
◊ יוצאת מתוך בינה אלהית עליונה ותכופה [א' נג]. חסידות - החסידות המעשית - ההתגשמות של קרבת אלהים בחיים בפועל [א"ק ג שיא]. ע"ע מעשים של קדושה שהחסידות המעשית מתלבשת בהם וכו'.
יסוד תמימות העבודה והחסידות האמיתית
שהשלמות הפרטית ותשוקתו אלי' לא תתפוש מקום כלל לעומת חשקו בשלמות הכלל. <ואיש כזה שקנה לו השלמות הזו ביושר שכלו וטבעו, הוא החסיד האמיתי ההולך בעצת השכל ולא ע"פ הרגש של אהבת עצמו> [עפ"י ע"א א ג נא].
ע' במדור מדרגות והערכות אישיותיות, חסיד.