חסידות ברסלב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
ישראל סלמון (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בשנת תר"ה נפטר ר' נתן, ומאז התפצלה החסידות ולא נותרה תחת הנהגת מנהיג אחד. המנהיג הרשמי, שהתמנה על ידי רבי נתן, היה [[רבי נחמן מטולטשין]], אך הוא הנהיג רק את הקהילה שישבה באומן, בעוד שאר החסידים התפזרו, וצצו כמה מנהיגי קהילות מקומיות של החסידים. בתקופה זו פעל [[רבי נחמן מטשערין]], מגדולי תלמידיו של ר' נתן שיצירתו הינה בעלת השפעה מכרעת על תורת ברסלב עד היום. משפיע נוסף מתלמידי ר' נתן היה [[רבי משה ברסלבר]]. | בשנת תר"ה נפטר ר' נתן, ומאז התפצלה החסידות ולא נותרה תחת הנהגת מנהיג אחד. המנהיג הרשמי, שהתמנה על ידי רבי נתן, היה [[רבי נחמן מטולטשין]], אך הוא הנהיג רק את הקהילה שישבה באומן, בעוד שאר החסידים התפזרו, וצצו כמה מנהיגי קהילות מקומיות של החסידים. בתקופה זו פעל [[רבי נחמן מטשערין]], מגדולי תלמידיו של ר' נתן שיצירתו הינה בעלת השפעה מכרעת על תורת ברסלב עד היום. משפיע נוסף מתלמידי ר' נתן היה [[רבי משה ברסלבר]]. | ||
===הדור הרביעי=== | ===הדור הרביעי=== | ||
בדור הרביעי של החסידות המשפיעים הבולטים היו [[ | בדור הרביעי של החסידות המשפיעים הבולטים היו [[ר�י אברהם חזן]], תלמידו של ר' נחמן מטולטשין, ו[[רבי אברהם שטרנהרץ]], תלמידו של ר' נחמן מטשערין ונינו של ר' נתן. בסביבות שנת תרנ"ד עלה הרב חזן ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[ירושלים]], ובכך החלה להתפתח קהילת חסידי ברסלב בירושלים. כמו כן, ב[[צפת]] החלה להתפתח קהילה של חסידי ברסלב בהנהגת [[רבי ישראל קרדונר]], תלמידו של ר' משה ברסלבר. | ||
משפיעים נוספים בתקופה זו היו [[רבי אלתר טפליקר]], תלמידו של ר' נחמן מטשערין ו[[רבי שמשון ברסקי]] מצאצאי ר' נחמן, שהנהיג את הקהילה באומן. | משפיעים נוספים בתקופה זו היו [[רבי אלתר טפליקר]], תלמידו של ר' נחמן מטשערין ו[[רבי שמשון ברסקי]] מצאצאי ר' נחמן, שהנהיג את הקהילה באומן. | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
* ליקוטי עצות | * ליקוטי עצות | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
רבני חסידות ברסלב הרב אליעזר ברלנד הרב מאיר שלמה הרב שלום ארוש הרב משה צנעני הרב מאיר מלכה הרב אהרן גבאי הרב עוזיהו אלכורת הרב יעקב מאיר שכטר הרב נתן ליברמנש | |||
[[קטגוריה:ברסלב]] | [[קטגוריה:ברסלב]] | ||