חתונה: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(←שלבי החתונה: תיקונים והוספות) |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
במהלך החופה, החתן והכלה שותים מהכוס פעמיים- בברכת האירוסין ובשבע הברכות. בפעם הראשונה, כיוון שהיא עדיין רק מאורסת לו, החתן לא מעביר לה את הכוס ישירות, אלא מעביר לאמה והיא מעבירה לה, ואילו בברכת הנישואין החתן מעביר ישירות לכלה (לפי מנהגים מסוימים, סיום החופה הוא כאשר החתן נותן לכלה לשתות מהיין). | במהלך החופה, החתן והכלה שותים מהכוס פעמיים- בברכת האירוסין ובשבע הברכות. בפעם הראשונה, כיוון שהיא עדיין רק מאורסת לו, החתן לא מעביר לה את הכוס ישירות, אלא מעביר לאמה והיא מעבירה לה, ואילו בברכת הנישואין החתן מעביר ישירות לכלה (לפי מנהגים מסוימים, סיום החופה הוא כאשר החתן נותן לכלה לשתות מהיין). | ||
קיימת מחלוקת בין הראשונים כיצד מתבצע השלב הנקרא "נישואין". | |||
@שיטת אחת ב[[תוספות]], דהיינו ה"הינומא", שמכסים את ראש הכלה. | |||
@[[ספר העיטור|בעל העיטור]] סובר דהיינו כילה מקוטטת על כלונסאות (וזה מה שאנו קוראים כיום "חופה", הגם שההגדרה ההכלתית של "חופה" היינו "נישואין", כך שכאמור ההגדרה של "חופה" תלויה במחלוקת). | |||
@ה[[תוספות רי"ד]] כותב דהיינו פריסת הטלית מעל החתן והכלה. | |||
@דעת [[הרמב"ם]] (וכך נפסק בשו"ע) שנישואין היינו "כניסה לביתו" - כאשר החתן והכלה מתייחדים בביתם. | |||
לפי מנהג | '''לפי מנהג האשכנזים''', כיון שחוששים לשיטת הרמב"ם, מעדיפים שלא יהיה "[[הפסק]]" בין אמירת השבע ברכות לייחוד, ולשם כך אחרי אמירת השבע ברכות תחת הכלונסאות הולכים החתן והכלה ל[[חדר יחוד]] באולם שבו מתקיימת השמחה, ושם מתייחדים שניהם במשך זמן של "כדי ביאה" (אין צורך שיקיימו יחסים, רק שיתייחדו. מקובל שהחתן והלכה אוכלים בחדר היחוד חלק מסעודת החתונה). לדעת חלק מהפסוקים, העדים צריכים לראות כי אכן אין איש בחדר מלבדם וכי הם שוהים בחדר לבד שיעור זה. | ||
'''לפי מנהג עדות המזרח''' (הספרדים), לא נהגו להתייחד באולם השמחות, והבהיר בשו"ת [[יביע אומר]] שלא חוששים ל"הפסק" בין השבע ברכות לזמן שמתייחדים בביתם אחרי החתונה, כיון שהשבע ברכות הם [[ברכות השבח]] ועל כן לא נאמר בהן דין [[עובר לעשייתן]]. וישנם שכתבו ש'''אסור''' לבני עדות המזח לערוך חדר ייחוד באולם השמחות, כיון שרואים בכך חיסרון ב[[צניעות]] שהחתן והכלה מתייחדים לעיני כל המוזמנים, ומסיבות נוספות<ref>הרב אליהו בחבוט, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50313&st=&pgnum=340&hilite= ספר "שושנת העמקים"] ירושלים תשס"ח</ref>. | |||
לאחר החופה מתקיימת [[סעודת מצווה]] מלווה בשירה וריקודים, ולאחריה [[שבע ברכות]]. | |||
==חתונה מעורבת== | ==חתונה מעורבת== | ||
{{להשלים|כל הפרק=כן}} | {{להשלים|כל הפרק=כן}} | ||
ישנו דיון גדול בפוסקים האם הישיבה בסעודת החתונה צריכה להיות נפרדת (גברים לחוד ונשים לחוד) או שאפשר לשבת בשולחנות מעורבים בין גברים לנשים. | ישנו דיון גדול בפוסקים האם הישיבה בסעודת החתונה צריכה להיות נפרדת (גברים לחוד ונשים לחוד) או שאפשר לשבת בשולחנות מעורבים בין גברים לנשים. | ||
[[קטגוריה:נישואין|*]] | [[קטגוריה:נישואין|*]] | ||
גרסה מ־21:27, 5 בינואר 2012
|
|
חתונה בהלכה הוא שם האירוע בו מתקיימים קידושין, נישואין וסעודת שבע ברכות הראשונה
שלבי החתונה
החלק העיקר בחתונה הוא החופה. למנהג האשכזנים החופה צריכה להיעשות תחת כיפת השמים (ובחורף פותחים את הגג שמעל החופה) ואילו לספרדים החופה יכולה להתקיים גם בתוך האולם. לפני החופה, החתן ביחד עם "מסדר הקידושין" והעדים חותמים על הכתובה. החופה נערכת על ידי רב הבקיא בהלכות חופה וקידושין, וכוללת שלושה חלקים עיקריים:
- אירוסין:
- ברכת האירוסין ושתיית יין
- קידושין
- קריאת הכתובה- אין זה מעיקר הדין אלא מנהג שהתקבל בישראל כדי להפריד בין הקידושין לנישואין.
- נישואין:
- שבע ברכות הנישואין. נהוג לחלק את הברכות לרבנים וקרובי משפחה.
- שבירת כוס- זכר לחורבן. יש הנוהגים לשבור את הכוס בסיום החופה, ויש נוהגים לשבור אותה לפני שבע הרבכות.
במהלך החופה, החתן והכלה שותים מהכוס פעמיים- בברכת האירוסין ובשבע הברכות. בפעם הראשונה, כיוון שהיא עדיין רק מאורסת לו, החתן לא מעביר לה את הכוס ישירות, אלא מעביר לאמה והיא מעבירה לה, ואילו בברכת הנישואין החתן מעביר ישירות לכלה (לפי מנהגים מסוימים, סיום החופה הוא כאשר החתן נותן לכלה לשתות מהיין).
קיימת מחלוקת בין הראשונים כיצד מתבצע השלב הנקרא "נישואין".
- שיטת אחת בתוספות, דהיינו ה"הינומא", שמכסים את ראש הכלה.
- בעל העיטור סובר דהיינו כילה מקוטטת על כלונסאות (וזה מה שאנו קוראים כיום "חופה", הגם שההגדרה ההכלתית של "חופה" היינו "נישואין", כך שכאמור ההגדרה של "חופה" תלויה במחלוקת).
- התוספות רי"ד כותב דהיינו פריסת הטלית מעל החתן והכלה.
- דעת הרמב"ם (וכך נפסק בשו"ע) שנישואין היינו "כניסה לביתו" - כאשר החתן והכלה מתייחדים בביתם.
לפי מנהג האשכנזים, כיון שחוששים לשיטת הרמב"ם, מעדיפים שלא יהיה "הפסק" בין אמירת השבע ברכות לייחוד, ולשם כך אחרי אמירת השבע ברכות תחת הכלונסאות הולכים החתן והכלה לחדר יחוד באולם שבו מתקיימת השמחה, ושם מתייחדים שניהם במשך זמן של "כדי ביאה" (אין צורך שיקיימו יחסים, רק שיתייחדו. מקובל שהחתן והלכה אוכלים בחדר היחוד חלק מסעודת החתונה). לדעת חלק מהפסוקים, העדים צריכים לראות כי אכן אין איש בחדר מלבדם וכי הם שוהים בחדר לבד שיעור זה.
לפי מנהג עדות המזרח (הספרדים), לא נהגו להתייחד באולם השמחות, והבהיר בשו"ת יביע אומר שלא חוששים ל"הפסק" בין השבע ברכות לזמן שמתייחדים בביתם אחרי החתונה, כיון שהשבע ברכות הם ברכות השבח ועל כן לא נאמר בהן דין עובר לעשייתן. וישנם שכתבו שאסור לבני עדות המזח לערוך חדר ייחוד באולם השמחות, כיון שרואים בכך חיסרון בצניעות שהחתן והכלה מתייחדים לעיני כל המוזמנים, ומסיבות נוספות[1].
לאחר החופה מתקיימת סעודת מצווה מלווה בשירה וריקודים, ולאחריה שבע ברכות.
חתונה מעורבת
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
ישנו דיון גדול בפוסקים האם הישיבה בסעודת החתונה צריכה להיות נפרדת (גברים לחוד ונשים לחוד) או שאפשר לשבת בשולחנות מעורבים בין גברים לנשים.
- ↑ הרב אליהו בחבוט, ספר "שושנת העמקים" ירושלים תשס"ח