טומאה בציבור

קרבנות (ציבור או יחיד) שזמנם קבוע, קרבים אפילו בטומאה.

כשאין אפשרות להקריב בטהרה קרבנות שקבוע להם זמן, מקריבים אותם אף בטומאה. לכן, למשל, גם כאשר רוב הקהל טמאים טומאת מת, או הכהנים או כלי השרת טמאים טומאת מת - אין דוחים את קרבן הפסח ל"פסח שני", אלא מקריבים אותו בטומאה.