יד שחט דם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
(←השלכות הלכתיות: תיקנתי שגיאה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== מקור הדין == | == מקור הדין == | ||
דין זה נלמד ב[[גמרא]] | דין זה נלמד ב[[גמרא]]<ref>{{מקור|בבלי:בבא מציעא כב ב$בבלי בבא מציעא כב, ב}}</ref>: "רב פפא רמי (הקשה): כתיב "כי יתן" וקרינן "כי יותן", הא כיצד? בעינן (אנו צריכים), "כי יותן" דומיא ד"כי יתן"; מה "יתן" לדעת - אף "כי יותן" נמי לדעת". | ||
כלומר: כתוב בפסוק (ויקרא י"א) "וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע וְנָפַל מִנִּבְלָתָם עָלָיו טָמֵא הוּא לָכֶם". הכתיב הוא "יתן" - משמע בנתינת האדם, ואילו הקרי הוא "יותן" - משמע באופן פסיבי, ללא האדם. אלא מסבירים שהכוונה גם לנתינה שלא בידי אדם, אלא ששמח בה האדם, כגון ששטפו את פירותיו. | כלומר: כתוב בפסוק (ויקרא י"א) "וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע וְנָפַל מִנִּבְלָתָם עָלָיו טָמֵא הוּא לָכֶם". הכתיב הוא "יתן" - משמע בנתינת האדם, ואילו הקרי הוא "יותן" - משמע באופן פסיבי, ללא האדם. אלא מסבירים שהכוונה גם לנתינה שלא בידי אדם, אלא ששמח בה האדם, כגון ששטפו את פירותיו. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
==השלכות הלכתיות== | ==השלכות הלכתיות== | ||
* מהדין אין אוכל [[חולין]] יכול להיטמא אלא אם כן נרטב קודם מאחד משבעת המשקין לרצונו של הבעלים. | * מהדין אין אוכל [[חולין]] יכול להיטמא אלא אם כן נרטב קודם מאחד משבעת המשקין לרצונו של הבעלים. | ||
* קודם אכילת מאכל כלשהו שרטוב באחד משבעת | * קודם אכילת מאכל כלשהו שרטוב באחד משבעת המשקים הנ"ל יש [[נטילת ידיים|ליטול ידיים]]. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
* [[דבר שטיבולו במשקה]] | * [[דבר שטיבולו במשקה]] | ||
==הערות שוליים== | |||
<references/> | |||
[[קטגוריה: טומאה וטהרה]] | [[קטגוריה: טומאה וטהרה]] | ||
גרסה אחרונה מ־07:55, 27 ביוני 2022
|
|
י"ד שח"ט ד"ם הם ראשי תיבות לשבעת המשקין המכשירין אוכלים לקבל טומאה.
מקור הדין[עריכה]
דין זה נלמד בגמרא[1]: "רב פפא רמי (הקשה): כתיב "כי יתן" וקרינן "כי יותן", הא כיצד? בעינן (אנו צריכים), "כי יותן" דומיא ד"כי יתן"; מה "יתן" לדעת - אף "כי יותן" נמי לדעת".
כלומר: כתוב בפסוק (ויקרא י"א) "וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע וְנָפַל מִנִּבְלָתָם עָלָיו טָמֵא הוּא לָכֶם". הכתיב הוא "יתן" - משמע בנתינת האדם, ואילו הקרי הוא "יותן" - משמע באופן פסיבי, ללא האדם. אלא מסבירים שהכוונה גם לנתינה שלא בידי אדם, אלא ששמח בה האדם, כגון ששטפו את פירותיו.
דין זה הוא דווקא אם שמח בעוד האוכלין רטובין.
ראשי התיבות[עריכה]
ראשי התיבות של יד שחט דם הם:
- יין
- דבש
- שמן
- חלב
- טל
- דם
- מים
השלכות הלכתיות[עריכה]
- מהדין אין אוכל חולין יכול להיטמא אלא אם כן נרטב קודם מאחד משבעת המשקין לרצונו של הבעלים.
- קודם אכילת מאכל כלשהו שרטוב באחד משבעת המשקים הנ"ל יש ליטול ידיים.