יהא מונח עד שיבוא אליהו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 16: שורה 16:
* [[כל דאלים גבר]]
* [[כל דאלים גבר]]


[[קטגוריה:דיני ממונות]]
[[קטגוריה:עקרונות משפטיים בדיני ממונות]]
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

גרסה מ־15:02, 21 באוגוסט 2008

הגדרה

ממון שיש ספק מי בעליו, ואחד מהם בוודאי רמאי (בבא מציעא ג.), ואם יחלקו השני בוודאי יפסיד, לא ינתן לאף אחד מהתובעים.

לדוגמא, שניים שהפקידו אצל אחד זה מנה וזה מאתיים, זה אומר שלי מאתיים וזה אומר שלי מאתיים והשומר אומר איני יודע - נותן לזה מנה ולזה מנה, והשאר יהא מונח עד שיבוא אליהו.

מקור וטעם

מקורו מסברא.

טעמו הוא קנס, כדי שהרמאי יודה (תוס' גיטין מד:).

פרטי הדין

היכן יהא מונח - נחלקו הראשונים האם אצל הנפקד (רמב"ם גזילה ואבידה יג-ו) או בבית דין (מרדכי בבא מציעא רעד בשם אור זרוע).

ראה גם