יהדות ג'מייקה

יהדות ג'מייקה מונה כיום רק כ-200 נפש. עם זאת היא היתה אחת הקהילות היהודיות הגדולות והמבוססות ביותר באיים הקאריביים. בקינגסטון, בירת האי פועל היום בית הכנסת "שערי שלום" אשר נבנה בשנת 1704. הוא בנוי בסגנון שהיה מקובל בקהילות של אנוסים וצאצאיהם, כדמותו של בית הכנסת באמסטרדם. מבנה בית הכנסת גבוה והוא מצופה ומרוהט בעץ כבד, המיוחד בבית הכנסת היא הרצפה מחול ים.

רצפת החול שומרת את סודו של בית הכנסת לאורך ההיסטוריה. למעשה קיימים בכל העולם חמישה בתי כנסת אשר רצפתם מכוסה בחול: באמסטרדם, בקורסאו, בסן תומס (איי הבתולה), בסורינאם ובג'מייקה. קיימת דעה כי הסיבה לכיסוי רצפת בתי הכנסת בחול היא זיכרון לימים שבהם אבות האנוסים התקבצו להתפלל בחבורות קטנות במרתפים שרצפתם מכוסה חול, כדי לעמעם את קול צעדיהם כדי שלא יישמעו לאוזניהם של פקחי האינקוויזיציה. אחרים טוענים כי הסיבה היא לציין את הזמניות של הגלות לפני שעם ישראל ישוב לארץ ישראל. וכשם שבני ישראל נדדו במדבר ארבעים שנה לפני שהגיעו לארץ המובטחת, כך גם האנוסים נאלצו לנדוד במדבריות הנצרות עד ששבו לאמונתם.

למרות שיש רק 15 ילדים יהודים באי, הקהילה מחזיקה את בית הספר "הלל", אשר לומדים בו למעלה מ-800 ילדי המקום. בכך הם רואים עוד דרך למעורבות ציבורית ולתרומה לחברה המקומית.

תולדות הקהילה

בשנת 1530 הגיעו ראשוני היהודים לג'מייקה. הם הגיעו למקום ביחד עם המתיישבים הראשונים מפורטוגל. הקהילה נוסדה בשנת 1656 ולפני מעט זמן היא חגגה לא פחות מ-350 שנה לקיומה.

על גודלו של הישוב בג'מייקה מעידים 21 בתי הקברות היהודיים המפוזרים על פני שטח האי. שמות המשפחה החרותים על המצבות היהודיות. גם בספרי הטלפונים באי מופיעים שמות משפחה יהודיים של כאלה שאינם כבר בני דת משה. מקורם של שמות המשפחה העתיקים הוא בשמות של משפחות ספרדיות אשר גורשו מספרד, ביניהן דה קוסטה, הנריקס, קרדוזו, קוריאל, מאדורו, סניאור, מנדס, סילבה, סמואל, פריירה, מסיאס, די לאון. משערים כי עשרות אלפים מתושבי האי הם צאצאים למשפחות יהודיות . משפחות שלמות באי נושאות את השמות כהן או לוי, בלי להיות יהודים - דבר המעורר במבקר תחושה מוזרה ביותר.

תור הזהב של ספרד הסתיים בפתאומיות ב-1492, תחת שלטונם של המלך הקתולי פרדיננד ואשתו המלכה איזבלה. בעקבות קבלת חוקי האינקוויזיציה, היהודים היו צריכים לעזוב את המדינה או להתנצר. חלקם הפכו למגורשים, אלו שהתנצרו כונו "קונברסוס", או 'נוצרים חדשים', ואלה שהמשיכו לקיים את היהדות בסתר נקראו "מרנוס" או אנוסים.

תחילה ברחו מספרד כ-300 אלף יהודים. כאשר כוננה גם בפורטוגל אינקוויזיציה, נדדו היהודים גם למושבות הספרדיות והפורטוגזיות באמריקה . וכך מצאו חלקם את הדרך גם לאיי האוקיינוס האטלנטי, וביניהם לאיים הקריביים בג'מייקה.

במאה השש עשרה הקימו היהודים האנוסים בג'מייקה רשת מסחר שהקיפה את העולם. יחד עם יהודים שפזורים בארצות שונות הם יצרו שבט גלובלי של סוחרים, רשת מודיעין עולמית הקשורה במסורת, בשפה ובשנאה לספרד. עם שיפור המצב הכלכלי של האי, יהודים ספרדים הגיעו ממקומות נוספים בעולם החדש ובאירופה: מאמסטרדם שבהולנד, מיוון, מבורדו ורואן בצרפת ומלונדון באנגליה.

עד שנת 1730 היוו היהודים בין 10 ל-12 אחוזים מהאוכלוסייה הלבנה של האי. קהילות אשכנזיות נוצרו בג'מייקה בסוף המאה הי"ח, בעקבות הגירה יהודית ממזרח אירופה וממערבה. בתחילת המאה העשרים הגיעו מספר יהודים משאריות האימפריה העותמנית והתיישבו בג'מייקה, ואליהם הצטרפו בשנות ה-30 של המאה העשרים פליטים מהאנטישמיות הגואה ערב השואה באירופה.

ג'מייקה היתה המקום הראשון בעולם שבו זכו היהודים לאמנציפציה. היהודים הורשו לשמור את דתם, לעסוק בכל תחומי המסחר ולקנות אדמות ובתים, וחיו בשלום עם שכניהם, בני דתות אחרות. בראשית המאה ה-18 קיבלו היהודים זכות להצביע והחלו לצבור כוח פוליטי, ובשנת 1740 זכו לאמנציפציה מידי הבריטים עוד לפי שזכו לכך היהודים בבריטניה עצמה.

בשנת 1848 היו 8 מתוך 47 חברי הפרלמנט בג'מייקה יהודים, ובשנת 1866 עמד מספר הנציגים היהודים על 13. מצב זה הביא לכך שבאותן שנים היתה ג'מייקה המדינה היחידה בעולם שבה שבת הפרלמנט הכללי ביום כיפור.

יהדות ג'מייקה מנתה בשיאה כ-2,400 איש, בתי כנסת היו בפורט רויאל, בספאניש טאון ולאחריהם בקינגסטון, בה היו שני בתי כנסת. היה גם בית כנסת במונטגו ביי. בית הכנסת "שערי שלום" בקינגסטון נבנה בשנת 1704. בית הכנסת האשכנזי "שערי יושר" הוקם בשנת 1787, ובית כנסת נוסף - "מקווה ישראל" -נבנה בשנת 1796. בשנת 1882 היתה שריפה גדולה בקינגסטון ובתי הכנסת נחרבו, אך הם נבנו מחדש בשנת 1885.

תפילת קולומבוס

הרב אליהו בירנבוים, שהיה היה הרב הראשי של אורוגואי ומאז שנת 1998 הוא משמש כראש מכון שטראוס עמיאל להכשרת רבנים לקהילות יהודיות בתפוצות, סייר בקהילה בשנת 2008. את רשמיו הוא מפרסם מיידי שבועיים במוסף השבת של מקור ראשון.

הוא מספר כי "לפני הגעתי לג'מייקה, שמעתי על כך שבסידור התפילה במקום מופיעה תפילה מיוחדת שאינה קיימת בסידורים אחרים מחוץ לאזור הקאריביים, הלא היא "תפילת הודיה לכריסטופר קולומבוס" אשר גילה את האיים באזור ונתן ביטחון לבני האנוסים וליהודים במקום. "מי שבירך לקולומבוס". כאשר הגעתי למקום ניסיתי לחפש בסידורים ישנים ולברר אצל בני המקום, אולם לא מצאתי זכר לתפילה זו."

הוא מספר כי לדמותו של כריסטופר קולומבוס יש מעמד מיוחד בג'מייקה בכלל ואצל יהודי המקום בפרט. לאחר גילוי האיים החדשים, קולומבוס הכריז על היותם בבעלות מלך ספרד ומונה להיות מושל איים אלו. בהיות האי בשליטה של משפחת קולומבוס, פנו יהודים אנוסים למרקיז של ג'מייקה והנ"ל אישר להם להתיישב באי. הדבר מסביר גם מדוע לא נמצא בית דין של האינקוויזיציה בג'מייקה בזמן שלטונו.

היהודים אשר התיישבו בג'מייקה יכלו לשמור על יהדותם, בניגוד למצב במושבות האחרות שהיו בשליטת ספרד. כך למעשה הפכה ג'מייקה למעין מובלעת יהודית בתוך הממלכה הספרדית, וכל זאת תודות לקולומבוס ובני משפחתו אשר המשיכו בדרך אביהם, לפי ההשערה שהוא היה ממוצא יהודי, ודאגו ליהודים ולאנוסים.

מקור

• רבי אליהו בירנבוים, 'חול ים בבית הכנסת, מקור ראשון, 13 באוגוסט 2008