יהדות טולדו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(תיקונים קלים) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Tolede_el_Transito.JPG|ימין|thumb|250px|בית הכנסת "אל טרנסיטו" - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:Olivier Lévy]] | [[תמונה:Tolede_el_Transito.JPG|ימין|thumb|250px|בית הכנסת "אל טרנסיטו" - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:Olivier Lévy]] | ||
היהודים בעיר טולדו בירת מחוז קסטיליה בספרד, ובתקופות אחדות גם בירת שליטי ארץ ספרד, עמדו במוקד ההתפתחויות המדיניות, הדתיות והחברתיות בספרד. במהלך | היהודים בעיר טולדו בירת מחוז קסטיליה בספרד, ובתקופות אחדות גם בירת שליטי ארץ ספרד, עמדו במוקד ההתפתחויות המדיניות, הדתיות והחברתיות בספרד. במהלך ימי הביניים חוו יהודי ספרד את תוצאות קשרי הגומלין בינם לבין הנוצרים והמוסלמים. הם קיימו יחסים חברתיים, תרבותיים ומדיניים עם כולם, תוך עליות וירידות. היהודים נטלו חלק חשוב במנגנון המלוכה וביצירת תרבותה של העיר. יחד עם זאת הם היו קורבנות לגזרות שהוטלו עליהם, למהומות נגדם ולגירוש מביתם. תולדות יהדות טולדו מיצגים את תולדות יהדות ספרד. | ||
==תולדות היהודים== | ==תולדות היהודים== | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
===תחת שלטון הויזיגותים=== | ===תחת שלטון הויזיגותים=== | ||
עדויות על המצאות [[קהילה]] יהודית בטולדו מצויות מהמאה ה-6. <ref> | עדויות על המצאות [[קהילה]] יהודית בטולדו מצויות מהמאה ה-6. <ref> לפי אגדה אורבנית (שאין לה בסיס היסטורי) מיחסת את קביעת שמה של העיר ליהודים . לפיה, מועד ההתיישבות הראשון בעיר היה בשבוע בו קוראים בתורה את [[פרשת תולדות]]. מכאן, נגזר שמה של העיר. מקור: יוסף לפיד, מדריך לפיד דרום אירופה - איטליה, יוון, ספרד, פורטוגל, צרפת</ref> המלכים הויזיגותים - הגותים המערביים - קבעו את בירתם בעיר טולדו. המלכים בשיתוף עם הכנסיה הנוצרית גיבשו את הגזרות נגד היהודים. בועידות ראשי כנסייה ובית המלוכה, שהתקיימו בעיר, דנו גם ביחס שיש לנקוט כלפי היהודים. מלכי הויזיגותים בקשו להכפיף את נתיני הממלכה לכנסייה הקתולית. בשנת 589 הוחלט כי הילדים הנולדים לזוג מעורב, יהודי ונוצרייה, יוטבלו לנצרות, וכך נקבע תקדים . כן נגזר על היהודים שלא ישאו במשרות שלטוניות בעיר ולא יקחו לעצמם נשים ועבדים מהנוצרים. | ||
בשנת | בשנת 613 המלך סיסבוט (Sisebut) (625 - 612) ציוה על המרת דתם של היהודים . ואלו שלא עשו כן התחייבו בגירוש מהמדינה. היהודים הגיבו על כך ב [[שמד]] המוני ובבריחה ל[[צרפת]]. בשנת 638 נקבע בטולדו כי המרת דת תהיה כרוכה בחתימה על שטר ההסכמה , "פלקיטוס" ( placitum), ולא על החוזה המשפטי המקובל ה"פקטום" ( Pactum). השטר החדש היה בתוקף גם ללא רצון החותם. היהודי שחתם עליו נדרש להתחייב לעזוב את מנהגי ה[[יהדות]] מוגדרים, בין השאר, [[מילה]], [[כשרות ]] ולימוד תורה שבעל פה. הגזרות נגד היהודים הגיעו לשיא בשנת [[694]] . בוועידה שנערכה בטולדו החליט המלך "אגיקה" (Egica) (687 - 700) כי היהודים קשרו קשר נגדו עם אחיהם מעבר לים. הוא תבע עונש לבוגדים: המרת דת, מכירת היהודים לעבדים - לאדונים שייבחרו על ידי המלך, כאשר האדונים התבקשו להשגיח על עבדיהם היהודים שינהגו כנוצרים. ילדיהם של העבדים הועברו לחינוך בבתי נוצרים ונקבע כי כאשר יגדלו יינשאו רק לנוצרים. רכוש היהודים הוחרם . לא ברור האם הגזרות הוצאו לפועל | ||
===ספרד המוסלמית=== | ===ספרד המוסלמית=== | ||
בשנת | בשנת 711 חצה צבא מוסלמי את מיצר גיברלטר וכבשו את חצי-האי האיברי. שוררת דעה כי יהודי טולידו סייעו למוסלמים לכבוש את העיר בשנת 715. | ||
בספרד המוסלמית התפתחה חברה עירונית לצד החברה הכפרית שהייתה קיימת. בערים המרכזיות, כולל טולדו, הוקמו קהילות אמידות. היהודים הצליחו לטפח קשרים עם הלא-יהודים, אשר בתוכם הם גרו. למעמד מכובד הגיעו ה[[רופא|רופאים]] היהודים ששרתו בחצרות השליטים המוסלמים. היהודים היו מדענים מהשורה הראשונה בשורה של תחומים : | בספרד המוסלמית התפתחה חברה עירונית לצד החברה הכפרית שהייתה קיימת. בערים המרכזיות, כולל טולדו, הוקמו קהילות אמידות. היהודים הצליחו לטפח קשרים עם הלא-יהודים, אשר בתוכם הם גרו. למעמד מכובד הגיעו ה[[רופא|רופאים]] היהודים ששרתו בחצרות השליטים המוסלמים. היהודים היו מדענים מהשורה הראשונה בשורה של תחומים : אסטרונומיה, מתמטיקה ופילוסופיה, מצב היהודים הוטב והקהילה היהודית בטולדו, כמו קהילות רבות אחרות, שגשגה. היהודים למדו לדבר ערבית, ושנים רבות לאחר שהשליטה בספרד עברה לידים נוצריות, המשיכו היהודים להשתמש בערבית כשפתם. כך למשל, פנקסי הקהילה היהודית במאה ה-13 נכתבו בערבית. המאה ה-10 כונתה בשם '''תור הזהב של היהודים בספרד המוסלמית'''. | ||
===הכיבוש הנוצרי=== | ===הכיבוש הנוצרי=== | ||
בשנת | בשנת 1085 נכבשה טולדו על ידי המלך הנוצרי אלפונסו השישי (1109 -1072) (Alfonso) . המוסלמים השאירו לכובשים מערכת שלטון עם מינהל, כלכלה וחברה שהנוצרים החליטו לאמץ. היהודים, אשר הכירו את המערכות ואפילו בנו את חלקם, סיוע בידי הנוצרים . בתמורה, הכובשים הנוצרים העניקו כתבי זכויות למיעוטים ליהודים וגם למוסלמים שנותרו בממלכה הנוצרית. הקהילות היהודיות זכו ליתרונות לעומת אחיהם מעבר ל[[הרי הפירינאים]], כמו בצרפת. ביטוי לכך היה באוטונומיה הפנימית שקבלו ,בשיעורי המיסים שחוייבו ובהטבות במסחר בין הארצות שניתן להם. בקהילות הוקמו בתי דין אוטומומיים , בערבית Aljama. בבתי דין אלו דנו בסכסוכים בין חברי הקהילה אך דנו בהם גם בעברות לא-דתיות שנעשו נגד הקהילה חברי הקהילה . בתי הדין הורשו לחרוץ דין מוות על חבריהם. | ||
דוגמא להצלחת שילוב היהודים בהנהגת המדינה הייתה בטולדו. הרופא היהודי, יוסף הנשיא בן פרוציאל {Ferruzial) היה לרופא המלך אלפונסו השישי ושל כובש העיר טולדו ליאון. הוא רכש השפעה רבה בתצרו של המלך. רבי יהודה הלוי, בן תקופתו הרבה לדבר בשבחו של החצרן התקיף הזה ועמד על פעילותו לטובת אחיו היהודים. | דוגמא להצלחת שילוב היהודים בהנהגת המדינה הייתה בטולדו. הרופא היהודי, יוסף הנשיא בן פרוציאל {Ferruzial) היה לרופא המלך אלפונסו השישי ושל כובש העיר טולדו ליאון. הוא רכש השפעה רבה בתצרו של המלך. רבי יהודה הלוי, בן תקופתו הרבה לדבר בשבחו של החצרן התקיף הזה ועמד על פעילותו לטובת אחיו היהודים. | ||