יהדות תוניסיה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חגיגות ל"ג בג'רבה 2007 - המקור:ויקישיתוף, צילם:Chesdovi
יהודי תוניס - צולם לפני 1900
Tunisian Jewish Cemetary

יהדות תוניסיה מקורה הוא עתיק יומין. משערים כי צי האוניות של שלמה המלך והמלך חירם מצידון הגיעו לתוניסיה כבר במאה ה-10 לפני הספירה. לפי ההיסטוריון היווני הֵרוֹדוֹטוֹס שחי בשנים (485 - 420 לפנה"ס) היהודים הגיעו לתוניס באוניות מ"צור" - פיניקיה.

אפריקה מזוהה במספר מקורות יהודיים בהקשר ל"תרשיש" ו"אופיר" . והתרגום ארמי לספרי הנביאים מתרגם את תרשיש המקראית עם קרתגו.

לאחר חורבן הבית השני - בשנת 70 - הגיעו לארץ זו פליטים רבים מארץ ישראל. לפי המשוער, 30,000 יהודים עבדים יושבו בתוניס על ידי הקיסר הרומאי טיטוס.


תולדות יהדות תוניסיה

מחוץ לעיר קרתגו, אשר חרבה בשנת 149 לפנה"ס, אך הוקמה מחדש מאה שנה לאחר מכן, נמצאו מצבות יהודיות בבית הקברות שכונה:Garmath מהמאה ה-2 - ה-3 לספירה. אולי הצאצאים שהגיעו לעיר לאחר חורבן הבית. בין השאר, נמצא במקום מנורת שמן עם שבע זרועות להדלקה ותבליט של שופר.

בעיר Hammam-Lif , בבית הכנסת Naro מהמאה ה-3 נמצאה מוזיאיקה, אשר היום היא במוזיאון ברוקלין בניו יורק. סופרים נוצרים מספרים על קהילות יהודיות בערים: Utica ו-Tozeur. רבנים ידועים מתוניסיה הם : רבי אבא ורבי חנינא.

מההיסטוריה המוסלמית של האזור ידוע לנו על מלכת הברברים, התושבים המקומיים בהרים, אשר בדרום המדינה בשם :Kahaina. במאה ה-7 היא התנגדה לכיבוש המוסלמי. היא הצליחה לגרש את מושל מצרים לארצו. אך בשנת 693 היא נרצחה. מקום קבורתה מכונה: "באר כהינא" :(Bir-el-Kahen -(Kahaina’s well

הכובשים המוסלמים בנו את העיר : Kairouan, או Qayrawan (המחנה) והיא הפכה למרכז יהודי. במרכז זה התרכזו לומדי תורה. לכאן הגיעו יהודים מכל רחבי האזור. העיר נכבשה על ידי מצרים בשנת 1057 והיהודים גורשו ממנה. הם לא הורשו לשוב אליה עד לכיבוש הצרפתי של תוניס בשנת 1881. [1]

המלכויות האיסלמיות במאה ה-13: Almoravids ו-Almohads לא היו סבלניות כלפי היהודים והם נדרשו להמיר את דתם, למות או נמכרו לעבדות. המלכים ה:Hafsids הירשו ליהודים לשמור על דתם. נשארה רק הגבלה לגור ברובעים נפרדים,שכונו: Hara-al-Yahud.

הגראנה

ערך מורחב - גראנה (תוניסיה)


בין הגולים מספרד שהגיעו לתוניסיה היה : Abraham Zacuto, האסטרונום של מגלה אמריקה, כריסטופר קולומבוס. אך הזרם החשוב של יוצאי ספרד הגיע לתוניסיה במאה ה-17 מיהדות ליבורנו שבאיטליה. הם הקימו קהילות נפרדות וכונו בשם גראנה. הם נהגו כנו נתינים זרים, התלבשו כמותם ולא היו נתונים לשליטת המושל המקומי. משפחות ידועות של הגראנה הם: Cardozo, Castro, Mendoza, Morena, Malka, and De Paz.


יהדות ג'רבה

ערך מורחב - יהדות ג'רבה


יהדות ג'רבה נחשבת לאחת מן הקהילות היהודיות העתיקות בעולם. היא הקהילה היהודית הראשונה בתוניס. בצפון אפריקה קדמה לה יהדות לוב. לפי מסורת מקומית יהודים הגיעו לאי בימי שלמה המלך יחד ים יורדי ים פיניקים כבר לאחר חורבן בית ראשון ( 586 לפנה"ס ).

באי שני רובעים יהודיים: הגדול - שקרוב לים - הוא "חארה כבירה", והקטן: "חארה צגירה"

יהודי ג'רבה הצליחו לשמר את תרבותם המסורתית, עד היום הם מקפידים בשמירת מצוות תורת ישראל ומכלול פרטי ההלכה היהודית. בג'רבה כעשרים בתי כנסת, ושתי ישיבות: ישיבת "אור תורה", וישיבת "רבי אברהם" - המיועדת למצטיינים. כמו כן פועל באי בית ספר יהודי-פרטי: "תורה וחינוך". רוב התלמידים היהודים לומדים כיום (על פי בחירתם) בבית ספר ממשלתי.

רבים מיהודי ג'רבה שעלו לישראל התיישבו בירושלים, נתיבות ובמושבי הדרום.


הרב אליהו בירנבוים אשר בקר באי באוגוסט 2008 מסכם את רשמיו במאמר אי הנפלאות כך: "מעל הכל, זו קהילה אשר הצליחה לשמר את התרבות המסורתית, ובשעה שיהודי כל העולם עברו תהליכי מודרניזציה וחילון, היא שמרה על עצמה סגורה ומסוגרת וכל היהודים החיים בה כיום, שומרים על מסורת ישראל סבא בנאמנות בהקפדה ובמסירות. המבקר בג'רבה חווה חוויה עזה וחש כמי שנכנס למנהרת הזמן וחולף מאות שנים לאחור על פני ההיסטוריה היהודית.

בני הקהילה נהנים אמנם ממיטב הטכנולוגיה המודרנית, אבל דפוסי החיים הקהילתיים נראים כשחזור מופלא של דרכי החיים היהודיים בגולה בשיא תפארתם".

קישורים חיצוניים

  1. מקום זה נבחר על הגרמנים במלחמת העולם השנייה לבניית מחנה ריכוז.