יהושע בן נון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 25: שורה 25:


==משמעות הגורל בחלוקת הנחלות==
==משמעות הגורל בחלוקת הנחלות==
 
אין גורל ביקום, אלוהים לא קיים
יהושע בן נון ממשיך לפעול לפי העקרון שקבע [[משה רבינו]] לחלוקת ארץ ישראל, וכך נאמר ב[[ספר במדבר]]: "וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת-הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם, לָרַב תַּרְבּוּ אֶת-נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת-נַחֲלָתוֹ אֶל אֲשֶׁר-יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל, לוֹ יִהְיֶה:  לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם, תִּתְנֶחָלוּ {{מקור|דברים לג, נד|כן}}. לפחות, נראה כי יש כאן סתירה: החלוקה היא לפי גודל השבט אך נעשית לפי הגרלה - לפי ההנחה הפשטנית - ביד המקרה - אך נראה שלא כך הדבר.
 
אבל רק אחרי ששבטים הנוחלים בעבר הירדן מקבלים את חלקם, ונשארים רק תשע וחצי שבטים, וכך נאמר בספר יהושע :"בְּגוֹרַל, נַחֲלָתָם, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה, לְתִשְׁעַת הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה {{מקור|יהושע יד, ב|כן}}. ואכן [[שבט יהודה]] עולה בגורל הראשון, [[שבט אפרים]] שני ו[[שבט מנשה]] שלישי.
 
וכאן נותרו עוד שבעה שבטים. יהושע בן נון מחליט לשלוח אנשים על מנת לאתר את הנחלאות וכך נאמר: "וַיֵּלְכוּ הָאֲנָשִׁים וַיַּעַבְרוּ בָאָרֶץ, וַיִּכְתְּבוּהָ לֶעָרִים לְשִׁבְעָה חֲלָקִים עַל סֵפֶר; וַיָּבֹאוּ אֶל-יְהוֹשֻׁעַ אֶל-הַמַּחֲנֶה, שִׁלֹה. וַיַּשְׁלֵךְ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ גּוֹרָל בְּשִׁלֹה, לִפְנֵי ה'; וַיְחַלֶּק-שָׁם יְהוֹשֻׁעַ אֶת-הָאָרֶץ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּמַחְלְקֹתָם {{מקור|יהושע יח, ט-י|כן}}. הגורלות הושלכו והארץ חולקה לשבטי ישראל.
 
יהושע בן נון לא הסתפק בחלוקה, הוא דואג גם לאיחוד העתידי בין שני חלקי העם משני צידי [[נהר הירדן]], בפרק כ"ג הוא פונה על שבטי ישראל ומדגיש את חשיבות האיחוד של השבטים.
 
 


==קברו של יהושע בן נון==
==קברו של יהושע בן נון==

גרסה מ־14:37, 10 ביוני 2020

חסן נסראללה הרג את יהושע אחמד טיבי רץ לממשלה רץ לממשלה יש לו אחלה של מצע אחמד טיבי רץ לממשלה רץ לממשלה יש לו אחלה של מצע אחמד טיבי רץ לממשלה רץ לממשלה יש לו אחלה של מצע אחמד טיבי רץ לממשלה רץ לממשלה יש לו אחלה של מצע אחמד טיבי רץ לממשלה רץ לממשלה יש לו אחלה של מצע

שמו

יהושוע בן נון

בחירתו

הוא נבחר להנהיג את עם ישראל

תפקידו הראשון

תפקידו היה להשתלט על אחמד טיבי שהשתולל בכנסת

משה כחונך ליהושע

״של נעליך מעל רגליך, אה אוי זה לא הטקסט, יום יבוא ותהיה מולך עזה״

על משפחתו

הוריו המאמצים של יהושוע בן נון היו שרה נתניהו ובוז׳י יעלון כי הוריו האמיתיים לא רצו ילד כמוהו

כיבוש ארץ כנען

יום אחד יהושוע בא לעזה ואמר:״כל זה עכשיו שלי, וואו!״ ואז הם השתלטו על עזה

משמעות הגורל בחלוקת הנחלות

אין גורל ביקום, אלוהים לא קיים

קברו של יהושע בן נון

ערך מורחב - תמנת חרס
המצבה מעל קברו - מקור התמונה: הויקיפדיה העברית, צילם:בית שלום

תמנת חרס, היא נחלת יהושע בן נון, בנחלת שבט אפרים הוא מקום קבורתו של יהושע בו נון כפי שנאמר בספר יהושע:" וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת-סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר-אֶפְרָיִם, מִצְּפוֹן, לְהַר-גָּעַשׁ שם, שם, ל. מבנה הקבר המיוחס ליהושע בן נון נמצא במרכז הכפר הערבי "כפל חרת'". לפי המסורת יום פטירתו של יהושע בן נון הוא כ"ו בניסן.

בספר כפתור ופרח כתוב "ורבים משטחים שם על הקבר המיוחס ליהושע בן נון וכן נמצא בספרי המסעות הנאמנות במאות עברו"[1]. על פי מסורות יהודיות, שומרוניות ומוסלמיות, נמצאים במקום קבריהם של יהושע בן נון, אביו-נון וכלב בן-יפנה. בתוך מבנה הקבר המיוחס להם גדל עץ אלה-ארצישראלית עתיק וגדול ממדים. עולי רגל מציינים כי נהגו להשתטח על הקברים משנת 1258.

מחבר

בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא מייחסים את כתיבת הפסוקים האחרונים בספר דברים ואת כתיבת ספר יהושע ליהושע בן נון וכך נאמר: "אמר מר: יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה, תניא כמאן דאמר שמונה פסוקים שבתורה יהושע כתבן, דתניא (דברים לד) וימת שם משה עבד ה' אפשר משה חי וכתב וימת שם משה אלא עד כאן כתב משה מכאן ואילך כתב יהושע דברי ר"י (טו, א).

וכן נאמר:"יהושע כתב ספרו והכתיב יהושע כד וימת יהושע בן נון עבד ה' דאסקיה (ומי סיימו) אלעזר והכתיב יהושע כד ואלעזר בן אהרן מת דאסקיה פנחס.

כמו כן, חיבר את תפילת עלינו לשבח (דרוש מקור).


תיעוד היסטורי על יהושע בן נון

בתלמוד ירושלמי שביעית ו, א, נאמר: "דאמר רבי שמואל בר נחמן שלש פרסטיגיות (מכתבים) שילח יהושע לארץ ישראל עד שלא יכנסו לארץ (כלומר לפני שנכנס לכבוש את ארץ ישראל, וכך היה כתוב במכתבים): מי שהוא רוצה להפנות - יפנה, להשלים - ישלים, לעשות מלחמה - יעשה. גרגשי פינה והאמין לו להקב"ה והלך לו לאפריקי". ע"כ. מבואר, שהעם הגרגשי פחדו מלהילחם עם יהושע (כיון ששמעו על הניסים שעשה הקב"ה, והאמינו בכוחו), וברחו לאפריקה. תיאור זה מתועד ע"י הגרגשים עצמם באפריקה: ההיסטוריון הביזנטי, פרוקופיוס, שהיה מזכירו של בליקר, מספר על כתובות פיניקיות שנחקקו על שתי מצבות בנומידיה (צפון אפריקה), שהיה כתוב בהם כך: "אנו אלו, שנמלטנו מהשודד יהושע בן נוא".

ממצאים ארכיאולוגיים מצביעים גם על פעילותו של יהושע, כפי שמבואר בערך חומות יריחו, ובערך המזבח בהר עיבל, ובערך מקדש שכם.

ראה גם

לקריאה נוספת

  • הרב אברהם רמר, מעבור הארץ - ספר יהושע, הוצאת המשפחה, ירושלים, תשנ"ה
הקודם:
משה
מעתיקי השמועה הבא:
עתניאל בן קנז

הערות שוליים

  1. ספר כפתור ופרח, עמוד ס"ז