יוסף הצדיק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אברהם אליצור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(בעיקר עריכות טכניות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יוסף הצדיק''' הוא הבן הראשון של [[רחל אימנו]] והבן האחד-עשר של [[יעקב אבינו]]. שמו ניתן לו על ידי אימו, כפי שנאמר: "וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף לִי בֵּן אַחֵר.{{מקור| | '''יוסף הצדיק''' הוא הבן הראשון של [[רחל אימנו]] והבן האחד-עשר של [[יעקב אבינו]]. שמו ניתן לו על ידי אימו, כפי שנאמר: "וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף לִי בֵּן אַחֵר.{{מקור|בראשית ל, כד|כן}}. ואכן אחריו נולד אחיו הקטן, היחידי [[בנימין בן יעקב|בנימין]], כאשר אמו מתה בלידתו. | ||
יוסף זכה שלשמו הפרטי נוסף הכינוי והתואר "צדיק", כיון שעמד | יוסף זכה שלשמו הפרטי נוסף הכינוי והתואר "[[צדיק]]", כיון שעמד ב[[ניסיון]], ולא חטא עם [[אשת פוטיפר]]. בתורת ה[[קבלה]] מסמל יוסף את המידה '''[[יסוד]]''', והוא הרביעי מבין שבעת ה[[אושפיזין]] בחג ה[[סוכות]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
===משפחת יעקב=== | ====משפחת יעקב==== | ||
לפי המסורת, נולד יוסף בכ"ז תמוז, בשנת ב' קצ"ט (2,199) ל[[הבריאה|בריאת העולם]] | לפי המסורת, נולד יוסף בכ"ז תמוז{{דרוש מקור}}<ref>רבנו בחיי {{מקור|פרשנות תנ"ך:רבינו בחיי שמות א ו$שמות א, ו|כן}} כתב שנוסף נולד בא' תמוז.</ref>, בשנת ב' קצ"ט (2,199){{דרוש מקור}} ל[[הבריאה|בריאת העולם]]. | ||
=== | ====יחסי יוסף ואחיו==== | ||
===מכירת יוסף=== | ====מכירת יוסף==== | ||
ערך מורחב: [[מכירת יוסף]] | ערך מורחב: [[מכירת יוסף]] | ||
===יוסף בבית פוטיפר=== | ====יוסף בבית [[פוטיפר]]==== | ||
===יוסף בבית האסורים=== | ====יוסף בבית האסורים==== | ||
===פתרון חלומות פרעה=== | ====פתרון חלומות פרעה==== | ||
===המפגש עם האחים=== | ====המפגש עם האחים==== | ||
===ירידת יעקב | ====ירידת יעקב ל[[מצרים]]==== | ||
===מות יעקב=== | ====מות יעקב==== | ||
===מות יוסף=== | ====מות יוסף==== | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
==דמותו של יוסף== | ==דמותו של יוסף== | ||
===חכמתו=== | ===חכמתו=== | ||
[[מלך]] מצרים, [[פרעה|פַּרְעֹה]], אומר ליוסף: "אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְ[[חכם|חָכָם]] כָּמוֹךָ" {{מקור|בראשית מא, לט|כן}}. וכך גם דרשו [[חז"ל]] על הפסוק {{מקור|דניאל ב, כא|כן}}: "יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין וּמַנְדְּעָא לְיָדְעֵי בִינָה" [- (הקב"ה) נותן חכמה לחכמים ודעת ליודעי בינה], "זה יוסף הצדיק" {{מקור|(}}{{מקור|סדר עולם רבה ל$סדר עולם רבה, מהדורת ליינר, פרק ל}}{{מקור|;}} {{מקור|ילקוט שמעוני דניאל תתרס$ילוט שמעוני, דניאל, רמז תתרס}}{{מקור|)}}. | |||
על מקורה של חכמתו כבר אנו עומדים בתחילת הפרשה<ref name=A>משיעורו של [[הרב יאיר הס]] מישיבת קדומים.</ref>. רש"י {{מקור|רש"י בראשית לז, ג$בראשית לז, ג|כן}} מבאר: | |||
:"[[בן זקונים]]" - שנולד לו לעת זקנתו. אבל [[תרגום אונקלוס|אונקלוס]] תרגם "'''בר חכים הוא ליה'''" [- בן חכם הוא לו], כל מה שלמד מ'''[[שם|שֵׁם]]'''<ref>בנו של [[נח]] {{מקור|בראשית ה, לב|כן}}.</ref> ו[[עבר|עֵבֶר]]<ref>בנו של [[שלח]] {{מקור|בראשית י, כד|כן}}</ref> מסר [יעקב אביו] לו [- ליוסף]." | |||
ה[[רמב"ן]] בביאורו לחלום פרעה {{מקור|רמב"ן בראשית מ ז$בראשית מ, ז, ד"ה וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדוניו|כן}} כותב: | |||
:"היה ראוי שיאמר הכתוב: 'וישאל אותם לאמר', אבל האריך כי רצה לספר בשבח יוסף שהיה נער [[עבד]], ושאל לשני שרים גדולים והם בבית אדוניו אשר [[שנאה|שנא]] אותו, והיה כל אחד יכול לצוות לשאת את ראשו מעליו, ולא [[פחד]] מהם מלשאול אותם ולאמר להם דעתו בפתרון, '''כי בטח בחכמתו''', שאילו נמלט שר האופים היה תולה אותו". | |||
והרמב"ן מפרט גם איך באה לידי ביטוי חכמתו, בד"ה ''' ירא פרעה איש נבון וחכם''' - "אמר לו שיצטרך לאיש נבון וחכם שיהיה ממונה על כל הארץ, ויפקד עוד פקידים תחתיו שילכו בארץ ויקבצו את כל אוכל, כי לא יוכל השליט ללכת בכל הארץ. ואמר לו שיהיה נבון וחכם, נבון, שידע לנהל עם ארץ מצרים בלחם לפי הטף מידו, ולתת להם כדי חיותם, וימכור המותר לארצות האחרות לאסוף עושר וממון לפרעה. וחכם, שידע לקיים התבואה שלא תרקב, שיערב עם כל מין דבר המקיים אותו בטבעו, כגון חומטין שהזכירו רבותינו <ref><makor>בבלי שבת לא א</makor></ref>, והכסף החי הממית הכנימה, וכיוצא בהן" <ref>מ"א,ל"ט</ref>. | והרמב"ן מפרט גם איך באה לידי ביטוי חכמתו, בד"ה ''' ירא פרעה איש נבון וחכם''' - "אמר לו שיצטרך לאיש נבון וחכם שיהיה ממונה על כל הארץ, ויפקד עוד פקידים תחתיו שילכו בארץ ויקבצו את כל אוכל, כי לא יוכל השליט ללכת בכל הארץ. ואמר לו שיהיה נבון וחכם, נבון, שידע לנהל עם ארץ מצרים בלחם לפי הטף מידו, ולתת להם כדי חיותם, וימכור המותר לארצות האחרות לאסוף עושר וממון לפרעה. וחכם, שידע לקיים התבואה שלא תרקב, שיערב עם כל מין דבר המקיים אותו בטבעו, כגון חומטין שהזכירו רבותינו <ref><makor>בבלי שבת לא א</makor></ref>, והכסף החי הממית הכנימה, וכיוצא בהן" <ref>מ"א,ל"ט</ref>. | ||
ועוד, כיצד הדבר בא לידי ביטוי הלכה למעשה בניהול כלכלת מצרים בד"ה "וילקט יוסף את כל הכסף וגו" -"סיפר הכתוב זה וגמר הענין בכל הפרשה להודיע מעלות יוסף '''בחכמה בתבונה ובדעת''', וכי היה איש אמונים שהביא כל הכסף בית פרעה, ולא עשה לעצמו אוצרות כסף ומטמוני מסתרים בארץ מצרים או לשלחו לארץ כנען, אבל נתן למלך הבוטח בו כל הכסף וקנה לו את האדמה גם הגופות, ומצא בזה חן גם כן בעיני העם כי השם הוא המצליח את יראיו" <ref>מ"ז, י"ד</ref>. | ועוד, כיצד הדבר בא לידי ביטוי הלכה למעשה בניהול כלכלת מצרים בד"ה "וילקט יוסף את כל הכסף וגו" -"סיפר הכתוב זה וגמר הענין בכל הפרשה להודיע מעלות יוסף '''בחכמה בתבונה ובדעת''', וכי היה איש אמונים שהביא כל הכסף בית פרעה, ולא עשה לעצמו אוצרות כסף ומטמוני מסתרים בארץ מצרים או לשלחו לארץ כנען, אבל נתן למלך הבוטח בו כל הכסף וקנה לו את האדמה גם הגופות, ומצא בזה חן גם כן בעיני העם כי השם הוא המצליח את יראיו" <ref>מ"ז, י"ד</ref>. | ||
====פתרון החלומות==== | ====פתרון החלומות==== | ||
| שורה 51: | שורה 53: | ||
===מעשיו=== | ===מעשיו=== | ||
מעשיו של יוסף מעדים יותר מכל על תכונותיו | מעשיו של יוסף מעדים יותר מכל על תכונותיו<ref name=A/>. | ||
* '''יראת השם''' - לפני אחיו, כאשר עדין הם סבורים שהוא מלך מצרים, הוא מצהיר: "...אֶת-הָאֱלֹקים אֲנִי יָרֵא" (מ"ב,י"ח). והרמב"ן כתב על ד"ה '''וימאן ויאמר אל אשת אדניו''' - סיפר הכתוב כי מאן לעשות כרצונה אף על פי שהיא גברתו אשת אדוניו, '''והוא ירא ממנה, כי היה ירא את השם יותר'''. וזה טעם, אל אשת אדניו:(ל"ט,ח'). | * '''יראת השם''' - לפני אחיו, כאשר עדין הם סבורים שהוא מלך מצרים, הוא מצהיר: "...אֶת-הָאֱלֹקים אֲנִי יָרֵא" (מ"ב,י"ח). והרמב"ן כתב על ד"ה '''וימאן ויאמר אל אשת אדניו''' - סיפר הכתוב כי מאן לעשות כרצונה אף על פי שהיא גברתו אשת אדוניו, '''והוא ירא ממנה, כי היה ירא את השם יותר'''. וזה טעם, אל אשת אדניו:(ל"ט,ח'). | ||
* '''שם שמים שגור בפיו''' <ref>רש"י ל"ט ג'</ref> - כפי שאמר לשרי פרעה לפני פתרון החלומות: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף, הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים(מ,ח') ולפרעה, בטרם יפתור את החלום: "אֱלֹקים, יַעֲנֶה אֶת-שְׁלוֹם פַּרְעֹה" (מ"א,ט"ז) ולאחיו: "וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ, וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם, כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי, הֵנָּה: כִּי לְמִחְיָה, שְׁלָחַנִי אֱלֹקים לִפְנֵיכֶם... וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹקים לִפְנֵיכֶם, לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ, וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם, לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה. (מ"ה, ה'-ז') ואחרון בטרם נפרד ממנו: "וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם, וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן-הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב"(נ,כ"ד) | * '''שם שמים שגור בפיו''' <ref>רש"י ל"ט ג'</ref> - כפי שאמר לשרי פרעה לפני פתרון החלומות: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף, הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים(מ,ח') ולפרעה, בטרם יפתור את החלום: "אֱלֹקים, יַעֲנֶה אֶת-שְׁלוֹם פַּרְעֹה" (מ"א,ט"ז) ולאחיו: "וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ, וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם, כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי, הֵנָּה: כִּי לְמִחְיָה, שְׁלָחַנִי אֱלֹקים לִפְנֵיכֶם... וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹקים לִפְנֵיכֶם, לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ, וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם, לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה. (מ"ה, ה'-ז') ואחרון בטרם נפרד ממנו: "וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם, וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן-הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב"(נ,כ"ד) | ||