יניי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 3: שורה 3:
ב"ארץ לומברדיאה" רווחה האגדה כי ר"א הקליר היה תלמידו של יניי, וכשהוא הצליח "נתקנא ברבי אלעזר תלמידו והטיל לו [[עקרב]] במנעלו והרגו". מסורת זו הובאה על ידי רבי אפרים ב"ר יעקב מבונא, שמסיים: "יסלח ה' לכל האומרין עליו אם לא היה כן".   
ב"ארץ לומברדיאה" רווחה האגדה כי ר"א הקליר היה תלמידו של יניי, וכשהוא הצליח "נתקנא ברבי אלעזר תלמידו והטיל לו [[עקרב]] במנעלו והרגו". מסורת זו הובאה על ידי רבי אפרים ב"ר יעקב מבונא, שמסיים: "יסלח ה' לכל האומרין עליו אם לא היה כן".   


פיוטיו של יניי כמעט ולא התקבלו בסידורי התפילה (למעט פיוט אחד שמופיע ב"קרובות" ליום הראשון של [[פסח]] ב[[מחזור]]ים אשכנזיים), משום שקמו פייטנים מאורחים יותר שפיוטיהם התחבבו יותר על עם ישראל וכן משום שהציבור קיבל את מנהג בבל לגמור את כל התורה בשנה אחת. פיוטים אחרים של יניי נמצאו בגניזה הקהירית ובגניזות נוספות, ויצאו לאור בספרים "'''מחזור יניי'''" (שהוציא פרופ' ישראל דודסון מהגניזה הקהירית), ו"'''פיוטי יניי'''" (שנאספו ע"י ד"ר מ' אזולאי מגניזות שונות). כפי הנראה, ישנם עוד פיוטים רבים של יניי שלא נמצאו עדיין.  
פיוטיו של יניי כמעט ולא התקבלו בסידורי התפילה (למעט פיוט אחד שמופיע ב"קרובות" ליום הראשון של [[פסח]] ב[[מחזור]]ים אשכנזיים והפיוט הנודע "[[וכל מאמינים]]" הנאמר ב[[תפילת מוסף]] של הימים הנוראים), משום שקמו פייטנים מאורחים יותר שפיוטיהם התחבבו יותר על עם ישראל וכן משום שהציבור קיבל את מנהג בבל לגמור את כל התורה בשנה אחת. פיוטים אחרים של יניי נמצאו בגניזה הקהירית ובגניזות נוספות, ויצאו לאור בספרים "'''מחזור יניי'''" (שהוציא פרופ' ישראל דודסון מהגניזה הקהירית), ו"'''פיוטי יניי'''" (שנאספו ע"י ד"ר מ' אזולאי מגניזות שונות). כפי הנראה, ישנם עוד פיוטים רבים של יניי שלא נמצאו עדיין.  


פיוטיו המצויים בידינו הינם "קרובות" (סדר פיוטים לתפילת עמידה), מסוג "קדושתא" (ל[[תפילת שחרית|שחרית]]) ו"שבעתא" (ל[[תפילת מוסף|מוסף]], [[תפילת מנחה|מנחה]] ו[[תפילת ערבית|ערבית]]). ככל הידוע לנו, יניי הוא הפייטן הראשון שחיבר "קרובות". פיוטים מפורסמים של יניי: "וכל מאמינים" המושר בימים הנוראים ו"קרב יום" המושר בקהילות ישראל ב[[ליל הסדר]].  
פיוטיו המצויים בידינו הינם "קרובות" (סדר פיוטים לתפילת עמידה), מסוג "קדושתא" (ל[[תפילת שחרית|שחרית]]) ו"שבעתא" (ל[[תפילת מוסף|מוסף]], [[תפילת מנחה|מנחה]] ו[[תפילת ערבית|ערבית]]). ככל הידוע לנו, יניי הוא הפייטן הראשון שחיבר "קרובות". פיוטים מפורסמים של יניי: "[[וכל מאמינים]]" המושר בימים הנוראים ו"קרב יום" המושר בקהילות ישראל ב[[ליל הסדר]].  


לשונו של יניי קלה יחסית, והוא ממזג ענייני הלכה ואגדה בפיוטיו.  
לשונו של יניי קלה יחסית, והוא ממזג ענייני הלכה ואגדה בפיוטיו.  

גרסה אחרונה מ־13:29, 16 בספטמבר 2015

יניי או ינאי (בכתיב הבבלי) היה פייטן קדום בארץ ישראל, בתקפות השלטון הביזנטי. הוא מוזכר כבר ב"ספר האגרון" שכתב רב סעדיה גאון יחד עם הפייטנים יוסי בן יוסי ורבי אלעזר הקליר. פיוטיו הגיעו אף לאשכנז וצרפת, ורבנו גרשום מאור הגולה אמר עליו: "שהיה מן החכמים הראשונים ופייט קרובות לכל סדר וסדר שלכל השנה (לכל פרשיות השבוע- ע"פ מנהג א"י הקדום לגמור את התורה בשלוש שנים)".

ב"ארץ לומברדיאה" רווחה האגדה כי ר"א הקליר היה תלמידו של יניי, וכשהוא הצליח "נתקנא ברבי אלעזר תלמידו והטיל לו עקרב במנעלו והרגו". מסורת זו הובאה על ידי רבי אפרים ב"ר יעקב מבונא, שמסיים: "יסלח ה' לכל האומרין עליו אם לא היה כן".

פיוטיו של יניי כמעט ולא התקבלו בסידורי התפילה (למעט פיוט אחד שמופיע ב"קרובות" ליום הראשון של פסח במחזורים אשכנזיים והפיוט הנודע "וכל מאמינים" הנאמר בתפילת מוסף של הימים הנוראים), משום שקמו פייטנים מאורחים יותר שפיוטיהם התחבבו יותר על עם ישראל וכן משום שהציבור קיבל את מנהג בבל לגמור את כל התורה בשנה אחת. פיוטים אחרים של יניי נמצאו בגניזה הקהירית ובגניזות נוספות, ויצאו לאור בספרים "מחזור יניי" (שהוציא פרופ' ישראל דודסון מהגניזה הקהירית), ו"פיוטי יניי" (שנאספו ע"י ד"ר מ' אזולאי מגניזות שונות). כפי הנראה, ישנם עוד פיוטים רבים של יניי שלא נמצאו עדיין.

פיוטיו המצויים בידינו הינם "קרובות" (סדר פיוטים לתפילת עמידה), מסוג "קדושתא" (לשחרית) ו"שבעתא" (למוסף, מנחה וערבית). ככל הידוע לנו, יניי הוא הפייטן הראשון שחיבר "קרובות". פיוטים מפורסמים של יניי: "וכל מאמינים" המושר בימים הנוראים ו"קרב יום" המושר בקהילות ישראל בליל הסדר.

לשונו של יניי קלה יחסית, והוא ממזג ענייני הלכה ואגדה בפיוטיו.

קישורים חיצוניים[עריכה]

  • יניי באתר "הזמנה לפיוט"