ירידת הדורות

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
Baustelle.PNG הערך נמצא בשלבי עריכה
כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב.
התבנית הונחה ע"י Shyk


ירידת הדורות במעלתם הרוחנית ביחס לדורות שלפניהם. מושג הפוך: אכשר דרא.

מקורות חז"ל המבטאים ירידת הדורות[edit]

  1. תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיב/ב - אמר רבי זירא אמר רבא בר זימונא אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים ואם ראשונים בני אנשים אנו כחמורים ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר אלא כשאר חמורים:
  2. תלמוד בבלי מסכת תמורה דף טו/ב - תנן התם משמת יוסף בן יועזר איש צרידה ויוסף בן יוחנן איש ירושלים בטלו האשכולות איש שהכל בו ואמר רב יהודה אמר שמואל כל אשכולות שעמדו להן לישראל מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר היו למדין תורה כמשה רבינו מכאן ואילך לא היו למדין תורה כמשה רבינו והאמר רב יהודה אמר שמואל שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה דאישתכח להו אישתכח ודגמירן להו הוו גמירי כמשה רבינו והא תניא משמת משה אם רבו מטמאין טמאו אם רבו טהורין טיהרו ליבא דאימעיט מיגמר הוו גמירי להו כמשה רבינו במתניתא תנא כל אשכולות שעמדו לישראל מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר איש צרידה לא היה בהם שום דופי מכאן ואילך היה בהן שום דופי
  3. תלמוד בבלי מסכת סוטה דף מט/א - משמת ר"מ בטלו מושלי משלים משמת בן עזאי בטלו השקדנים משמת בן זומא בטלו הדרשנים משמת ר"ע בטל כבוד התורה משמת ר' חנינא בן דוסא בטלו אנשי מעשה משמת ר' יוסי קטנתא פסקו חסידים ולמה נקרא שמו קטנתא שהיה קטנתא של חסידים משמת רבן יוחנן בן זכאי בטל זיו החכמה משמת ר"ג הזקן בטל כבוד התורה ומתה טהרה ופרישות משמת רבי ישמעאל בן פאבי בטלה זיו הכהונה משמת רבי בטל ענוה ויראת חטא:
  4. תלמוד בבלי מסכת סוטה דף מט/א - ר"א הגדול אומר מיום שחרב בית המקדש שרו חכימיא למהוי כספריא וספריא כחזניא וחזניא כעמא דארעא ועמא דארעא אזלא ודלדלה ואין שואל ואין מבקש על מי יש להשען על אבינו שבשמים
  5. תלמוד בבלי מסכת סוטה דף מט/ב - משמת רבן יוחנן בטלה החכמה: תנו רבנן משמת רבי אליעזר נגנז ס"ת משמת רבי יהושע בטלה עצה ומחשבה משמת ר"ע בטלו זרועי תורה ונסתתמו מעיינות החכמה משמת רבי אלעזר בן עזריה בטלו עטרות חכמה שעטרת חכמים עשרם משמת רבי חנינא בן דוסא בטלו אנשי מעשה משמת אבא יוסי בן קטונתא בטלו חסידים ולמה נקרא שמו אבא יוסי בן קטונתא שהיה מקטני חסידים משמת בן עזאי בטלו השקדנין משמת בן זומא בטלו הדרשנין משמת רבן שמעון בן גמליאל עלה גובאי ורבו צרות משמת רבי הוכפלו צרות: משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא: אמר ליה רב יוסף: לתנא לא תיתני ענוה דאיכא אנא אמר ליה רב נחמן לתנא לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא:
  6. תלמוד בבלי מסכת מכות דף כד/א - בא דוד והעמידן על אחת עשרה דכתיב מזמור לדוד [ה'] מי יגור באהלך מי ישכון בהר קדשך הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו לא רגל על לשונו לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרובו נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה' יכבד נשבע להרע ולא ימיר כספו לא נתן בנשך ושוחד על נקי לא לקח עושה אלה לא ימוט לעולם הולך תמים זה אברהם דכתיב התהלך לפני והיה תמים פועל צדק כגון אבא חלקיהו ודובר אמת בלבבו כגון רב ספרא לא רגל על לשונו זה יעקב אבינו דכתיב אולי ימושני אבי והייתי בעיניו כמתעתע לא עשה לרעהו רעה שלא ירד לאומנות חבירו וחרפה לא נשא על קרובו זה המקרב את קרוביו נבזה בעיניו נמאס זה חזקיהו המלך שגירר עצמות אביו במטה של חבלים ואת יראי ה' יכבד זה יהושפט מלך יהודה שבשעה שהיה רואה תלמיד חכם היה עומד מכסאו ומחבקו ומנשקו וקורא לו (אבי אבי) רבי רבי מרי מרי נשבע להרע ולא ימיר כרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן אהא בתענית עד שאבא לביתי כספו לא נתן בנשך אפילו ברבית עובד כוכבים ושוחד על נקי לא לקח כגון ר' ישמעאל בר' יוסי כתיב עושה אלה לא ימוט לעולם כשהיה ר"ג מגיע למקרא הזה היה בוכה אמר מאן דעביד להו לכולהו הוא דלא ימוט הא חדא מינייהו ימוט אמרו ליה מי כתיב עושה כל אלה עושה אלה כתיב אפילו בחדא מינייהו דאי לא תימא הכי כתיב קרא אחרינא אל תטמאו בכל אלה התם נמי הנוגע בכל אלה הוא דמטמא בחדא מינייהו לא אלא לאו באחת מכל אלה הכא נמי באחת מכל אלו בא ישעיהו והעמידן על שש דכתיב הולך צדקות ודובר מישרים מואס בבצע מעשקות נוער כפיו מתמוך בשוחד אוטם אזנו משמוע דמים ועוצם עיניו מראות ברע הולך צדקות זה אברהם אבינו דכתיב כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו' ודובר מישרים זה שאינו מקניט פני חבירו ברבים מואס בבצע מעשקות כגון ר' ישמעאל בן אלישע נוער כפיו מתמוך בשוחד כגון ר' ישמעאל בר' יוסי אוטם אזנו משמוע דמים דלא שמע בזילותא דצורבא מרבנן ושתיק כגון ר"א ברבי שמעון ועוצם עיניו מראות ברע כדרבי חייא בר אבא דאמר ר' חייא בר אבא זה שאינו מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה וכתיב הוא מרומים ישכון [וגו'] בא מיכה והעמידן על שלש דכתיב הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם (ה') אלהיך עשות משפט זה הדין אהבת חסד זה גמילות חסדים והצנע לכת זה הוצאת המת והכנסת כלה והלא דברים קל וחומר ומה דברים שאין דרכן לעשותן בצנעא אמרה תורה והצנע לכת דברים שדרכן לעשותן בצנעא על אחת כמה וכמה חזר ישעיהו והעמידן על שתים שנאמר כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה בא עמוס והעמידן על אחת שנאמר כה אמר ה' לבית ישראל דרשוני וחיו מתקיף לה רב נחמן בר יצחק אימא דרשוני בכל התורה כולה אלא בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחיה. וברש"י שם: "העמידן על אחת עשרה - שבתחלה היו צדיקים והיו יכולים לקבל עול מצות הרבה אבל דורות האחרונים לא היו צדיקים כל כך ואם באו לשמור כולן אין לך אדם שזוכה ובא דוד והעמידן כו' כדי שיזכו אם יקיימו י"א מצות הללו וכן כל שעה דורות של מטה הולכין וממעטין אותו".
  7. ספר קהלת פרק ז - (י) אַל תֹּאמַר מֶה הָיָה שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה כִּי לֹא מֵחָכְמָה שָׁאַלְתָּ עַל זאת. וברש"י שם: "אל תאמר מה היה שהימים וגו' - אל תתמה על הטובה שהיתה באה על הצדיקים הראשונים כדור המדבר ודורו של יהושע ודורו של דוד. כי לא מחכמה שאלת - שהכל לפי זכות הדורות"
  8. תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף צא/ב - ואמר רבי יוחנן נהירנא כד הוה בצע ינוקא חרובא והוה נגיד חוטא דדובשא על תרין דרעוהי ואמר ר' אלעזר נהירנא כד הוה נטיל עורבא בשרא ונגיד חוטא דמשחא מריש שורא ועד לארעא ואמר רבי יוחנן נהירנא כד הוו מטיילין טליא וטלייתא בשוקא כבר שית עשרה וכבר שב עשרה ולא הוו חטאן.
  9. תלמוד בבלי מסכת עירובין דף נג/א - ואמר רבי יוחנן כשהיינו לומדין תורה אצל רבי אושעיא היינו יושבין ארבעה ארבעה באמה אמר רבי כשהיינו לומדין תורה אצל רבי אלעזר בן שמוע היינו יושבין ששה ששה באמה אמר רבי יוחנן רבי אושעיא בריבי בדורו כרבי מאיר בדורו מה רבי מאיר בדורו לא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו אף רבי אושעיא לא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו אמר רבי יוחנן לבן של ראשונים כפתחו של אולם ושל אחרונים כפתחו של היכל ואנו כמלא נקב מחט סידקית ראשונים רבי עקיבא אחרונים רבי אלעזר בן שמוע איכא דאמרי ראשונים רבי אלעזר בן שמוע אחרונים רבי אושעיא בריבי ואנו כמלא נקב מחט סידקית אמר אביי ואנן כי סיכתא בגודא לגמרא אמר רבא ואנן כי אצבעתא בקירא לסברא אמר רב אשי אנן כי אצבעתא בבירא לשכחה
  10. תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כ/א - אמר ליה רב פפא לאביי מאי שנא ראשונים דאתרחיש להו ניסא ומאי שנא אנן דלא מתרחיש לן ניסא אי משום תנויי בשני דרב יהודה כולי תנויי בנזיקין הוה ואנן קא מתנינן שיתא סדרי וכי הוה מטי רב יהודה בעוקצין האשה שכובשת ירק בקדרה ואמרי לה זיתים שכבשן בטרפיהן טהורים אמר הויות דרב ושמואל קא חזינא הכא ואנן קא מתנינן בעוקצין תליסר מתיבתא ואילו רב יהודה כי הוה שליף חד מסאניה אתי מטרא ואנן קא מצערינן נפשין ומצוח קא צוחינן ולית דמשגח בן אמר ליה קמאי הוו קא מסרי נפשייהו אקדושת השם אנן לא מסרינן נפשין אקדושת השם כי הא דרב אדא בר אהבה חזייה לההיא כותית דהות לבישא כרבלתא בשוקא סבר דבת ישראל היא קם קרעיה מינה אגלאי מילתא דכותית היא שיימוה בארבע מאה זוזי אמר לה מה שמך אמרה ליה מתון אמר לה מתון מתון ארבע מאה זוזי שויא:
  11. תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לה/ב - אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה ברבי אלעאי בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים דורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי זו וזו נתקיימה בידן דורות האחרונים שעשו מלאכתן קבע ותורתן עראי זו וזו לא נתקיימה בידן ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה ברבי אלעאי בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים דורות הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבן במעשר דורות האחרונים מכניסין פירותיהן דרך גגות דרך חצרות דרך קרפיפות כדי לפטרן מן המעשר דאמר רבי ינאי אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית שנאמר בערתי הקדש מן הבית ורבי יוחנן אמר אפילו חצר קובעת שנאמר ואכלו בשעריך ושבעו:
  12. מדרש רבה שיר השירים פרשה א פסקה כ - (א) ג לריח שמניך טובים ר' ינאי בריה דר"ש כל השירים שאמרו לפניך האבות ריחות היו אבל אנו שמן תורק שמך כאדם שמריק מכלי לכלי חבירו כל המצות שעשו לפניך האבות ריחות היו אבל אנו שמן תורק שמך מאתים וארבעים וח' מצות עשה ושלש מאות וששים וחמש מצות לא תעשה רבי אליעזר ור' יהושע ור' עקיבא ר' אליעזר אומר אם יהיו כל הימים דיו ואגמים קולמוסין ושמים וארץ מגלות וכל בני האדם לבלרים אין מספיקין לכתוב תורה שלמדתי ואני לא חסרתיה אלא כאדם שמטביל זכרותו כמכחול בים רבי יהושע אומר אם יהיו כל הימים דיו ואגמים קולמוסים ושמים וארץ יריעות וכל בני אדם לבלרין אין מספיקין לכתוב דברי תורה שלמדתי ולא חסרתיה רק כאדם שמטביל זכרותו כמכחול בים ר' עקיבא אומר אני אין בי כח לומר כמו שאמרו רבותי אלא רבותי חסרוה ואני לא חסרתיה אלא כמריח באתרוג המריח נהנה והאתרוג לא חסר וכממלא מאמת המים וכמדליק מנר לנר פעם אחת שהה רבי עקיבא לבא לבית המדרש בא וישב לו מבחוץ נשאלה שאלה זו הלכה אמרו הלכה מבחוץ חזרה ונשאלה שאלה אמרו תורה מבחוץ חזרה ונשאלה שאלה אמרו עקיבא מבחוץ פנו לו מקום בא וישב לו לפני רגליו של ר' אליעזר ובית מדרשו של ר"א היה עשוי כמין ריס ואבן אחת היתה שם והיתה מיוחדת לו לישיבה פעם אחת נכנס ר' יהושע התחיל ונושק אותה האבן ואמר האבן הזאת דומה להר סיני וזה שישב עליה דומה לארון הברית:
  13. בראשית רבה (וילנא) פרשת לך לך פרשה מה - ויאמר לה מלאך ה' שובי אל גברתך והתעני וגו' ויאמר לה מלאך ה' הרבה וגו' כמה מלאכים נזדווגו לה ר' יוסי בר חנינא אמר חמשה בכל מקום שנאמר אמירה מלאך, רבנן אמרי ארבעה בכל מקום שנאמר מלאך א"ר חייא בוא וראה כמה בין ראשונים לאחרונים, מנוח אמר לאשתו (שופטים יג) מות נמות כי אלהים ראינו והגר שפחת שרי רואה ה' מלאכים בזה אחר זה ולא נתייראה מהם, אמר רבי חייא ציפרנן של אבות ולא כריסן של בנים, א"ר יצחק (משלי לא) צופיה הליכות ביתה, בני ביתו של אבינו אברהם צופים היו והיתה רגילה לראות בהם.

מעלת הדורות האחרונים ביחס לדורות הראשונים[edit]

  1. ספר חסידים - סימן תתקמה - הקישו שלשה קלי עולם לשלשה אבירי עולם, ללמד שבית דינו של גדעון ושל שמשון ושל יפתח שקולים כנגד משה ואהרן ושמואל, ולא עוד אלא שסמך [הגדולים] מכאן ומכאן והקלים באמצע, הקיש קלים כשמתכונים לשם שמים, לצדיקים. לפי שאצל הקב"ה לב שאינם פקחים בדורות אחרונים, כלב פקחים שהיו בדורות ראשונים. שאם לא תאמר כך, יוכל כל דור לומר למה לא נבראתי בימים הראשונים שהיו חכמים גדולים, והייתי לומד תורה הרבה, אומר לו מה איכפת לך אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים. ולא ישב בטל אלא יהגה בכל עת שיכול, אע"פ שאין לבו חריף כל כך.
  2. שער הגילגולים הקדמה לח - "פעם אחת שאלתי למורי ז"ל, איך היה אומר לי שנפשי היתה כ"כ מעולה כנז"ל, והרי הקטן שבדורות הראשונים, היה צדיק וחסיד, שאין אני מגיע לעקבו. ואמר לי, דע לך, כי אין גדולת הנפש תלויה כפי מעשה האדם, רק כפי הזמן והדור ההוא. כי מעשה קטן מאד בדור הזה שקול בכמה מצות גדולות שבדורות אחרים כי בדורות אלו הקליפה גוברת מאד מאד לאין קץ, מש"כ בדורות ראשונים. ואלו הייתי בדורות הראשונים, היו מעשי וחכמתי נפלאים מכמה צדיקים הראשונים. ושחז"ל על נח תמים היה בדורותיו, ואלו היה בדורות צדיקים היה יותר צדיק, ולכן שלא אצטער על זה כלל, כי בלי ספק יש לנפשי מעלה גדולה על כמה צדיקים הראשונים מזמן תנאים ואמוראים".

הסברים לסיבת ירידת הדורות[edit]

  1. מקור מרכזי בנושא ירידת הדורות הוא בדרשות הר"ן הדרוש השמיני - "ולפי דעתי, כי הענין בשפע החכמה עם שפע הנבואה, נוהג ענין אחד בשוה. כי שניהם נשפעים מאת השם יתברך באמצעות השכלים הנבדלים על הנפש. וכמו שכאשר נשתתפו שני נביאים גדול וקטן בנבואה, ימשך השפע לקטן יותר ממה שהוא ראוי בחוקו מצד שהוא משתתף לגדול, כן כאשר נשתתפו הרב והתלמיד בחכמה, ימשך השפע לתלמיד יותר ממה שראוי בחוקו, מצד שהוא משתתף לרבו ולמלמדו. וזאת היא הסיבה החזקה אצלי להתמעט הנבואה והחכמה דור אחר דור, כמו שהוא ידוע ומפורסם, והעידו רבותינו ז"ל עליו שאמרו (עירובין נג א) לבן של ראשונים כפתחו של אולם, [ואמרו] (שבת קיב ב) אם הראשונים מלאכים אנו בני איש, ואמרו (עירובין שם) כאצבעתא בקירא לסברא. והסיבה בזה אצלי, כי ממשה רבנו ע"ה עד עכשו, כל הנביאים והחכמים זה אחר זה כדמות עלול ועלולים. וכמו שהעלול והעלולים כל עוד שימשכו ויתרחקו מהעילה הראשונה תתמעט מעלתם, כן הענין בחכמים ובנביאים בשוה. כי משה רבינו ע"ה היה עלול בחכמה ובנבואה מהעילה הראשונה, כמו שהעיד הכתוב ואמר (במדבר יב ח) פה אל פה אדבר בו וגו'. ומפני זה קיבל שני השפעים ההם בשלמותם. ויהושע קיבל השפעים ההם באמצעות משה כמו שאמר הכתוב (שם כז יח) וסמכת את ידך עליו, ואמר (שם כג) ויסמוך את ידיו. וכן הנביאים הנמשכים, [קיבלו השפעים] באמצעות יהושע, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (אבות פ"א מ"א) משה קיבל תורה מסיני וכו'. וזה שאמר הכתוב (דברים לד י) ולא קם נביא עוד בישראל כמשה וגו', הנה השם יתברך לא ימנע טוב להולכים בתמים. אבל זה הענין מחוייב, כמו שהוא מתחייב שהמדרגה התחתונה מהמלאכים לא תהיה בעוצם השלמות כמו המדרגה הראשונה, כי כל הנמשכים אחר משה, מושפעים באמצעותו ובאמצעות הבאים אחריו, (עד) [על ידי] שבהשתתף הרב עם התלמיד יתחזק שפע התלמיד מצד השפע הנשפע לרב. ומפני זה הזהירו רבותינו ז"ל (אבות פ"א מ"ו) ללמוד עם מי שגדול ממנו, ואמרו (כתובות קיא א) אינו דומה הלמד מעצמו ללומד מרבו. ומפני זה אמר רבי (עירובין יג ב) האי דעדיפנא מחבראי משום דחזיתיה לר' מאיר מאחוריה, ואלו חזיתיה באפיה כל שכן דעדיפנא טפי שנאמר (ישעיה ל כ) והיו עיניך רואות את מוריך. כי כפי השפע הנשפע לרב הנראה בפנים, כמו שאמר הכתוב (קהלת ח א) חכמת אדם תאיר פניו, יהיה שופע על התלמיד יותר כאשר יקבלוהו. ונראה לי שזה היה ענין אלישע עם אליהו, שנאמר (מל"ב ב ט - י) ויהי כעברם ואליהו אמר לאלישע שאל מה אעשה לך וגו' ויאמר אלישע ויהי נא פי שנים ברוחך אלי, ויאמר הקשית לשאול אם תראה אותי לוקח מאתך יהי לך כן ואם אין לא יהיה. והענין כפשוטו וכמשמעו, שהשיב אליהו לאלישע הקשית לשאול, כי אחרי שאתה עלול ממני ומושפע באמצעותי, אי אפשר שתעלה למדרגה יותר ממדרגתי, כי העלול לא יתחזק יותר מהעילה. אבל אם תראה אותי לוקח מאתך, שתהיה שם בעת שימשך השפע עלי יותר ממה שהוא נמשך היום, וזהו בעת אשר אהיה לוקח מאתך, שאין ספק שבעת ההיא נתעלה אליהו על אחת כמה וכמה ממה שהיה בתחילה, עד ששבו נפשו וגופו כמלאכי השרת. אם תראה אותי בעת ההיא, ויגיע אליך השפע באמצעותי, יהי לך כן, שיגיע אליך פי שנים ממה שאני עומד בו היום, באמצעות המעלה שאתעלה בה בעת ההיא. ואם אין לא יהיה, כי אי אפשר שתתעלה באמצעותי למעלה ממעלתי, אם לא שתהיה עמדי כאשר אשיג השפע הגדול, כי אז באמצעותי ובהשתתף עמדי לשפע ההוא, ימשך אליך ממנו יותר ממה שאתה מוכן אליו. וזה היה ענין הקריאה למשה עם אהרן ומרים בשוה, כפי מה שפירשתי. וזהו ענין חולשת הנבואה והחכמה דור אחר דור כמו שפירשתי".
  2. הגרי"ס ז"ל כתב אור ישראל אגרת יד "מלפנים כאשר ידעתי כל איש אחזו פלצות מקול הקורא קודש אלול" הגרי"ס תובע מדורו מדוע אינם נמצאים בדרגת הדור שקדם לו שזוכרם שהיתה ניכרת חרדת האלול בקרבם ומה נאמר אנן הלואי ובראש השנה גופא נרגיש אימה ויראה בגדר שכתב הגרי"ס "שאחזו פלצות" ירידת הדורות הזו נובעת מחסרון אמונה הנמצא בנו ולכן איננו חשים באימת הדין והמשפט וצריכים לחזק את האמונה בשכר ועונש ועי"כ נגביר את היראה מאימת הדין ולפחות להגביר את הרגשי האלול ועי"ז נזכה ליום הדין והחזוק שנעשה בימים אלו חייב להיות ברציפות ובעקביות ולא להסתפק בחזוק לשעה שלאחר זמן מסוים פגה תוקפה (אור יחזקאל ימים נוראים עמוד שכה).

מעשים וסיפורים בנושא ירידת הדורות[edit]

הר"ר ייבי והר"ר פנחס מקוריץ גרו שניהם באוממראה ושוחחו ביניהם על ירידת הדורות טען אחד שסיבת ירידת הדורות נעוץ בכך על ששולחים את בנות ישראל לירידים וקורים שם דברים לא טובים ואילו השני טען שזו בא על שמדברים ומשוחחים באמצע התפילה וקרה"ת התווכחו ומענו עד שאמרו ניתי ספר ונחזי לקחו ספר בראשית ופתחו באמצע וראו בראש העמוד הכזונה נעשה את אחותינו וראו שצודק זה שטען שסיבת ירידת הדורות נעוץ בכך על ששולחים את בנות ישראל לירידים ענה לו השני ראה מה מתרגם היונתן בן עוזיאל על כך בנין ומשתאין בבי כנישתא וראו ששניהם צודקים. הרה"ח ר' יאיר שוורצמן הי"ו "יהי אור" ירושלים תשנ"ח ע' צ"ז אות קס"ב (אוצרות צדיקי וגאוני הדורות, פרלוב)

ירידת הדורות באומות העולם[edit]

והנה ידוע ומקובל שבמשך הזמן ועם ירידת הדורות נחלשו ג"כ כוחות הטומאה ובכל דור הם נחלשים והולכים ובספר פוקד עקרים להרה"ק ר' צדוק הכהן מלובלין זי"ע דפו"י עמ' כו כתב שמאז שביטלו אנשי כנסת הגדולה יצרא דע"ז נתבטל גם כן כח העבודה זרה עצמה ובמקומות אחרים בספריו ראה להלן שהבאתי לשונו בספר 'מחשבות חרוץ' וכן הוא בעוד מקומות הרחיב לבאר שבזמן היוונים נתבטל כח הטומאה שהיו לחכמי קדם על ידי חכמי יון ובראשם אריסטו שזלזלו בכל דבר שלא מוחש בחמשה חושים ו או נתפס בשכל ועל ידי ביטולם להחכמה של חכמי קדם נתבטל נמי כח הטומאה שהצליחו להשתמש בו חכמי קדם ע"י חכמתם וז"ל בספרו מחשבת חרוץ דפו"י דף עב ע"א "וכל זמן שהיתה הנבואה בישראל לדעת עתידות בדרך ידיעה מן השמים שלמעלה מהשגת אדם היתה גם בהם ידיעה זו זהלעומת זה בידיעת האיצטגנינים וקוסמים ומכשפים שהם ג"כ ידיעות שלמעלה מחכמה מהשגת אדם וכו' רק מצד ידיעת העתים בכוכבים ומזלות וכדומה כמעונן שמחשב עתים וכן כל חכמת הקסם והכישוף הוא מצד פעולות שתחת הזמן ולמטה מן השמים וכו' ומשאבדה עצה מבנים אז נסרחה חכמתם ג"כ ובתחילת מלכות יון היתה הסתלקות הנבואה כמ"ש בסדר עולם ואז היה יסוד חכמת תורה שבעל פה וזה לעומת זה התחילה אז חכמת יונית ופילוסופיא שהכחישו האיצטגנינות והכישוף וכדומה חכמות שלמעלה משכל אנושי דרק אצל בני ישראל חכמתם הוא השגת רוח הקודש ויוכלו להשיג עתידות גם כן דרך חכמה וברוח הקודש וכו' וכל חכמתם הוא להשיג שיש חכמה למעלה משכל אנושי ושכל השגתם אינו מצד השגת שכל אנושי כלל ועל כן אצל בני ישראל החכמים הם יודעי העתים ג"כ וכו' הוא ידיעת העת דרך איצטגנינות או עוננות שלמעלה מהשגת אדם מה שאין כן אומות העולם וכו' " עכ"ל הק' (אור ישראל מאנסי קובץ מח עמוד סה)