ישיבת גרודנא (אשדוד)

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
יש לשכתב ערך זה
הסיבה לכך: מועתק מויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.


ישיבת גרודנא
סוג ישיבה גבוהה
תאריך יסוד תשכ"ו
מיקום אשדוד
השתייכות (זרם) חרדים ליטאים
מייסדים הרב יוסף שלמה כהנמן
ראש הישיבה כיום הרב דב צבי קרלנשטיין


ישיבת גרודנא היא ישיבה חרדית ליטאית השוכנת כיום בקריית פוניבז' שברובע ג' באשדוד.

היסטוריה[edit]

הישיבה הוקמה בשנת תשכ"ו על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן, "הרב מפוניבז'", במסגרת תוכניתו להקמת 18 ישיבות ברחבי הארץ. בתחילה שכנה הישיבה בבני ברק, ובי"ח בשבט תשכ"ז נפתחה הישיבה באשדוד. בראשות הישיבה עמדו במשך השנים ראשי ישיבת פוניבז': הרב שמואל רוזובסקי והרב אלעזר מנחם מן שך, מנהיג הציבור החרדי, אשר היו מגיעים בקביעות מבני ברק לאשדוד למסור שיעורים בישיבה. במקביל כיהנו כראשי הישיבה הרב דב צבי קרלנשטיין, הרב צבי דרבקין והרב יצחק הקר, חתנו של הרב רוזובסקי.

בשנת תש"ס, עזבה קבוצת בחורים בראשות הרב דרבקין והרב הקר את הישיבה והתמקמו בקריית ישמח משה, ולאחר מכן בבאר יעקב. באשדוד המשיכה הישיבה להתקיים באופן עצמאי בראשות הרב דב צבי קרלנשטיין. בישיבה זו לומדים כ-300 בחורים וכ-150 אברכים. לישיבה מסונפת ישיבת "קדוש יעקב-גרודנא לצעירים", הנקראת על שמו של יעקב כהנמן, בנו של הרב יוסף שלמה כהנמן, שנספה בשואה.

בשנים האחרונות ניהל הרב אליעזר כהנמן, נכדו של הרב יוסף שלמה כהנמן, מאבקים משפטיים נגד ישיבת גרודנא, בדרישה לקבל את הבעלות על מבני הישיבה, השוכנים על קרקע עירונית שנחכרה על ידי סבו. פנייתו לערכאות עוררה את התנגדותם של כמה רבנים ליטאיים ובראשם הרב יוסף שלום אלישיב, שפרסם איגרת בנושא בעיתון יתד נאמן. לאחר דיונים ארוכים קיבל בית המשפט את תביעתו והוציא צו המורה לישיבה באשדוד לפנות את המבנים עד מוצאי תשעה באב תש"ע. בעקבות צו בית המשפט התפנתה הישיבה ממקומה, והעתיקה את משכנה למבנה סמוך שמשמש אותה זמנית. בעקבות הסכם פשרה בין שני הצדדים מכרו מוסדות פוניבז' לישיבת גרודנא מבנה במתחם הישיבה שהרב יוסף שלמה כהנמן החל בבנייתו עבור הישיבה ולא השלימו. לאחר השלמת בנייתו על ידי הנהלת ישיבת גרודנא תעבור אליו הישיבה. בנוסף לזה הוקצה לישיבה שטח נוסף שעליו יוקמו מבנים נוספים.

סביב הישיבה התפתחה קהילה חרדית ליטאית באשדוד המונה מאות משפחות.