ישיבת וולוז'ין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 20: שורה 20:
===סדר הלימוד בישיבה===
===סדר הלימוד בישיבה===


פרטים מדויקים על דרכה הלימודית של הישיבה ישנם רק מימי ראש הישיבה האחרון הרב נפתלי צבי יהודה ברלין- [[הנצי"ב]], ולפיהם שילבה הישיבה לימודי [[עיון]] ו[[בקיאות]] ברמה גבוהה. בישיבה הקפידו על סדר לימוד בקיאות בו למדו את כל ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]] בהספק של דף ליום בימי השבוע, וחזרה על כל דף שתים עשרה פעם בממוצע (לפי עדותו של [[הרב איסר זלמן מלצר]]). בימי שישי למדו את פירוש ה[[רא"ש]] על חמשת הדפים שלמדו כל השבוע. יש לציין שלרוב התלמידים הייתה נקודת פתיחה טובה בלימוד ולפי עדות [[הרב ישראל מאיר הכהן]] מראדין- בעל ה[[פחץ חיים]] (שרבו היה מתלמידי הישיבה), הרבה מתלמידי הישבה כבר בגיל ארבע עשרה ידעו את כל  הש"ס, דבר שהיוה בסיס לימודי רחב לקראת הלימוד בישיבה. על בסיס זה היוותה הישיבה את המוקד להתפתחות העיון האשכנזי המרכזי בישיבות עד היום, על בסיס שיטת הלימוד המחודשת של [[רבי חיים מבריסק]].
פרטים מדויקים על דרכה הלימודית של הישיבה ישנם רק מימי ראש הישיבה האחרון הרב נפתלי צבי יהודה ברלין- [[הנצי"ב]], ולפיהם שילבה הישיבה לימודי [[עיון]] ו[[בקיאות]] ברמה גבוהה. בישיבה הקפידו על סדר לימוד בקיאות בו למדו את כל ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]] בהספק של דף ליום בימי השבוע, וחזרה על כל דף שתים עשרה פעם בממוצע (לפי עדותו של [[הרב איסר זלמן מלצר]]). בימי שישי למדו את פירוש ה[[רא"ש]] על חמשת הדפים שלמדו כל השבוע. יש לציין שלרוב התלמידים הייתה נקודת פתיחה טובה בלימוד ולפי עדות [[הרב ישראל מאיר הכהן]] מראדין- בעל ה[[jpץ חיים]] (שרבו היה מתלמידי הישיבה), הרבה מתלמידי הישבה כבר בגיל ארבע עשרה ידעו את כל  הש"ס, דבר שהיוה בסיס לימודי רחב לקראת הלימוד בישיבה. על בסיס זה היוותה הישיבה את המוקד להתפתחות העיון האשכנזי המרכזי בישיבות עד היום, על בסיס שיטת הלימוד המחודשת של [[רבי חיים מבריסק]].


[[הרב ברוך אפשטיין]] מספר בספרו "[[מקור ברוך]]" שראש הישיבה (בזמנו היה זה הנצי"ב- שהיה דודו) לא הרשה לתלמידים ללמוד מעבר לגמרא עם רש"י ותוספות כלימוד ראשוני. ישיבת וולוז'ין הייתה "ישיבה ללא הפסקה" והתקיימו בה משמרות לימוד עשרים וארבע שעות ביממה. בישיבה התקיים פולמוס בנוגע ללימוד ה[[מוסר]] וכאם הישיבות הליטאיות הנאמנת לדברי [[הגר"א]] התנגדו בישיבה זו ל[[החסידות|חסידות]].
[[הרב ברוך אפשטיין]] מספר בספרו "[[מקור ברוך]]" שראש הישיבה (בזמנו היה זה הנצי"ב- שהיה דודו) לא הרשה לתלמידים ללמוד מעבר לגמרא עם רש"י ותוספות כלימוד ראשוני. ישיבת וולוז'ין הייתה "ישיבה ללא הפסקה" והתקיימו בה משמרות לימוד עשרים וארבע שעות ביממה. בישיבה התקיים פולמוס בנוגע ללימוד ה[[מוסר]] וכאם הישיבות הליטאיות הנאמנת לדברי [[הגר"א]] התנגדו בישיבה זו ל[[החסידות|חסידות]].