ישיבת וולוז'ין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==תולדות הישיבה== | ==תולדות הישיבה== | ||
הישיבה הוקמה על ידי רבי חיים בהדרכת רבו המובהק [[הגר"א]] במטרה לרכז בתוכה את טובי הלומדים בליטא. בעיתונים שפורסמו באותה תקופה נכתב שלא ישלחו לוולוז'ין תלמידים שלא יודעים ללמוד לבדם דף גמרא, רש"י | הישיבה הוקמה על ידי רבי חיים בהדרכת רבו המובהק [[הגר"א]] במטרה לרכז בתוכה את טובי הלומדים בליטא. בעיתונים שפורסמו באותה תקופה נכתב שלא ישלחו לוולוז'ין תלמידים שלא יודעים ללמוד לבדם דף [[גמרא]], [[רש"י]] ו[[תוספות]]. | ||
===סדר הלימוד | ===סדר הלימוד ב[[ישיבה]]=== | ||
פרטים מדויקים על דרכה הלימודית של הישיבה ישנם רק מימי [[הנצי"ב]], ולפיהם שילבה הישיבה לימודי עיון ובקיאות ברמה גבוהה. בישיבה הקפידו על סדר לימוד בקיאות בו למדו את כל ה[[תלמוד|ש"ס]] בהספק של דף ליום בימי השבוע, וחזרה על כל דף שתים עשרה פעם בממוצע (לפי עדות הרב איסר זלמן מלצר). בימי שישי למדו את פירוש ה[[רא"ש]] על חמשת הדפים שלמדו כל השבוע. יש לציין שלרוב התלמידים הייתה נקודת פתיחה טובה בלימוד ולפי עדות החפץ חיים (שרבו היה מתלמידי ישיבת וולוז'ין) הרבה מתלמידי ישיבת וולוז'ין כבר בגיל ארבע עשרה ידעו ש"ס דבר שהיוה בסיס לימודי רחב לקראת הלימוד בישיבה. על בסיס זה היוותה הישיבה את המוקד להתפתחות העיון האשכנזי המרכזי בישיבות עד היום, על בסיס שיטת הלימוד המחודשת של רבי חיים מבריסק. | פרטים מדויקים על דרכה הלימודית של הישיבה ישנם רק מימי [[הנצי"ב]], ולפיהם שילבה הישיבה לימודי עיון ובקיאות ברמה גבוהה. בישיבה הקפידו על סדר לימוד בקיאות בו למדו את כל ה[[תלמוד|ש"ס]] בהספק של דף ליום בימי השבוע, וחזרה על כל דף שתים עשרה פעם בממוצע (לפי עדות הרב איסר זלמן מלצר). בימי שישי למדו את פירוש ה[[רא"ש]] על חמשת הדפים שלמדו כל השבוע. יש לציין שלרוב התלמידים הייתה נקודת פתיחה טובה בלימוד ולפי עדות [[החפץ חיים]] (שרבו היה מתלמידי ישיבת וולוז'ין) הרבה מתלמידי ישיבת וולוז'ין כבר בגיל ארבע עשרה ידעו ש"ס דבר שהיוה בסיס לימודי רחב לקראת הלימוד בישיבה. על בסיס זה היוותה הישיבה את המוקד להתפתחות העיון האשכנזי המרכזי בישיבות עד היום, על בסיס שיטת הלימוד המחודשת של [[רבי חיים מבריסק]]. | ||
רבי ברוך אפשטיין מספר בספרו "מקור ברוך" שראש הישיבה (בזמנו היה זה הנצי"ב-דודו) לא הרשה לתלמידים ללמוד מעבר | [[רבי ברוך אפשטיין]] מספר בספרו "[[מקור ברוך]]" שראש הישיבה (בזמנו היה זה הנצי"ב-דודו) לא הרשה לתלמידים ללמוד מעבר ל[[גפ"ת]] כלימוד ראשוני. ישיבת וולוז'ין הייתה "ישיבה ללא הפסקה" והתקיימו בה משמרות לימוד עשרים וארבע שעות ביממה. בישיבה התקיים פולמוס בנוגע ללימוד ה[[מוסר]] וכאם הישיבות הליטאיות הנאמנת לדברי [[הגר"א]] התנגדו בישיבה זו ל[[חסידות]]. | ||
בתקופת כהונתו של הנצי"ב, שרחש אהדה רבה למפעל ההתיישבות ב[[ארץ ישראל]], והיה חבר פעיל בתנועת [[חיבת ציון]], הוקמו אגודות סתרים של חיבת ציון בישיבה. הראשונה נוסדה ב[[ה'תרמ"ה|תרמ"ה]] בשם "נס ציונה" (שהרוח החיה שבה היה הרב איסר זלמן מלצר), שלא בידיעת הנצי"ב ונסגרה לאחר שהמשטרה עלתה עליה, והשנייה בשם "נצח ישראל" נוסדה בתר"ן בידיעתו. | בתקופת כהונתו של הנצי"ב, שרחש אהדה רבה למפעל ההתיישבות ב[[ארץ ישראל]], והיה חבר פעיל בתנועת [[חיבת ציון]], הוקמו אגודות סתרים של חיבת ציון בישיבה. הראשונה נוסדה ב[[ה'תרמ"ה|תרמ"ה]] בשם "[[נס ציונה]]" (שהרוח החיה שבה היה הרב איסר זלמן מלצר), שלא בידיעת הנצי"ב ונסגרה לאחר שהמשטרה עלתה עליה, והשנייה בשם "[[נצח ישראל]]" נוסדה בתר"ן בידיעתו. | ||
===שקיעת הישיבה=== | ===שקיעת הישיבה=== | ||