ישיבת תורת רפאל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
במשך השנים שם האווירה המיוחדת שיצא לישיבה סחפה צעירים רבים שביקשו להסתופף בצילה, הישיבה גדלה והתבססה כאחת הישיבות לצעירים הגדולות לירושלים. היתה ידועה כישיבה בולטת ומשפיעה, השולחת מידי שנה בחורים לישיבות הגדולות המובחרות ביותר, דוגמת [[ישיבת חברון|חברון]], [[ישיבת פוניבז'|פוניבז']],ישיבת וולפסון [[וישיבת תושיה|תפרח]] ועוד. רבים זוקפים לישיבה את הצלחתה של ישיבת [[ישיבת נתיבות חכמה|נתיבות חכמה]] בראשות [[הרב דניאל וולפסון]], בכך ששיגרה אליה בשנות הקמתה את הגרעין הראשוני להקמתה. | במשך השנים שם האווירה המיוחדת שיצא לישיבה סחפה צעירים רבים שביקשו להסתופף בצילה, הישיבה גדלה והתבססה כאחת הישיבות לצעירים הגדולות לירושלים. היתה ידועה כישיבה בולטת ומשפיעה, השולחת מידי שנה בחורים לישיבות הגדולות המובחרות ביותר, דוגמת [[ישיבת חברון|חברון]], [[ישיבת פוניבז'|פוניבז']],ישיבת וולפסון [[וישיבת תושיה|תפרח]] ועוד. רבים זוקפים לישיבה את הצלחתה של ישיבת [[ישיבת נתיבות חכמה|נתיבות חכמה]] בראשות [[הרב דניאל וולפסון]], בכך ששיגרה אליה בשנות הקמתה את הגרעין הראשוני להקמתה. | ||
בי"ז אדר תשפ"א | בי"ז אדר תשפ"א פיטר מר בן ציון קוק אחיו של ראש הישיבה את המשגיח הרב שפירא. קבוצה מהבחורים והבוגרים יצאו למחאות והביעו את תמיכתם במשגיח וע"פ הוראת הגאון הגדול ר' משה הלל הירש (חבר מועצגה"ת) ועוד רבנים נוספים, בחודש אלול תשפ"א הוא פתח ישיבה נפרדת, בשם "היכל אברהם". | ||
לחודש אלול תשפ"ב, קיבלה הישיבה לשיעור א' כ40 בחורים בלבד. | לחודש אלול תשפ"ב, קיבלה הישיבה לשיעור א' כ40 בחורים בלבד. בקיץ ה'תשפ"ב, בהוראת גדו"י שונתה הנהלת הישיבה, ותחת ההנהלה הקודמת מונה הרב אברהם צוויג לעמוד בהנהלת הישיבה. באב ה'תשפ"ב סגרה הישיבה את שעריה והבחורים התפזרו בישיבות שונות. | ||
==הסניף בביתר עילית== | ==הסניף בביתר עילית== | ||
בחודש [[אלול]] [[תשע"ח]] פתחה הישיבה לראשונה [[סניף]] נוסף בעיר [[ביתר]] ב[[ביתר עילית]]. בראשות הסניף עומד הרב זאב כץ, לשעבר ר"מ בישיבה. בעקבות פתיחת הסניף מספר הבחורים בישיבה הצטמצם מעט | בחודש [[אלול]] [[תשע"ח]] פתחה הישיבה לראשונה [[סניף]] נוסף בעיר [[ביתר]] ב[[ביתר עילית]]. בראשות הסניף עומד הרב זאב כץ, לשעבר ר"מ בישיבה. בעקבות פתיחת הסניף מספר הבחורים בישיבה הצטמצם מעט. | ||
== מאפייני הישיבה == | == מאפייני הישיבה == | ||
| שורה 22: | שורה 21: | ||
== צוות הישיבה == | == צוות הישיבה == | ||
* ראש הישיבה: [[חיים קוק|הרב חיים קוק]] | * ראש הישיבה: [[חיים קוק|הרב חיים קוק]] | ||
* משגיח: | * משגיח:ללא משגיח עקב התפטרותו של ישראל קליין בעקבות המצב בישיבה | ||
* מנהלים :הרב אברהם | * מנהלים: הרב אברהם צוויג | ||
==== צוות הר"מים ==== | ==== צוות הר"מים ==== | ||
גרסה אחרונה מ־23:17, 1 במאי 2024
|
|
ישיבה לצעירים 'תורת רפאל' (מכונה בעגה הישיבתית 'תּוֺיְרַעס') היא ישיבה קטנה ליטאית בשכונת רמת שלמה בירושלים בראשות הרב חיים הכהן קוק ובנשיאות אביו, הרב שמחה הכהן קוק.
תולדות הישיבה[עריכה]
הישיבה הוקמה בשנת ה'תשס"א ע"י הרב חיים קוק והרב מרדכי שפירא, במטרה להקים ישיבה שתחדיר בבחורים בנוסף לדרך לימוד והתמדה גם קשר עמוק וחזק עם הקב"ה. בעת הקמתה מנתה הישיבה 18 בחורים שהתקבצו בעיקר מחוג המקורבים והמכרים של רבני הישיבה דאז. במעמד פתיחת הישיבה השתתפו נשיא הישיבה, הרב שמחה קוק, רבי שמואל אויערבאך ראש ישיבת מעלות התורה, הרב שלמה פישר ראש ישיבת איתרי ורבנים נוספים. על כתב היסוד חתמו גדולי הדור ובראשם רבי יוסף שלום אלישיב, רבי אהרן ליב שטיינמן, רבי שמואל אויערבאך ועוד.
במשך השנים שם האווירה המיוחדת שיצא לישיבה סחפה צעירים רבים שביקשו להסתופף בצילה, הישיבה גדלה והתבססה כאחת הישיבות לצעירים הגדולות לירושלים. היתה ידועה כישיבה בולטת ומשפיעה, השולחת מידי שנה בחורים לישיבות הגדולות המובחרות ביותר, דוגמת חברון, פוניבז',ישיבת וולפסון תפרח ועוד. רבים זוקפים לישיבה את הצלחתה של ישיבת נתיבות חכמה בראשות הרב דניאל וולפסון, בכך ששיגרה אליה בשנות הקמתה את הגרעין הראשוני להקמתה. בי"ז אדר תשפ"א פיטר מר בן ציון קוק אחיו של ראש הישיבה את המשגיח הרב שפירא. קבוצה מהבחורים והבוגרים יצאו למחאות והביעו את תמיכתם במשגיח וע"פ הוראת הגאון הגדול ר' משה הלל הירש (חבר מועצגה"ת) ועוד רבנים נוספים, בחודש אלול תשפ"א הוא פתח ישיבה נפרדת, בשם "היכל אברהם".
לחודש אלול תשפ"ב, קיבלה הישיבה לשיעור א' כ40 בחורים בלבד. בקיץ ה'תשפ"ב, בהוראת גדו"י שונתה הנהלת הישיבה, ותחת ההנהלה הקודמת מונה הרב אברהם צוויג לעמוד בהנהלת הישיבה. באב ה'תשפ"ב סגרה הישיבה את שעריה והבחורים התפזרו בישיבות שונות.
הסניף בביתר עילית[עריכה]
בחודש אלול תשע"ח פתחה הישיבה לראשונה סניף נוסף בעיר ביתר בביתר עילית. בראשות הסניף עומד הרב זאב כץ, לשעבר ר"מ בישיבה. בעקבות פתיחת הסניף מספר הבחורים בישיבה הצטמצם מעט.
מאפייני הישיבה[עריכה]
הישיבה מקורבת לזרם החסידי, ומאופיינת בדרך לימוד המעודדת בקיאות ומעדיפה אותו על פני לימוד ה'עיון' הנפוץ, וכן בקשר הדוק של התלמידים עם צוות הישיבה. כדוגמה לקשר של הבחורים לישיבה, קיימת קבוצה מבוגרי הישיבה המוסיפה לעמוד בקשר הדוק עם הרב קוק, ראש הישיבה, והם מארגנים וועדים במוסר ובמחשבה, ומתייעצים עמו באופן תדיר.
צוות הישיבה[עריכה]
- ראש הישיבה: הרב חיים קוק
- משגיח:ללא משגיח עקב התפטרותו של ישראל קליין בעקבות המצב בישיבה
- מנהלים: הרב אברהם צוויג
צוות הר"מים[עריכה]
- הרב שמואל לאפיר
- הרב יעקב טוקצ'ינסקי
- הרב אפרים קליין
- הרב נחמיה הלוי
- הרב מנחם וינמן
- הרב אברהם אלישיב - נכדו של רבי יוסף שלום אלישיב
- הרב רפאל פדר
- הרב אוריאל שלנגר - עזב לטובת ישיבתו של הרב מרדכי שפירא