כבוש כמבושל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
נחלקו הראשונים לגבי זמן הכבישה הדרוש ליצור תהליך של כבוש כמבושל, וסוג הנוזלים שיש בכוחם ליצור בליעה של טעם האיסור בהיתר. | נחלקו הראשונים לגבי זמן הכבישה הדרוש ליצור תהליך של כבוש כמבושל, וסוג הנוזלים שיש בכוחם ליצור בליעה של טעם האיסור בהיתר. | ||
יש שכתבו שכבוש במים למשך [[מעת לעת]] נחשב כמבושל<ref>רא"ש בפרק בתרא דע"ז סימן יא כתב להוכיח מ[[עכברא בשכרא]] שכבוש בשכר וחומץ יוצר תהליך של בישול, וכתב בשם ריצב"א שזמן השהייה צריך להיות מעת לעת כדי להחשב כמבושל, וראייתו ממה שאמרינן בחולין [[בשר בחלב חידוש הוא]] שגם חלב צונן מחשיב כבישול, בשרייה מעת לעת. ומדבריו עולה שאין הבדל בין שרייה בחומץ ושכר לבין שרייה בחלב (וה"ה שאר נוזלים), בשניהם כבוש כמבושל בשרייה של מעת לעת< | יש שכתבו שכבוש במים למשך [[מעת לעת]] נחשב כמבושל<ref>רא"ש בפרק בתרא דע"ז סימן יא כתב להוכיח מ[[עכברא בשכרא]] שכבוש בשכר וחומץ יוצר תהליך של בישול, וכתב בשם ריצב"א שזמן השהייה צריך להיות מעת לעת כדי להחשב כמבושל, וראייתו ממה שאמרינן בחולין [[בשר בחלב חידוש הוא]] שגם חלב צונן מחשיב כבישול, בשרייה מעת לעת. ומדבריו עולה שאין הבדל בין שרייה בחומץ ושכר לבין שרייה בחלב (וה"ה שאר נוזלים), בשניהם כבוש כמבושל בשרייה של מעת לעת</ref>.. ויש שכתבו שדווקא כבוש בדברים חריפים, שיש בהם הקהיית שיניים וחריפות - ''קיוהא'' - יכולים ליצור תהליך של כבוש כמבושל<ref>כך עולה מדברי רש"י בפסחים ובחולין שכתב שכבוש בחומץ כמבושל. וכן כתב בשו"ת הרשב"א ח"א סימן תקי"ד, שרק במי מלח ובחומץ וכיו"ב דברים חריפים, אומרים כבוש כמבושל, ומוכיח זאת מ[[בר יונה דנפל לכדא דכמכא]] שמותר, ולא נאמר שם בגמרא שאם שהה זמן מסויים נחשב כמבושל. וכן מוכיח ממה שנאמר בגמרא בפרק כיצד צולין (פסחים עו ע"א) צונן לתוך צונן מותר, ולא נאמר שם שאם שהה זמן מסויים נחשב כמבושל<\ref>. | ||
ויש שכתבו שבמים וכיו"ב שאין חריפות תהליך הכבישה אורך מעת לעת, ואילו בדברים חריפים כחומץ או ''ציר'' (- מי מלח) וכיו"ב תהליך הכבישה מתרחש בזמן קצר יותר - בכדי ש''יעמידנו על האור ויתחיל לבשל (או להרתיח)'. ובפחות מזמן זה של כדי שיעמיד על האור ויתחיל לבשל, מתחילה להיווצר בליעה אבל רק [[כדי קליפה]], ולא בכל ההיתר<ref>כך כתב ברא"ש בסוף פרק כל הבשר סימן טו< | ויש שכתבו שבמים וכיו"ב שאין חריפות תהליך הכבישה אורך מעת לעת, ואילו בדברים חריפים כחומץ או ''ציר'' (- מי מלח) וכיו"ב תהליך הכבישה מתרחש בזמן קצר יותר - בכדי ש''יעמידנו על האור ויתחיל לבשל (או להרתיח)'. ובפחות מזמן זה של כדי שיעמיד על האור ויתחיל לבשל, מתחילה להיווצר בליעה אבל רק [[כדי קליפה]], ולא בכל ההיתר<ref>כך כתב ברא"ש בסוף פרק כל הבשר סימן טו</ref>. | ||
ויש שכתבו שנדרשת שרייה למשך שלשה ימים כדי ליצור תהליך של כבוש כמבושל<ref>כך כתב ר"ת, והוכיח כך מסוגיא של [[קנקנים של גויים]] שדינם שממלאן שלשה ימים ומערן מע"ל, ו[[כבולעו כך פולטו]] מה פולטו בשלשה ימים, אף בולעו בשלשה ימים, והוציא מכך דין נוסף, שדבר איסור ששהה בכלי היתר שלשה ימים, הכלי נאסר בכך. | ויש שכתבו שנדרשת שרייה למשך שלשה ימים כדי ליצור תהליך של כבוש כמבושל<ref>כך כתב ר"ת, והוכיח כך מסוגיא של [[קנקנים של גויים]] שדינם שממלאן שלשה ימים ומערן מע"ל, ו[[כבולעו כך פולטו]] מה פולטו בשלשה ימים, אף בולעו בשלשה ימים, והוציא מכך דין נוסף, שדבר איסור ששהה בכלי היתר שלשה ימים, הכלי נאסר בכך. | ||
גרסה מ־01:03, 14 ביולי 2016
|
|
מאכל שאסור באכילה - "איסור", ומאכל שמותר באכילה - "היתר" שנשרו יחד ב"דבר לח" - נוזל - לפי דעות מסויימות בכל סוג של נוזל, ולפי דעות אחרות בנוזל חריף כחומץ וכיו"ב - לפרק זמן מסויים, הרי הדבר נחשב כאילו נתבשלו יחד, וטעמו של האיסור נבלע בהיתר, ואוסרו.
מקור הדין
"אמר שמואל מליח הרי הוא כרותח. כבוש הרי הוא כמבושל." - חולין דף צז ע"ב, ופסחים דף עו ע"א.
הדין מבואר בשולחן ערוך יורה דעה סימן קה.
זמן הכבישה וסוג הנוזלים שבהם התבצעה הכבישה
נחלקו הראשונים לגבי זמן הכבישה הדרוש ליצור תהליך של כבוש כמבושל, וסוג הנוזלים שיש בכוחם ליצור בליעה של טעם האיסור בהיתר.
יש שכתבו שכבוש במים למשך מעת לעת נחשב כמבושל[1].. ויש שכתבו שדווקא כבוש בדברים חריפים, שיש בהם הקהיית שיניים וחריפות - קיוהא - יכולים ליצור תהליך של כבוש כמבושלשגיאת ציטוט: חסר תג </ref> סוגר בשביל תג <ref>.
ויש שכתבו שנדרשת שרייה למשך שלשה ימים כדי ליצור תהליך של כבוש כמבושלשגיאת ציטוט: חסר תג </ref> סוגר בשביל תג <ref>
ביטול בשישים בכבוש
- היתר שנכבש עם איסור, ויש בהיתר שישים כנגד האיסור, הרי שטעם האיסור בטל בהיתר, ואין ההיתר נאסר [2].
ראו גם
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ↑ רא"ש בפרק בתרא דע"ז סימן יא כתב להוכיח מעכברא בשכרא שכבוש בשכר וחומץ יוצר תהליך של בישול, וכתב בשם ריצב"א שזמן השהייה צריך להיות מעת לעת כדי להחשב כמבושל, וראייתו ממה שאמרינן בחולין בשר בחלב חידוש הוא שגם חלב צונן מחשיב כבישול, בשרייה מעת לעת. ומדבריו עולה שאין הבדל בין שרייה בחומץ ושכר לבין שרייה בחלב (וה"ה שאר נוזלים), בשניהם כבוש כמבושל בשרייה של מעת לעת
- ↑ וזהו דבר חידוש, שאומרים כבוש כמבושל גם לקולא, שברור לנו שהכבישה מביאה טעם האיסור בכל ההיתר, ויכול כולו לבטלו, ולא אומרים שספק הוא עד כמה הכבישה מפזרת את הטעם. שאם היה ספק בדבר היינו אומרים שאין הכבישה יכולה ליצור ביטול בשישים.