כיבוש מלחמה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
(←ראה גם) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''נכסים שנכבשו במלחמה נקנים לכובש''' {{מקור|הסוגיא בגיטין לז:}}'''.''' | '''נכסים שנכבשו במלחמה נקנים לכובש''' {{מקור|הסוגיא בגיטין לז:|כן}}'''.''' | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורו''' מפסוקים {{מקור|גיטין לח.}}: | '''מקורו''' מפסוקים {{מקור|בבלי:גיטין לח.|כן}}: | ||
@ עובד כוכבים קונה מעובד כוכבים - נלמד מכך שסיחון כבש את עמון ומואב. | @ עובד כוכבים קונה מעובד כוכבים - נלמד מכך שסיחון כבש את עמון ומואב. | ||
@ עובד כוכבים קונה מישראל - "וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים, וילחם בישראל וישב ממנו שבי" {{מקור|במדבר כא-א}}. | @ עובד כוכבים קונה מישראל - "וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים, וילחם בישראל וישב ממנו שבי" {{מקור|במדבר כא-א|כן}}. | ||
'''בטעמו''' נחלקו הראשונים האם הוא משום שהנכבש התייאש {{מקור|רש"י ותוס' רי"ד גיטין לז:}}, או שהוא קניין {{מקור|תוס' שם וריטב"א בשיטה מקובצת בבא מציעא עג. דנו בדבריהם המידות לחקר ההלכה יג-נד ופרי משה קניינים כג-א}}. | '''בטעמו''' נחלקו הראשונים האם הוא משום שהנכבש התייאש {{מקור|רש"י ותוס' רי"ד גיטין לז:|כן}}, או שהוא קניין {{מקור|תוס' שם וריטב"א בשיטה מקובצת בבא מציעא עג. דנו בדבריהם המידות לחקר ההלכה יג-נד ופרי משה קניינים כג-א|כן}}. | ||
==הנכס== | ==הנכס== | ||
'''הנכסים הנקנים הם''' קרקע ועבד {{מקור|גיטין לח.}}. | '''הנכסים הנקנים הם''' קרקע ועבד {{מקור|בבלי:גיטין לח.|כן}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''בזמן הקניין''' חידש הדבר אברהם בדעת הרשב"א שהכיבוש מועיל רק כל זמן שהוא תחת ידו, אבל אחר שנפסק הכיבוש נפקעת בעלות של הכובש ממילא ואין צריך שהבעלים הקודם יחזור ויקנה ממנו, שקניין הכיבוש הוא קניין גמור (קניין הגוף) לזמן {{מקור|ח"א יא-ח ד"ה ע"כ, והוסיף שכך משמע קצת גם מהראב"ד}}. | '''בזמן הקניין''' חידש הדבר אברהם בדעת הרשב"א שהכיבוש מועיל רק כל זמן שהוא תחת ידו, אבל אחר שנפסק הכיבוש נפקעת בעלות של הכובש ממילא ואין צריך שהבעלים הקודם יחזור ויקנה ממנו, שקניין הכיבוש הוא קניין גמור (קניין הגוף) לזמן {{מקור|ח"א יא-ח ד"ה ע"כ, והוסיף שכך משמע קצת גם מהראב"ד|כן}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
* [[חזקה (קניין)]] | *[[חזקה (קניין)]] | ||
*[[כיבוש הארץ]] | |||
[[קטגוריה:דיני ממונות]] | [[קטגוריה:דיני ממונות]] | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:57, 7 ביולי 2013
|
|
הגדרה[עריכה]
נכסים שנכבשו במלחמה נקנים לכובש (הסוגיא בגיטין לז:).
מקור וטעם[עריכה]
מקורו מפסוקים (גיטין לח.):
- עובד כוכבים קונה מעובד כוכבים - נלמד מכך שסיחון כבש את עמון ומואב.
- עובד כוכבים קונה מישראל - "וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים, וילחם בישראל וישב ממנו שבי" (במדבר כא-א).
בטעמו נחלקו הראשונים האם הוא משום שהנכבש התייאש (רש"י ותוס' רי"ד גיטין לז:), או שהוא קניין (תוס' שם וריטב"א בשיטה מקובצת בבא מציעא עג. דנו בדבריהם המידות לחקר ההלכה יג-נד ופרי משה קניינים כג-א).
הנכס[עריכה]
הנכסים הנקנים הם קרקע ועבד (גיטין לח.).
פרטי הדין[עריכה]
בזמן הקניין חידש הדבר אברהם בדעת הרשב"א שהכיבוש מועיל רק כל זמן שהוא תחת ידו, אבל אחר שנפסק הכיבוש נפקעת בעלות של הכובש ממילא ואין צריך שהבעלים הקודם יחזור ויקנה ממנו, שקניין הכיבוש הוא קניין גמור (קניין הגוף) לזמן (ח"א יא-ח ד"ה ע"כ, והוסיף שכך משמע קצת גם מהראב"ד).