כלב בן יפונה

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אחד משני המרגלים שלא חטאו בחטא המרגלים. היה נציגו של שבט יהודה. לפי המדרש הוא הלך לבדו להשתטח על קברי אבות בחברון.

כשהוציאו המרגלים את דיבת הארץ רעה וכל העם בכה היסה אותם כלב ואמר להם שלא יראו כי "עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ". לפי המדרש היסה כלב את העם בתחבולה: "צווח ואמר וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם. השומע היה סבור שבא לספר בגנותו, מתוך שהיה בלבם על משה בשביל דברי המרגלים. שתקו כולם לשמוע גנותו, אמר והלא קרע לנו את הים והוריד לנו את המן והגיז לנו את השליו!" (רש"י במדבר יג, ל). לאחר מכן קרעו הוא ויהושע בן נון את בגדיהם. הם לא נענשו בחטא המרגלים וה' אומר על כלב: "וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה".

לפי המדרש היה כלב אחד משני המרגלים ששלח יהושע ליריחו ואותו הסתירה רחב בגגה, ועימו נשלח גם פנחס.

לאחר חלוקת הארץ קיבל את חברון(יהושע יד) והוריש אותה וניצח את ארבעת בני הענק שהיו בה, שבגללם נקראה העיר "קרית ארבע". נשא את בתיה לאשה. כלב הבטיח את ביתו עכסה למי שיכבוש את קרית ספר, ועתניאל בן קנז - אחיו מאב - כבשה וקיבל את ביתו לאישה. הוא העניק לה לאחר בקשתה את גולות עילית ואת גולות תחתית - שהיו מעינות מים, בשל העובדה שנתן לה רק נחלה בנגב היבש. קבור בתמנת סרח - היא "כפל חארת'", בה קבור גם יהושע בן נון.