כל דבר שבקדושה, לא יהא פחות מעשרה: הבדלים בין גרסאות בדף

כל התפילות והברכות שמקדשים בהן את השם - כקדיש, קדושה וברכו - אינן נאמרות בפחות מעשרה אנשים.

"כל דבר שבקדושה, לא יהא פחות מעשרה", שנאמר (ויקרא כב, לב): "ונקדשתי בתוך בני ישראל", ולמדים בגזירה שווה: נאמר כאן: "תוך", ונאמר: "הבדלו מתוך העדה הזאת" (במדבר טז, כא) - מה תוך האמור בעדת קורח ב"עדה", אף תוך האמור כאן ב"עדה", ואין "עדה" פחותה מעשרה, שנאמר במרגלים (שם יד, כז): "עד מתי לעדה הרעה הזאת"; יצאו מהם יהושע וכלב - הרי עשרה.

ויש למדים זאת מגזירה שווה אחרת: נאמר כאן: "ונקדשתי בתוך בני ישראל", ונאמר להלן: "ויבואו בני ישראל לשבור בתוך הבאים" (בראשית מב, ה) - מה בני ישראל שנאמר בשבטים עשרה, אף כאן עשרה.

ויש שכתבו כי המקור לכך הוא מן הכתוב בתהילים (סח, כז): "במקהלות ברכו אלהים אדני ממקור ישראל" - ואין קהל פחות מעשרה.

ברם, בראשונים מבואר, שאין דרשות אלו אלא אסמכתא בעלמא, שהרי סדר תפילה אינו אלא מדרבנן, והסיבה שצריך עשרה, לפי שהשכינה שורה על עשרה מישראל.