כל המלבין פני חברו ברבים, אין לו חלק לעולם הבא

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־17:43, 11 בדצמבר 2008 מאת Yeshivaorgil bot (שיחה | תרומות) (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הכלמת אדם מישראל היא מן החטאים החמורים ביותר שהעובר עליהם אין לו חלק לעולם הבא.


"ובצלעי שמחו ונאספו קרעו ולא דמו - אמר דוד לפני הקב"ה: רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שאם היו מקרעים בשרי לא היה דמי שותת לארץ, ולא עוד אלא אפילו בשעה שעוסקין בנגעים ואהלות אומרים לי: דוד - הבא על אשת איש מיתתו במה? ואני אומר להם: מיתתו בחנק ויש לו חלק לעולם הבא, אבל המלבין את פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא" (בבא מציעא נט, א).


דוד הסביר להם בזה, כמה הם לא מרגישים שבדברי התוכחה שלהם כרוכה עבירה קשה של הלבנת פנים שהיא חמורה מהעבירה שהם חושדים אותו בה ובאים להוכיח אותו עליה. ובמקום שיקבלו שכר על מצוותם, הם מאבדים בגללה את חלקם בעולם הבא.