כל הקורא לאברהם אברם: הבדלים בין גרסאות בדף

האיסור לקרוא לאברהם אברם. בגמרא (ברכות יג.) כתוב שכל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה ובלאו.

האם הדבר אסור למעשה?

המהרש"א (חידושי אגדות על הגמרא שם בברכות) שואל מדוע לא הביאו הפוסקים דין זה. ואף אם הפסוק הוא אסמכתא מכל מקום יש בזה איסור מדרבנן. ונשאר בצריך עיון.

המגן אברהם (או"ח קנו ב) הביא את דברי הגמרא ולכאורה משמע שסובר שהדבר כפשוטו- אסור מן התורה.

כמה מן האחרונים תירצו שהאיסור לא שייך לגבינו.

• בעל הנודע ביהודה בספרו צל"ח (על הגמרא שם) כתב שכל האיסור הוא לשיטת בן זומא אך לפי שיטת חכמים שכמותם ההלכה אין איסור. וכן כתב בעל התורה תמימה.

• המהרי"ל דיסקין תירץ שהאיסור היה דווקא לומר כן בפני אברהם. בדומה לו תירץ הראי"ה קוק (בטוב רואי על הגמרא שם) שהאיסור היה רק בדורו של אברהם.

• המהר"צ חיות תירץ שכיוון שזה איסור שנאמר קודם מתן תורה הוא לא מחייב אותנו. אמנם יש בזה מחלוקת בגמרא אך כך פסק הרמב"ם להלכה.

המנחת יצחק פסק שבמקום שאין ביזוי אין למחות ביד המקילים כי יכולים לסמוך על הצל"ח והתורה תמימה ועוד אחרון שסובר שהאיסור דווקא דרך ביזוי אך לגבי עצם האיסור צריך עיון.

הרב עובדיה יוסף בספרו יביע אומר כותב שפרט לדעת שו"ת פני מבין יש בדבר איסור לכל הדעות. הדברים צריכים ביאור כי מביא שם את דעת המהר"צ חיות והמהרי"ל דיסקין.