כל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ אינו מן הישוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
אדם שאינו מן הישוב, הריהו פסול לעדות, לפי שאין הוא מקפיד על עצמו ואין לו בושת פנים להיפסל לעדות, ויש חשש שיעיד עדות שקר. ברמב"ם {{מקור|פרק יא מהלכות עדות הלכה א}} מבואר: שכל מי שירד עד כדי כך, חזקה עליו שהוא עובר על רוב העבירות שיבואו לידו. | אדם שאינו מן הישוב, הריהו פסול לעדות, לפי שאין הוא מקפיד על עצמו ואין לו בושת פנים להיפסל לעדות, ויש חשש שיעיד עדות שקר. ברמב"ם {{מקור|(פרק יא מהלכות עדות הלכה א)}} מבואר: שכל מי שירד עד כדי כך, חזקה עליו שהוא עובר על רוב העבירות שיבואו לידו. | ||
גרסה מ־16:39, 12 במרץ 2009
|
|
אדם שאינו עוסק לא בתורה שבכתב ולא בתורה שבעל פה, ואינו מתהלך עם הבריות בנחת ובמוסר, מוגדר בפי חכמים כאדם שאינו מן הישוב, לפי שאין בו כל תועלת בישובו של עולם.
אדם שאינו מן הישוב, הריהו פסול לעדות, לפי שאין הוא מקפיד על עצמו ואין לו בושת פנים להיפסל לעדות, ויש חשש שיעיד עדות שקר. ברמב"ם (פרק יא מהלכות עדות הלכה א) מבואר: שכל מי שירד עד כדי כך, חזקה עליו שהוא עובר על רוב העבירות שיבואו לידו.