כמאן סבירא ליה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ביטוי תלמודי שמשמעו: לפי שיטת איזה חכם אמר את דבריו? | '''כמאן סבירא ליה''' הוא ביטוי תלמודי שמשמעו: לפי שיטת איזה חכם אמר את דבריו? | ||
=דוגמא לשימוש במונח== | |||
הביטוי הוזכר לראשונה במסכת ברכות בדף ד בדעת חכמים במשנה: "וחכ"א עד חצות: חכמים, כמאן סבירא להו? אי כרבי אליעזר סבירא להו לימרו כרבי אליעזר ואי כרבן גמליאל סבירא להו לימרו כרבן גמליאל! לעולם כרבן גמליאל סבירא להו והא דקא אמרי עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה" שם מבואר שהשאלה היא שלא מובן כמו איזה דעה חכמים סוברים דהיינו שבשאלה זו הגמרא מניחה שדברי חכם פלוני (במקרה זה חכמים) מבוססים על דעה מסויימת והגמרא מתרצת שאכן יש שורש לדבריהם בדעה קיימת (דעת רבן גמליאל) אלא שחכמים היא דעת שלישית (סברה נוספת של "להרחיק את האדם מן העבירה") | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
[[קטגוריה:ביטויים תלמודיים]] | |||
גרסה מ־14:26, 27 באוקטובר 2011
|
|
כמאן סבירא ליה הוא ביטוי תלמודי שמשמעו: לפי שיטת איזה חכם אמר את דבריו?
דוגמא לשימוש במונח=
הביטוי הוזכר לראשונה במסכת ברכות בדף ד בדעת חכמים במשנה: "וחכ"א עד חצות: חכמים, כמאן סבירא להו? אי כרבי אליעזר סבירא להו לימרו כרבי אליעזר ואי כרבן גמליאל סבירא להו לימרו כרבן גמליאל! לעולם כרבן גמליאל סבירא להו והא דקא אמרי עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה" שם מבואר שהשאלה היא שלא מובן כמו איזה דעה חכמים סוברים דהיינו שבשאלה זו הגמרא מניחה שדברי חכם פלוני (במקרה זה חכמים) מבוססים על דעה מסויימת והגמרא מתרצת שאכן יש שורש לדבריהם בדעה קיימת (דעת רבן גמליאל) אלא שחכמים היא דעת שלישית (סברה נוספת של "להרחיק את האדם מן העבירה")