לא נתנה תורה דבריה לשיעורין

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

מצוות התורה נאמרו באופן מוגדר, גם אם באופן מסויים לפי טעמה המצווה או מסיבה אחרת היה עולה על הדעת שהדין ישתנה, אין הוא משתנה שלא נתנה התורה את דבריה לשיעורין. המצוות אינן תלויות בשיעור דעת של כל מצב ומצב. לדוגמה, כתב הרבינו יונה שהתורה לא אסרה לשתות יין אף שלעתים יין מזיק, מפני שאין הדבר מוגדר, ולא כל כמות של יין מזיקה לכל אדם בשווה. אין התורה אוסרת דבר שיש לשערו אח"כ לפי כל אדם ואדם.

דוגמאות למקרים שבהם לא נתנה תורה דבריה לשיעורין[edit]

  • "ועם היות שיש בריבוי היין הנזק הזה אשר אמרנו וגם נזקים אחרים שהזכירם שלמה בספר משלי ...אחרי אשר יש בשתית הראוי ממנו תועלת גדולה בעכול המזון ובקיום החום הטבעי אשר בו רוח חיים לא אסרה תורה, אבל התירתו בהדיא לקנותו בכסף מעשר שני... וקראו הכתוב 'המשמח אלוקים ואנשים'. ולהתרחק מן השכרות די לנו במה שספרה התורה בעניין נוח ולוט, ואמרו ז"ל ראוי לאדם להתרחק מרבוי היין... שהתורה השלמה לא אסרה לנו הדבר המועיל לקיום גופותינו, אע"פ שריבוי המאכל והמשתה מזיק לא נתנה תורה דבריה לשיעורין שאם כן אין לדבר סוף כי החולים יזיק להם אפילו מאכל מועט, וכבר נכלל כל זה באמרו השמר לך ושמור נפשך..." - דרשות ופירושי רבינו יונה גירונדי
  • "כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת. ואפי' התנתה בפירוש שלא יהא רשאי הבעל להפר כיון שרוב הפעמים נודרת על דעת בעלה לא נתנה תורה דבריה לשעורין ונתנה רשות לבעל להפר כל נדריה" - חדושי הר"ן על גיטין דף פג ע, ב

הסברים לכלל זה[edit]

  • ספר מורה נבוכים - חלק ג פרק לד: " מה שצריך שתדעו גם כן, שהתורה לא תביט לדבר הזר, ולא תהיה התורה כפי הענין המועט; אבל כל מה שירצה ללמדו, מדעת או מדה או מעשה מועיל, אמנם יכון בו הענינים שהם על הרוב, ולא יביט לענין הנמצא מעט ולא להזק שיבוא לאחד מבני אדם מפני השעור ההוא וההנהגה ההיא התוריית. כי התורה היא ענין אלוהי - ועליך לבחון הענינים הטבעיים, אשר התועלות ההם הכוללות הנמצאות בה יש בכללם, ויתחייב מהם נזקים פרטיים - כמו שהתבאר מדברינו ודברי זולתנו. ולפי זאת הבחינה גם כן אין לתמוה מהיות כונת התורה לא תשלם בכל איש ואיש, אבל יתחיב בהכרח מציאות אנשים לא תשלימם ההנהגה ההיא התוריית - כי הצורות הטבעיות המיניות לא יתנו כל מה שראוי בכל איש ואיש, כי הכל מאל אחד ופועל אחד, "נתנו מרועה אחד". וחילוף זה נמנע - וכבר בארנו שלנמנע טבע קים, לא ישתנה לעולם. ולפי זאת הבחינה גם כן אי אפשר שיהיו התורות נתונות לפי עניני האנשים והזמנים המתחלפים, כדמות הרפואה, אשר רפואת כל איש מיוחדת לפי מזגו הנמצא בשעתו; אבל צריך שתהיה ההנהגה התוריית מוחלטת כוללת לכל - ואף על פי שהיא ראויה לקצת אנשים ולאחרים אינה ראויה - כי אילו היתה לפי האנשים, היה נופל ההפסד בכל ו"נתת דברים לשיעורין". ומפני זה אין ראוי שיקשרו הענינים המכוונים כונה ראשונה מן התורה לא בזמן ולא במקום, אבל יהיה החוקים והמשפטים מוחלטים סתם וכוללים - כמו שאמר ית', "הקהל חוקה אחת לכם". ואמנם יכוון בהם התקנות הכוללות על הרוב - כמו שבארנו".

ראה עוד[edit]