לא נתנה תורה דבריה לשיעורין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן " =דוגמאות למקרים שבהם לא נתנה תורה דבריה לשיעורין= * "ועם היות שיש בריבוי היין הנזק הזה אש...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
=דוגמאות למקרים שבהם לא נתנה תורה דבריה לשיעורין= | =דוגמאות למקרים שבהם לא נתנה תורה דבריה לשיעורין= | ||
* "ועם היות שיש בריבוי היין הנזק הזה אשר אמרנו וגם נזקים אחרים שהזכירם שלמה בספר משלי ...אחרי אשר יש בשתית הראוי ממנו תועלת גדולה בעכול המזון ובקיום החום הטבעי אשר בו רוח חיים לא אסרה תורה, אבל התירתו בהדיא לקנותו בכסף מעשר שני... וקראו הכתוב 'המשמח אלוקים ואנשים'. ולהתרחק מן השכרות די לנו במה שספרה התורה בעניין נוח ולוט, ואמרו ז"ל ראוי לאדם להתרחק מרבוי היין... שהתורה השלמה לא אסרה לנו הדבר המועיל לקיום גופותינו, אע"פ שריבוי המאכל והמשתה מזיק '''לא נתנה תורה דבריה לשיעורין''' שאם כן אין לדבר סוף כי החולים יזיק להם אפילו מאכל מועט, וכבר נכלל כל זה באמרו השמר לך ושמור נפשך..." - דרשות ופירושי רבינו יונה גירונדי | * "ועם היות שיש בריבוי היין הנזק הזה אשר אמרנו וגם נזקים אחרים שהזכירם שלמה בספר משלי ...אחרי אשר יש בשתית הראוי ממנו תועלת גדולה בעכול המזון ובקיום החום הטבעי אשר בו רוח חיים לא אסרה תורה, אבל התירתו בהדיא לקנותו בכסף מעשר שני... וקראו הכתוב 'המשמח אלוקים ואנשים'. ולהתרחק מן השכרות די לנו במה שספרה התורה בעניין נוח ולוט, ואמרו ז"ל ראוי לאדם להתרחק מרבוי היין... שהתורה השלמה לא אסרה לנו הדבר המועיל לקיום גופותינו, אע"פ שריבוי המאכל והמשתה מזיק '''לא נתנה תורה דבריה לשיעורין''' שאם כן אין לדבר סוף כי החולים יזיק להם אפילו מאכל מועט, וכבר נכלל כל זה באמרו השמר לך ושמור נפשך..." - דרשות ופירושי רבינו יונה גירונדי | ||
* "כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת. ואפי' התנתה בפירוש שלא יהא רשאי הבעל להפר כיון שרוב הפעמים נודרת על דעת בעלה ''לא נתנה תורה דבריה לשעורין'' ונתנה רשות לבעל להפר כל נדריה" - חדושי הר"ן על גיטין דף פג ע, ב | |||
גרסה מ־13:57, 17 בנובמבר 2019
|
|
דוגמאות למקרים שבהם לא נתנה תורה דבריה לשיעורין
- "ועם היות שיש בריבוי היין הנזק הזה אשר אמרנו וגם נזקים אחרים שהזכירם שלמה בספר משלי ...אחרי אשר יש בשתית הראוי ממנו תועלת גדולה בעכול המזון ובקיום החום הטבעי אשר בו רוח חיים לא אסרה תורה, אבל התירתו בהדיא לקנותו בכסף מעשר שני... וקראו הכתוב 'המשמח אלוקים ואנשים'. ולהתרחק מן השכרות די לנו במה שספרה התורה בעניין נוח ולוט, ואמרו ז"ל ראוי לאדם להתרחק מרבוי היין... שהתורה השלמה לא אסרה לנו הדבר המועיל לקיום גופותינו, אע"פ שריבוי המאכל והמשתה מזיק לא נתנה תורה דבריה לשיעורין שאם כן אין לדבר סוף כי החולים יזיק להם אפילו מאכל מועט, וכבר נכלל כל זה באמרו השמר לך ושמור נפשך..." - דרשות ופירושי רבינו יונה גירונדי
- "כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת. ואפי' התנתה בפירוש שלא יהא רשאי הבעל להפר כיון שרוב הפעמים נודרת על דעת בעלה לא נתנה תורה דבריה לשעורין ונתנה רשות לבעל להפר כל נדריה" - חדושי הר"ן על גיטין דף פג ע, ב