לידה: הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 368:

===בענייני אורח חיים===

'''ברכת 'הטוב והמטיב' וברכת 'שהחיינו'''' ראה ערך [[ילוד]]

'''[[ברכה|ברכת]] '[[הטוב והמטיב]]' וברכת '[[שהחיינו]]'''' ראה ערך [[ילוד]].

'''ברכת הגומל''' יש הסבורים, שיולדת איננה מברכת כלל ברכת הגומל<ref>שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' קסא; שו"ת ויצבר יוסף סי' מא; שו"ת מטה לוי ח"ב חאו"ח סי' ח; שו"ת התעוררות תשובה ח"א סי' נט. וכן משמע משו"ת אבני נזר חאו"ח סי' לט. וכן מובא בשם החזו"א - ראה שו"ת תשובות והנהגות ח"ד סוסי' נג. וראה גם במג"א סי' ריט. וראה בשו"ת ציץ אליעזר חי"ז סי' ח-ט; יחוה דעת ח"ד סי' טו.</ref>. נימוקיהם: הלידה היא מצב טבעי, וכולן ניצולות מזה, אין חטא בהריון ובלידה, ולכן לא שייך לומר 'לחייבים', האשה היא נידה לאחר לידתה; ויש הסבורים, שבאופן עקרוני יש חיוב בברכת הגומל לאחר לידה, כדין כל מי שניצל מסכנה, אבל נחלקו בשאלות מעשיות שונות, כגון מי מברך, מה נוסח הברכה, והיכן מברכים:

יש הסבורים, שיכווין הבעל בברכת התורה כשאומר ברכו את ה' המבורך להוציא אשתו, והיא תענה אמן<ref>תורת חיים, סנהדרין צג ד"ה אני אומר; א"ר או"ח סי' ריט סק"ה (אמנם בסקי"ג כתב הא"ר, שתברך היא בעצמה בינה לבין עצמה, וראה בפרמ"ג במ"ז שם סק"ג); שו"ת באר משה ח"ח סי' קכ. אך ראה בשו"ת יחוה דעת ח"ד סי' טו, שפקפק על זה, כי אין על 'ברכו' דין ברכה, כיוון שאינו אומר מלך העולם.</ref>; יש נוהגים, שהבעל מברך ברכת הגומל, והאשה היולדת עומדת בעת הברכה ועונה אמן, ובנוסח הברכה יאמר הגומל לחייבים טובות שגמלך כל טוב, ואם בירך שלא בפניה יאמר שגמל לאשתי כל טוב<ref>ב"י וט"ז או"ח סי' ריט סק"ב; מ"ב סי' ריט סקי"ז; שו"ת ויען אברהם סי' יז. וראה עוד בע' ברכות ותפלות הע' 211 ואילך, בדיני ברכת הגומל בנשים.</ref>; מנהג ירושלים, שמזמינים מנין לבית היולדת, ומתפללים ערבית, ולאחר התפילה מברכת היולדת ברכת הגומל בפניהם או בחדר סמוך<ref>קצוה"ש סי' סה סק"ו; שו"ת שלמת חיים ח"א סי' נא; שו"ת באר משה ח"ח סי' קכ; שו"ת ציץ אליעזר חי"ג סי' יז, וחי"ז סי' ח אות ב; הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם ח"ד חאו"ח סי' ריט סק"ד. וראה מה שכתב על מנהג זה בשו"ת תשובות והנהגות ח"ד סי' נג.</ref>; ויש הנוהגים שהאשה עומדת בעזרת הנשים ומברכת אחרי התפילה, וכולם עונים<ref>עלי תמר על <makor>ירושלמי ברכות ט א,</makor> בשם קהילות עתיקות באשכנז, ובשם אדמו"ר מגור; שו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' קצה.</ref>.

יש מי שכתבו, שיולדת לא תברך ברכת הגומל לפני שבעה ימים מלידתה, אבל איננה צריכה לחכות שלושים יום, אלא תיכף לאחר שמרגישה בעצמה שחזרה לאיתנה, תברך ברכת הגומל<ref>שו"ת שלמת חיים ח"א סי' נא; כף החיים סי' ריט אות ז. וראה בשו"ת באר משה ח"ח סי' קכ.</ref>.

'''אמירת פסוקי קרבן יולדת''' יש אומרים, שאשה שילדה צריכה לומר את פסוקי הקרבנות של יולדת עשירה שבתחילת פרשת תזריע, בבחינת 'ונשלמה פרים שפתינו'<ref><makor>הושע יד ג.</makor></ref>, כמו שאומרים אתת הפסוקים הנוגעים לקרבנות חטאת, אשם עולה וכד'<ref>פתחי מגדים פכ"ט סמ"ח הע' 5; שו"ת בנין שלמה ח"א סי' א.</ref>.

שבת<ref>דיני חולה שיש בו סכנה וחולה שאין בו סכנה - ראה ע' שבת. כאן יידונו הענינים המיוחדים ליולדת.</ref>

לידה: הבדלים בין גרסאות בדף

תפריט ניווט

חיפוש