מגדל בבל

מגדל בבל הוא מגדל שנבנה על ידי בני האדם שהתאספו בארץ שנער לאחר המבול.

מטרת הבנייה

המגדל נבנה בדור הפלגה, למטרות כבוד, שנאמר^[1] "וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם". במסכת סנהדרין דף קט ע"א מופיע שכוונתם היתה ג"כ לעבודה זרה.

עונש על הבנייה

האלוקים העניש את בוני המגדל בכך שנבללה שפתם (ועי"ז לא התאפשר להם המשך הבנייה), והם נפוצו על פני כל הארץ. בראשית יא, א-ט.

מגדל בבל בארכיאולוגיה

אכן בבבל בתרבות העתיקה (מזופוטמיה) בנו מגדל ענק (נקרא "זיגורט") שמטרתו היתה "להרשים" (לשם כבוד), ובראשו היה "מקדש" לעובדה זרה^[2].

גם מבחינה טכנית, לפי האמור במקרא שהיו מכניסים את הלבנים בתנור [שנאמר "הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה"], מחקרים מצביעים על כך שהיתה באפשרותם לבנות בניין בגובה של 3 ק"מ^[3].

הערות שוליים