מודה אני

תפילת הודאה לה' הנאמרת עם היקיצה בבוקר.

בשעת השינה אנו מפקידים את נשמתנו ביד ה' ובבוקר ה' מחזיר לנו את הנשמה, כשהיא רעננה ורגועה. השינה היא כעין מיתה, והחזרת הנשמה בבוקר היא כעין תחיית המתים. לכן, כאשר האדם מתעורר משנתו, מודה הוא לבוראו ואומר: "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך".

בעת האמירה יש להפסיק מעט בין המילה "בחמלה" למילה "רבה".

תפילה זו, נאמרת מיד בקומו בבוקר משנתו, לפני נטילת ידיים, כי אין בה הזכרת שם ה'.

תפלה זו, עשויה להטביע חותמה על סדר היום שלנו. זאת, בהיותנו נתונים למרות העליונה, סרים למשמעתה, ממלאים אחר ציווייה, תוך הכרה ברורה, שניצבים אנו בכל עת ובכל שעה לפני מלך חי וקיים. מכאן גם הפועל היוצא לכל המעשים שנעשה במשך היום, שאנו עומדים בפתחו: "חדשים לבקרים - רבה אמונתך" (איכה ג). בדבריו אלו מתכוון הנביא ירמיהו לאמר, שעם התחדשות האדם מדי בוקר, גדלה ומתחזקת אמונתנו בבורא עולם, המפקיד בידיו נשמת רוח חיים, ובכל יום, מחדש, מחזירה לנו כשהיא רעננה ורגועה, למען נמשיך להתעלות ברוחניות.