מוות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''מוות''' הוא חדלון הגוף ומעבר הנשמה לעולם הנשמות, עד לעתיד לבוא ב[[תחיית המתים]].<br>
'''מוות''' הוא חדלון הגוף ומעבר ה[[נשמה]] ל[[עולם הנשמות]], עד לעתיד לבוא ב[[תחיית המתים]].<br>
"כל ישראל יש להם חלק ל[[עולם הבא]]" - האמונה בהמשכיות החיים אחרי המוות היא יסודית מאוד באמונת ישראל, ונותנת אור וחיות לחיים של משמעות בעולם הזה.<br>
 
האדם ב[[גן עדן]] נועד לחיות לעולם, אך לאחר האכילה מ[[עץ הדעת]] נגזרה עליו מיתה, והוא סולק מגן עדן פן יאכל מ[[עץ החיים]] ויחיה לעולם.<br>
'''המשכיות החיים:''' "כל ישראל יש להם חלק ל[[עולם הבא]]" - האמונה בהמשכיות החיים אחרי המוות היא יסודית מאוד באמונת ישראל, ונותנת אור וחיות לחיים של משמעות בעולם הזה.<br>
חז"ל אמרו: "[[יעקב אבינו]] לא מת", ו"צדיקים במיתתם קרויים חיים", ואנו שרים: "[[דוד]] מלך ישראל חי וקיים".<br>
 
'''סיבת המוות:''' האדם ב[[גן עדן]] נועד לחיות לעולם, אך לאחר האכילה מ[[עץ הדעת]] נגזרה עליו מיתה, והוא סולק מגן עדן פן יאכל מ[[עץ החיים]] ויחיה לעולם.<br>
"אין מיתה בלא עוון", אך יש 4 שלא מתו אלא בעטיו של נחש - כלומר, עקב חטא אדם הראשון, ולא חטאם הפרטי.<br>
"אין מיתה בלא עוון", אך יש 4 שלא מתו אלא בעטיו של נחש - כלומר, עקב חטא אדם הראשון, ולא חטאם הפרטי.<br>
חז"ל אמרו: "[[יעקב אבינו]] לא מת", ו"צדיקים במיתתם קרויים חיים", ואנו שרים: "[[דוד]] מלך ישראל חי וקיים".<br>
 
'''שמירת החיים:''' התורה מצווה עלינו לשמור על החיים, ו[[פיקוח נפש]] דוחה את כל המצוות, ואפילו [[שבת]], מלבד [[שלוש עבירות חמורות]], או ב[[שעת השמד]], שאז "[[יהרג ואל יעבור]].<br>
הדיבר השישי מעשרת הדברות הוא "לא תרצח", איסור זה כולל גם [[התאבדות]]. יחד עם זה - יש עבירות שבית דין מצווים להמית את החוטא.<br>
 
יהודי שמת - גופו [[מטמא]] ב[[טומאת מת]] (ונטהרים מטומאה זו ע"י [[אפר פרה אדומה]]), ומצווה [[קבורה|לקברו]] [[הספד|ולספוד]] לו. ויהודי שמת לו קרוב משפחה, או רבו - [[אבילות|מתאבל]] עליו.<br>
הפחד מהמוות סר ככל שהאדם דבק בה' - "ותשחק ליום אחרון".<br>
הפחד מהמוות סר ככל שהאדם דבק בה' - "ותשחק ליום אחרון".<br>
התורה מצווה עלינו לשמור על החיים, ו[[פיקוח נפש]] דוחה את כל המצוות, ואפילו שבת, מלבד [[שלוש עבירות חמורות]], או ב[[שעת השמד]].<br>
הדיבר השישי מעשרת הדברות הוא "לא תרצח", איסור זה כולל גם [[התאבדות]]. יחד עם זה - יש עבירות שבית דין מצווים להמית את החוטא.
יהודי שמת - מצווה לקברו ולספוד לו. ומי שמת לו קרוב משפחה, או רבו - [[אבילות|מתאבל]] עליו.


==היחס הכללי למוות==
==היחס הכללי למוות==


גם החיים וגם המוות באים מאת הקב"ה, והוא הקובע את שניהם.
גם החיים וגם המוות באים מאת הקב"ה, והוא הקובע את שניהם. "ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך"


המוות הוא בעצם חזרה למצב הראשוני. היינו הנשמה הרוחנית, שהיא חלק אלו-ה ממעל, חוזרת למקור מחצבתה בשמים, לאחר ששהתה בעולם הזה בתוך גוף, שהוא עשוי חומר גשמי. בעולם הזה יש שליחות לנשמה הרוחנית להיות שותפה עם גוף גשמי, ומשנשלמה השליחות חוזרת הנשמה למקומה.
המוות הוא בעצם חזרה למצב הראשוני. היינו הנשמה הרוחנית, שהיא חלק אלו-ה ממעל, חוזרת למקור מחצבתה בשמים, לאחר ששהתה בעולם הזה בתוך גוף, שהוא עשוי חומר גשמי. בעולם הזה יש שליחות לנשמה הרוחנית להיות שותפה עם גוף גשמי, ומשנשלמה השליחות חוזרת הנשמה למקומה.
שורה 20: שורה 24:


==הסיבות למוות==
==הסיבות למוות==
===חטא אדם הראשון===
הקב"ה הניח את אדם הראשון בגן עדן ואמר לו: "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, כי ביום אכלך ממנו - מות תמות". לאחר שאדם עבר על הציווי הא-לוקי ואכל מעץ הדעת, נאמר: "פן ואכל וחי לעולם", ועקב כך:
===חיים קצובים===
ימי האדם הם קבועים, ולכל אחד יש זמן בו החיים מסתיימים, אלא שלפי דעות שונות בחז"ל מעשים טובים או מעשים רעים של האדם בעולם הזה משפיעים על שינוי תאריך מותו המיועד<ref>ראה יבמות נ א.</ref>.
===אריכות חיים===
===מיתה בלא חטא===
חז"ל נחלקו אם יש מיתה בלא חטא, היינו שגם אדם שהיה צדיק מוחלט צריך למות, כדי לפנות מקום לדורות הבאים, ובעטיו של נחש; או שאין מיתה בלא חטא<ref>ראה שבת נה א-ב; ב"ב יז א. וראה שד"ח מערכת האל"ף, כלל רמא.</ref>, ו'אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא'<ref>קהלת ז כ.</ref>.
==החיים לאחר המוות==
===עולם הנשמות===
===עליית הנשמה===
מיד לאחר המוות ישנו דין לאדם - אם ילך ישר ל[[גן-עדן]], או שעליו ללכת ל[[גיהנם]] לזיכוך נשמתו. כאשר אומרים "קדיש" ולומדים תורה ומתפללים ועושים מצוות לעילוי נשמתו של האדם - נשמתו עולה למקום עליון יותר.
===צדיקים במיתתם קרויים חיים===
===קשר בין המתים לחיים===
חז"ל אומרים שהמתים יודעים את המתרחש בעולם הזה.
ישנם סיפורים רבים על מתים שהתגלו לחיים בחלומות.
ישנו איסור ליצור קשר עם המתים - "אוב וידעוני ושואל אל המתים". ישנה מחלוקת בין הראשונים האם זה אפשרי ואסור, או שזה בלתי אפשרי ואסור.


ימי האדם הם קבועים, ולכל אחד יש זמן בו החיים מסתיימים, אלא שלפי דעות שונות בחז"ל מעשים טובים או מעשים רעים של האדם בעולם הזה משפיעים על שינוי תאריך מותו המיועד<ref>ראה יבמות נ א.</ref>. חז"ל נחלקו אם יש מיתה בלא חטא, היינו שגם אדם שהיה צדיק מוחלט צריך למות, כדי לפנות מקום לדורות הבאים, ובעטיו של נחש; או שאין מיתה בלא חטא<ref>ראה שבת נה א-ב; ב"ב יז א. וראה שד"ח מערכת האל"ף, כלל רמא.</ref>, ו'אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא'<ref>קהלת ז כ.</ref>.
===תחית המתים===


==טומאת המת==
יהודי שמת נחשב "אבי אבות הטומאה" ומטמא את מי שנוגע בו, נושא אותו, או נמצא עמו תחת קורת גג אחת ([[טומאת אוהל]]). טומאת המת היא הטומאה החמורה ביותר, והטהרה ממנה היא רק ע"י אפר [[פרה אדומה]].
==המוות בהלכה==
==המוות בהלכה==