מוות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←הסיבות למוות: החזרת ניסוח מדוייק מהאנציקלופדיה הלכתית רפואית (הרומז למחלוקת בחז"ל כמפורט בהערת שוליים), שהשמיט בטעות העורך שלפניי) |
(סידור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מוות''' הוא חדלון הגוף ומעבר הנשמה לעולם | '''מוות''' הוא חדלון הגוף ומעבר הנשמה לעולם הנשמות. | ||
==היחס הכללי למוות== | ==היחס הכללי למוות== | ||
גם החיים וגם המוות באים מאת הקב"ה, והוא הקובע את שניהם. | גם החיים וגם המוות באים מאת הקב"ה, והוא הקובע את שניהם. | ||
המוות הוא בעצם חזרה למצב הראשוני. היינו הנשמה הרוחנית, שהיא חלק אלו-ה ממעל, חוזרת למקור מחצבתה בשמים, לאחר ששהתה בעולם הזה בתוך גוף, שהוא עשוי חומר גשמי. בעולם הזה יש שליחות לנשמה הרוחנית להיות שותפה עם גוף גשמי, ומשנשלמה השליחות חוזרת הנשמה למקומה. | המוות הוא בעצם חזרה למצב הראשוני. היינו הנשמה הרוחנית, שהיא חלק אלו-ה ממעל, חוזרת למקור מחצבתה בשמים, לאחר ששהתה בעולם הזה בתוך גוף, שהוא עשוי חומר גשמי. בעולם הזה יש שליחות לנשמה הרוחנית להיות שותפה עם גוף גשמי, ומשנשלמה השליחות חוזרת הנשמה למקומה. | ||
המוות הוא כתוצאה מחטא אדם הראשון. רוב ככל האנשים ובעלי החיים מתים חוץ ממקרים מסויימים (אליהו הנביא למשל). | |||
נחלקו חז"ל אם המוות הוא דבר טוב<ref>בראשית רבה סב ב. וראה תו"ש בראשית פ"א אות תתיז.</ref>, ואין הוא עונש או גזרה רעה, אלא חלק מסדרו של עולם<ref>ראה מו"נ ח"ג פ"י.</ref>; או שהמוות הוא דבר רע, והוא בעצם עונש על חטאים<ref>שבת נה א-ב; שבת סט א; יומא פה ב; מו"ק כח א; שבועות יג א.</ref>. הצד החיובי של מהות המוות הוא בהיותו גורם חשוב לתשובה ולמלחמה ביצר הרע. רק לעתיד לבוא יתבטל המוות<ref>ישעיהו כה ח.</ref>. | נחלקו חז"ל אם המוות הוא דבר טוב<ref>בראשית רבה סב ב. וראה תו"ש בראשית פ"א אות תתיז.</ref>, ואין הוא עונש או גזרה רעה, אלא חלק מסדרו של עולם<ref>ראה מו"נ ח"ג פ"י.</ref>; או שהמוות הוא דבר רע, והוא בעצם עונש על חטאים<ref>שבת נה א-ב; שבת סט א; יומא פה ב; מו"ק כח א; שבועות יג א.</ref>. הצד החיובי של מהות המוות הוא בהיותו גורם חשוב לתשובה ולמלחמה ביצר הרע. רק לעתיד לבוא יתבטל המוות<ref>ישעיהו כה ח.</ref>. | ||
==הסיבות למוות== | ==הסיבות למוות== | ||
ימי האדם הם קבועים, ולכל אחד יש זמן בו החיים מסתיימים, אלא שלפי דעות שונות בחז"ל מעשים טובים או מעשים רעים של האדם בעולם הזה משפיעים על שינוי תאריך מותו המיועד<ref>ראה יבמות נ א.</ref>. חז"ל נחלקו אם יש מיתה בלא חטא, היינו שגם אדם שהיה צדיק מוחלט צריך למות, כדי לפנות מקום לדורות הבאים, ובעטיו של נחש; או שאין מיתה בלא חטא<ref>ראה שבת נה א-ב; ב"ב יז א. וראה שד"ח מערכת האל"ף, כלל רמא.</ref>, ו'אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא'<ref>קהלת ז כ.</ref>. | ימי האדם הם קבועים, ולכל אחד יש זמן בו החיים מסתיימים, אלא שלפי דעות שונות בחז"ל מעשים טובים או מעשים רעים של האדם בעולם הזה משפיעים על שינוי תאריך מותו המיועד<ref>ראה יבמות נ א.</ref>. חז"ל נחלקו אם יש מיתה בלא חטא, היינו שגם אדם שהיה צדיק מוחלט צריך למות, כדי לפנות מקום לדורות הבאים, ובעטיו של נחש; או שאין מיתה בלא חטא<ref>ראה שבת נה א-ב; ב"ב יז א. וראה שד"ח מערכת האל"ף, כלל רמא.</ref>, ו'אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא'<ref>קהלת ז כ.</ref>. | ||
==המוות בהלכה== | |||
*המת מטמא את הנוגעו, נושאו ואוהלו. | |||
*מצוה ללוות את המת | |||
*לקרובי המת יש דינים מיוחדים של זכרון המת (הלכות אבילות) | |||
*מת פטור מהמצוות (במתים חופשי) | |||
*מיתת הבעל מתירה את האשה להנשא (חוץ מכהן גדול) | |||
==מנהגים והלכות סביב המוות== | ==מנהגים והלכות סביב המוות== | ||
התורה וההלכה קבעו הלכות ומנהגים הנוגעים לנוטה למות: | התורה וההלכה קבעו הלכות ומנהגים הנוגעים לנוטה למות: | ||
| שורה 26: | שורה 32: | ||
'''בחז"ל''' מצינו תיאור של סוגים שונים של מוות<ref>ברכות ח א; מו"ק כח א.</ref>. המיתה מכפרת וממרקת עוונות<ref>ראה שבת סט א; יומא פה ב; מו"ק כח א; שבועות יג א.</ref>. חז"ל נתנו סימנים שונים על משמעות המוות לפי היום בלוח השנה שבו נפטר האדם<ref>ראה עירובין מא ב; כתובות קג ב; אבודר"נ כה ב.</ref> | '''בחז"ל''' מצינו תיאור של סוגים שונים של מוות<ref>ברכות ח א; מו"ק כח א.</ref>. המיתה מכפרת וממרקת עוונות<ref>ראה שבת סט א; יומא פה ב; מו"ק כח א; שבועות יג א.</ref>. חז"ל נתנו סימנים שונים על משמעות המוות לפי היום בלוח השנה שבו נפטר האדם<ref>ראה עירובין מא ב; כתובות קג ב; אבודר"נ כה ב.</ref> | ||
{{הערות שוליים}} | |||
== ראו גם == | |||
* [[רגע המוות]] | |||
{{הערות שוליים|טורים=כן}} | |||
[[קטגוריה:מוות|*]] | [[קטגוריה:מוות|*]] | ||