מוות

From ויקישיבה
Revision as of 20:49, 4 April 2013 by למאי נ"מ? (talk | contribs) (סידור)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

מוות הוא חדלון הגוף ומעבר הנשמה לעולם הנשמות.

היחס הכללי למוות[edit]

גם החיים וגם המוות באים מאת הקב"ה, והוא הקובע את שניהם.

המוות הוא בעצם חזרה למצב הראשוני. היינו הנשמה הרוחנית, שהיא חלק אלו-ה ממעל, חוזרת למקור מחצבתה בשמים, לאחר ששהתה בעולם הזה בתוך גוף, שהוא עשוי חומר גשמי. בעולם הזה יש שליחות לנשמה הרוחנית להיות שותפה עם גוף גשמי, ומשנשלמה השליחות חוזרת הנשמה למקומה.

המוות הוא כתוצאה מחטא אדם הראשון. רוב ככל האנשים ובעלי החיים מתים חוץ ממקרים מסויימים (אליהו הנביא למשל).

נחלקו חז"ל אם המוות הוא דבר טוב[1], ואין הוא עונש או גזרה רעה, אלא חלק מסדרו של עולם[2]; או שהמוות הוא דבר רע, והוא בעצם עונש על חטאים[3]. הצד החיובי של מהות המוות הוא בהיותו גורם חשוב לתשובה ולמלחמה ביצר הרע. רק לעתיד לבוא יתבטל המוות[4].

הסיבות למוות[edit]

ימי האדם הם קבועים, ולכל אחד יש זמן בו החיים מסתיימים, אלא שלפי דעות שונות בחז"ל מעשים טובים או מעשים רעים של האדם בעולם הזה משפיעים על שינוי תאריך מותו המיועד[5]. חז"ל נחלקו אם יש מיתה בלא חטא, היינו שגם אדם שהיה צדיק מוחלט צריך למות, כדי לפנות מקום לדורות הבאים, ובעטיו של נחש; או שאין מיתה בלא חטא[6], ו'אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא'[7].

המוות בהלכה[edit]

  • המת מטמא את הנוגעו, נושאו ואוהלו.
  • מצוה ללוות את המת
  • לקרובי המת יש דינים מיוחדים של זכרון המת (הלכות אבילות)
  • מת פטור מהמצוות (במתים חופשי)
  • מיתת הבעל מתירה את האשה להנשא (חוץ מכהן גדול)

מנהגים והלכות סביב המוות[edit]

התורה וההלכה קבעו הלכות ומנהגים הנוגעים לנוטה למות:

דרך הטיפול בו[8], ומצות הוידוי[9]; מנהגי אנינות ואבלות על המת; וחובת הכבוד במת - לוויית המת, קבורת המת, מת מצווה, הזכרתו, קדיש, וקיום דבריו לאחר מותו. אך יש התנגדות עזה לפולחן המוות - איסורים על זבחי מתים, דרישה אל המת, אוב וידעוני, שריטות ופציעות.

במקרא מצינו התייחסויות ואיזכורים שונים על המוות, כגון מיתות טבעיות, מיתות לאחר מחלות או פציעות, מיתות כעונש בידי אדם או בידי שמים, מיתות במלחמות ובמגפות, וכיו"ב, אך אין ציון והגדרה מפורשים של 'רגע' המוות.

בחז"ל מצינו תיאור של סוגים שונים של מוות[10]. המיתה מכפרת וממרקת עוונות[11]. חז"ל נתנו סימנים שונים על משמעות המוות לפי היום בלוח השנה שבו נפטר האדם[12]

ראו גם[edit]

הערות שוליים

  1. בראשית רבה סב ב. וראה תו"ש בראשית פ"א אות תתיז.
  2. ראה מו"נ ח"ג פ"י.
  3. שבת נה א-ב; שבת סט א; יומא פה ב; מו"ק כח א; שבועות יג א.
  4. ישעיהו כה ח.
  5. ראה יבמות נ א.
  6. ראה שבת נה א-ב; ב"ב יז א. וראה שד"ח מערכת האל"ף, כלל רמא.
  7. קהלת ז כ.
  8. ראה ע' נוטה למות @.
  9. ראה ע' ודוי.
  10. ברכות ח א; מו"ק כח א.
  11. ראה שבת סט א; יומא פה ב; מו"ק כח א; שבועות יג א.
  12. ראה עירובין מא ב; כתובות קג ב; אבודר"נ כה ב.