מוכר עצמו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
מאין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:


'''במהותו''' ייסד הקונטרסי שיעורים {{מקור|(קידושין טו-א)}} שיש שני חילוקים בין המוכר עצמו לבין שאר כל הקניינים:
'''במהותו''' ייסד הקונטרסי שיעורים {{מקור|(קידושין טו-א)}} שיש שני חילוקים בין המוכר עצמו לבין שאר כל הקניינים:
 
@ בשאר הקניינים החפץ היה קיים גם לפני ההקנאה, אך במוכר עצמו קודם ההקנאה כלל לא היה "עבד" אלא סתם אדם (ובזה דומה לקידושין, שקודם הקידושין לא היתה כלל "אשת איש" אלא סתם אשה).
א) בשאר הקניינים החפץ היה קיים גם לפני ההקנאה, אך במוכר עצמו קודם ההקנאה כלל לא היה "עבד" אלא סתם אדם (ובזה דומה לקידושין, שקודם הקידושין לא היתה כלל "אשת איש" אלא סתם אשה).
@ בשאר הקניינים לפני ההקנאה החפץ היה שייך למוכר, אך במוכר עצמו אין לו בעלות ממונית על גופו, שהרי גופו של האדם אינו שייך לו<ref>אמנם יש דעות שגופו של האדם כן שייך לו, הובאו בערך [[בעלות#הנכס]] ד"ה גוף האדם.</ref>.
 
ב) בשאר הקניינים לפני ההקנאה החפץ היה שייך למוכר, אך במוכר עצמו אין לו בעלות ממונית על גופו, שהרי גופו של האדם אינו שייך לו<ref>אמנם יש דעות שגופו של האדם כן שייך לו, הובאו בערך [[בעלות#הנכס]] ד"ה גוף האדם.</ref>.


==פרטי הדין==
==פרטי הדין==
שורה 15: שורה 13:


==ראה גם==
==ראה גם==
[[אמה עבריה]]
* [[אמה עבריה]]


[[גרעון כסף]]
* [[גרעון כסף]]


[[כסף קניין עבד עברי]]
* [[כסף קניין עבד עברי]]


[[מיתת האדון]]
* [[מיתת האדון]]


[[מכרוהו בית דין]]
* [[מכרוהו בית דין]]


[[עבד עברי]] {{מקור|(שם דנו בכלל דיני עבד עברי)}}
[[עבד עברי]] {{מקור|(שם דנו בכלל דיני עבד עברי)}}


[[רציעה]]
* [[רציעה]]


[[שטר יציאת עבד עברי]]
* [[שטר יציאת עבד עברי]]


[[שטר קניין עבד עברי]]
* [[שטר קניין עבד עברי]]


[[שש שנים]] {{מקור|(לגבי יציאת עבד עברי ביובל ע"ע [[יובל#בעבד_עברי|יובל]])}}
[[שש שנים]] {{מקור|(לגבי יציאת עבד עברי ביובל ע"ע [[יובל#בעבד_עברי|יובל]])}}

גרסה מ־18:29, 4 באוגוסט 2008

הגדרה

ישראל שמכר את עצמו להיות עבד עברי (הסוגיות בקידושין יד: והלאה).

מקור וטעם

מקורו מהפסוק "וכי ימוך אחיך ונמכר לך" (ויקרא כה-לט).

במהותו ייסד הקונטרסי שיעורים (קידושין טו-א) שיש שני חילוקים בין המוכר עצמו לבין שאר כל הקניינים:

  1. בשאר הקניינים החפץ היה קיים גם לפני ההקנאה, אך במוכר עצמו קודם ההקנאה כלל לא היה "עבד" אלא סתם אדם (ובזה דומה לקידושין, שקודם הקידושין לא היתה כלל "אשת איש" אלא סתם אשה).
  2. בשאר הקניינים לפני ההקנאה החפץ היה שייך למוכר, אך במוכר עצמו אין לו בעלות ממונית על גופו, שהרי גופו של האדם אינו שייך לו[1].

פרטי הדין

רק כשהעני ביותר מותר לו למכור את עצמו (רמב"ם עבדים א-א). ואם מכר את עצמו כשלא העני - נחלקו האחרונים: המנחת חינוך (מב) וספר המקנה (על קידושין טו.) כתבו שהמכירה לא חלה כלל, אך ערוך השולחן (יו"ד רסז-קלח) כתב שבדיעבד מכור (דן בזה מנחת נתן קידושין יג).

ראה גם

עבד עברי (שם דנו בכלל דיני עבד עברי)

שש שנים (לגבי יציאת עבד עברי ביובל ע"ע [[יובל בעבד_עברי|יובל]])


הערות שוליים

  1. אמנם יש דעות שגופו של האדם כן שייך לו, הובאו בערך בעלות#הנכס ד"ה גוף האדם.